קניה ווסט, שנחסם לפרסם לאחרונה באינסטגרם ובטוויטר בעקבות מספר התבטאויות אנטישמיות, מעוניין לקנות את הרשת החברתית פארלר (Parler), הדוגלת בחופש דיבור מוחלט. חברת ParlementTechnologies, אשר מפעילה את הרשת של פארלר, אישרה כי ווסט הביא נכונות לקנות את הרשת החברתית.
אמנם מומחים שמכירים את הנתונים של הרשת החברתית מעלים סימני שאלה סביב כדאיות העסקה. אתר The Verge מדווח ש-ParlementTechnogies פנתה למספר קונים פוטנציאלים בחודשים האחרונים, וכשאלה ראו את הנתונים הם גילו כי מספר המשתמשים היומי ברשת נמוך באופן משמעותי, בוודאי בהשוואה לרשתות אחרות.
ע"פ אותם גורמים, פארלר מושכת 50 אלף משתמשים יומיים, זאת לעומת המיליונים שמשתמשים ברשתות החברתיות שכן עוברות סינון של תכנים כגון טוויטר. אחד הגורמים למספר הנמוך של המשתמשים היא העובדה שפארלר הורדה מחנות האפליקציות של אפל וגוגל לאחר ניסיון ההפיכה בגבעת הקפיטול בשישי לינואר 2021.
פארלר מושכת 50 אלף משתמשים יומיים, זאת לעומת המיליונים שמשתמשים ברשתות החברתיות שכן עוברות סינון של תכנים. הפלטפורמה הורדה מחנות האפליקציות של אפל וגוגל לאחר ניסיון ההפיכה בגבעת הקפיטול בשישי לינואר 2021
עוד דגל אדום שמעלים מומחים היא העובדה שלחברת ParlementTechnologies היו מספר ניסיונות כושלים להפוך את הרשת החברתית לריווחית. במרץ האחרון השיקו בפארלר שירות Marketplace ל-NFT שלא הצליח למשוך אליו קונים. הסדרה שנמכרת ברגע זה בפארלר, סדרת דיוקנאות של המגיש הימני השמרן ברנדון טייטום, נמכרת ב-50 דולר לדיוקן. עד כה נמכרו רק שלושה דיוקנאות.
התקווה שהביע ווסט היא שהעובדה שהוא קונה את הרשת החברתית תביא אליה משתמשים חדשים שיסתקרנו וירצו להתנסות בעצמם בפלטפורמה. אך גם הנחה זו יכולה להיתקל בקשיים, לאור העובדה שלדונלד טראמפ ישנה רשת חברתית חופשית משלו בשם Truth ושהעובדה שהוא משתמש בה לא הצליחה להביא אליה מספר מספק של משתמשים יומיים.
ההכרזה של פארלר על רכישה אפשרית של ווסט נתקלה גם היא בביקורת, אחרי שנשלחה הודעה למשתמשי הרשת החברתית באימייל ובו לא הוסתרה רשימת המיילים של המשתמשים, ובכך נחשפו כתובות המייל של המשתמשים, ביניהם כותבת המייל של איוונקה טראמפ.
זו לא הפעם הראשונה שפארלר נתקלת בבעיות לאבטח את המידע של המשתמשים שלה. אחרי המהומות בגבעת הקפיטול בשישי בינואר, משתמשים גילו שניתן להוריד מהאתר תוכן של גולשים ולמצוא בו את את מידע ה-GPS של המשתמשים, ובכך לדעת בדיוק היכן הם היו כשהעלו תכנים מסוימים. הפירצה הזאת הובילה לכך שהרשויות יכלו לאסוף הוכחות על משתמשים שנכחו במהומות.