עובדים בבנקים וחברות פיננסיים חשופים למידע מאוד רגיש, וקיים חשש שהם יוציאו אותו או אפילו ירמזו עליו למישהו מבחוץ. חברת Shield הישראלית מספקת לחברות פיננסים ולבנקים פלטפורמה המאפשרת איסוף, תיעוד וניתוח מבוסס בינה מלאכותית של אינטראקציות פנים וחוץ ארגונית של עובדים, בהתאם לדרישות הרגולטוריות העוסקות בהגנה על משקיעים, שמירה על יושרת שוק ההון ומניעת הונאות.
התיעוד והניתוח כוללים הודעות דואר אלקטרוני, צ'אטים, שיחות טלפון, זום, טימס ואחרים, כדי לאפשר לחברה לגלות מבעוד מועד ניסיונות של הונאה על ידי השפעה על ניירות ערך, הרצה, סחר פנים ועוד. לחברה לקוחות בארה"ב, אירופה ואוסטרליה. יש לציין, כי שילד מעבירה את ההתכתבויות החשודות לבנקים, מבלי שגורם אנושי בחברה קורא אותן, והבנקים אלו שמטפלים בעובדיהם.
"הלקוחות שלנו הם גופים פיננסים גדולים כמו בנקים וחברות מסחר פיננסי, שעוסקים במכירת מניות, קניית מניות, מכירת אג"ח, מכירת מטבעות זרים וכן הלאה", מסבירה שלומית לבין, סמנכ"לית דאטה סיינס של החברה. "הגופים הפיננסיים נדרשים לוודא שהעובדים שמנהלים את העסקאות מקשיבים לחוק ולא מבצעים עבירות, כאשר הדוגמה הבולטת היא אתי אלון, שבזבזה את כספי לקוחות הבנק למסחר בלי ידיעת המעסיקים.
"הלקוחות שלנו הם הגופים הפיננסיים, אבל אנחנו משרתים את הציבור הרחב, המטרה שלנו לעזור לבנק ולתת לו כלים לאכוף את העסקאות הפיננסיות. אם ברוקר יודע למשל שהולכת להיסגר עסקה בין פייסבוק לחברה שהיא קונה, אז ככל הנראה המניה תעלה או תרד לאחר מכן. זה מפתה לסחור במידע פנים. אבל מי יסבול מזה? הציבור הרחב שקונה את המניה בערך חוקי, והערך שלה יעלה או ירד בצורה לא לגיטימית".
מדובר בריגול?
"אנחנו לא מסתכלים על המידע של הלקוחות, מי שמנטר את השיחות זה הבנק עצמו, אנחנו נותנים לו כלים שמאפשרים לנטר שיחות שיש בהן מידע חשוד, כאשר אנחנו נפלטר החוצה שיחות אישיות. חשוב לציין, שכל עובד שמתחיל לעבוד בבנק חותם על חוזה, שבו כתוב כי הוא מודע לכך שכל השיחות שלו נתונות למעקב. מה שמפתיע שזה שאנשי כספים יודעים שמנטרים את השיחות שלהם, ועדיין מבצעים עבירות".
מנטרים גם שיחות וואטסאפ?
"יש ארגונים שינטרו וואטסאפ ויש כאלה שלא, יש כאלה שיחייבו להעביר גם ערוצי צ'אט פרטיים ויש כאלה שלא יעשו את זה. הכול נעשה בידיעת העובד. אם אתה מתכתב באימייל עם לקוח, ואתה כותב, 'בוא נעבור לשיחה בוואטסאפ הפרטי שלי', אתה תוזמן לשיחה כי זה לא חוקי. הבנק יראה עדויות לכך שמנסים לעשות התנהגות שהיא לא תקינה".
מה קורה בישראל?
"אנחנו מדברים עם לקוחות בישראל, אבל כמו כל סטארט-אפ, אנחנו פונים קודם לשווקים הגדולים. פיתחנו AI שהוא מבוסס שפה, ואנחנו מנתחים שפות שיש להם שוק יותר גדול – אנגלית, ספרדית, איטלקית, אבל גם שפות כמו נורווגית ושוודית, שהן פחות נפוצות בעולם, אבל גופים פיננסים גדולים יושבים במדינות האלה. גם סינית ויפנית אנחנו מכסים. מעבר לכך, הרגולציה יותר קפדנית באירופה וארה"ב".
הבינה המלאכותית של שילד יודעת לזהות כאשר שימוש באמוג'יז בשיחות לפעמים מנסה להסתיר הונאות שוק. "ברוקרים לא תמיד מקבלים שוחד כספי על העברת מידע, אבל הם יכולים לקבל גם הזמנה לארוחת צהרים, כרטיסים למשחק פופולרי. אחת מהדרכים לעשות את זה זה לזרוק אמוג'י נחמד, סימן לכרטיסים, מכונית, סטייק – זה כאילו עובר מתחת לרדאר, 'לא כתבתי משפט מפליל', אבל המערכת יודעת לנטר את האמוג'י הזה ולהגיד – 'זה יכול להיות פה חשוד'. אנחנו יכולים לראות את הרמיזות הקטנות שמתרחשות, וגם בהקשר הכללי של המשפט מזהים אותם נכון".
לדברי לבין, לפני שנתיים-שלוש בארגונים פיננסים גדולים, סגנון הכתיבה היה מאוד מקצועי, והם לא ראו אף זכר לאמוג'י, אבל העולם משתנה מהר. "92 אחוז מהציבור משתמש באמוג'יז גם בשיחת עבודה. זה הרבה יותר רווח, בטח כשמדבר עם ברוקרים אחרים, אבל אפילו עם לקוחות. הניתוח יותר מתוחכם, וזה כבר תלוי הקשר, יש אמוג'יז שמעוררים יותר חשד ויש כאלה שפחות", היא אומרת.
"קריצה למשל יכולה להיות אינדיקציה לאלמנט של הסתרה, שיתוף פעולה שנרצה להסתכל עליו יותר. אגב, חלק מהבנקים מבקשים לבדוק שלא מתבצעת הטרדה בתוך הארגון, הטרדה מינית או בשיחות בין עובדים לבין עצמם. אפשר דרך האמוג'יז לבדוק דברים כאלה, למשל לבבות אדומים, או נשיקה שרק צד אחד שולח ולא הצד השני. מצב כזה עשוי להעלות אינדיקציה שיכולה לעניין אנשי HR (משאבי אנוש)".
"בסופו של דבר, רוב האנשים שעוסקים בסחר פיננסי הם אנשים טובים, שעושים לפעמים עבירות, אתי אלון זה מקרה סופר-חריג ברמת הפשיעה שממש נעשתה שם", מסכמת לבין.