כשאנחנו חושבים על משרדי ממשלה וטכנולוגיה, התמונה שקופצת לראש כוללת דפדפן אקספלורר ובקשה להשתמש בפקס. אבל בשנים האחרונות הם מציגים קפיצת מדרגה ניכרת בשימוש בטכנולוגיה נגישה ונוחה, וכעת הם משתפים פעולה עם סטודנטים במטרה לפתור בעיות שונות בתחומי עיסוקם.
"סטודנטים מובילים חדשנות במגזר הציבורי" היא תכנית לטובת שיפור השירות במגזר הציבורי בישראל, שיזמו אוניברסיטת בן גוריון בנגב בשיתוף מערך הדיגיטל הלאומי ו-google. במסגרת התוכנית, האורכת כשנה, סטודנטיות וסטודנטים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בהובלת פרופסור ארנון שטורם מהמחלקה להנדסת מערכות תוכנה ומידע ושיר לוי ממרכז "יזמות 360" באוניברסיטה, מפתחים פרויקטים טכנולוגיים ואפליקציות בהתאם לצרכי ואתגרי משרדי הממשלה השונים. בשבוע שעבר הוכרזו הזוכים בתחרות בטקס מעמד שר התקשורת, יועז הנדל.
בפרס הראשון בתחרות זכתה האפליקציה MINDI שענתה על האתגר של משרד הבריאות, ומציעה כלי לשיפור ההתמודדות של מטופלים בתחום בריאות הנפש. היא מערבת את המטופל במהלך הטיפולי, מאפשרת איסוף וחשיפה לנתונים של עצמו, זיהוי החמרה במצבו הבסיסי, ואיתור תופעות לוואי בשלבים מוקדמים. בנוסף האפליקציה תדע להתריע במידה ומתגלית מצוקה משמעותית של אחד המטופלים. הצוות היוזם של MINDI מורכב מ-4 נשים המגיעה מתחומי לימוד שונים: מדעי המחשב, מוח וקוגניציה, עיצוב UI\UX, ובראשו נטע לוטם, סטודנטית לרפואה באוניברסיטה, בת 30.
"האתגר שהעלו בפנינו היה הצורך במדדים אובייקטיבים נוספים בעבודה עם חולים בתחום בריאות הנפש. הפסיכיאטריה מושתתת מאוד על התרשמות המטפל או המטפלת, ובדיקה שנעשית באמצעות שיחה. כלומר - אין הרבה שימוש במדדים מספריים וגרפיים. אנחנו בחרנו לתת פתרון לבעיה הזו מכיוון של self-monitoring – לפתח כלי שיאפשר למטופלים למדוד את מצבם ולזהות שינוי או החמרה במצב הבסיס שלהם", מספרת לוטם ל-mako. "מדידה של השינויים האלו תוכל לסייע בזיהוי וחיזוי של התקפים ותופעות לוואי מהשימוש בתרופות, לדוגמה. בנוסף, הכלי הזה מספק גישה לצוות המטפל לראות מה מצבו של המטופל בין הפגישות - אם יש אולי החמרה במצבו או שהוא זקוק להתייחסות מיוחדת".
כיצד עבדתן על האפליקציה?
"בשנה האחרונה עשינו מחקר מעמיק, דיברנו עם עשרות מטופלים ומטפלים, נחשפנו לחוויות של המטופלים ולרצון הכל כך משמעותי שלהם להיות יותר מעורבים ויותר בשליטה על מצבם. אני סטודנטית שנה חמישית לרפואה, ובמהלך סבב פסיכיאטריה, שהעברתי בבי"ח הפסיכיאטרי בבאר שבע, נפלה עליי ההבנה שכל אחד ואחת מאיתנו יכולים לחוות באיזו שהיא נקודה בחיים תחלואה שקשורה לבריאות הנפש. המחלות הללו יכולות לשנות באופן מהותי את שגרת החיים ויש להן השפעה גם על משפחות החולים. Mindi – האפליקציה שלנו, שואפת להחזיר קצת את תחושת השליטה של המטופל ולשפר את האינטראקציה בין המטפל למטופל במפגש הפורמלי".
"נקודה נוספת היא התופעה של תת הדיווח על תופעות לוואי – פעמים רבות מטופלים חשים מבוכה לדווח על תופעות לוואי שהם חווים, למשל תפקוד מיני, התפתחות שדיים או הפרשת חלב משדיים, וגם לא תמיד מקשרים את מה שקורה אצלם בגוף לשימוש בתרופה. כמובן ש-Mindi לא באה להחליף את הרופא או הרופאה המטפלים – אלא פשוט להציע עוד דרך לדווח על שינויים שהם מרגישים", אומרת לוטם.
"באפליקציה יש גם שאלונים מעולם הפרעות מצב רוח שיעזרו לגלות הפרעות חדשות או התקפים, תהיה התראה לצוות מטפל על מטופל שמעלה תוכן של פגיעה עצמית או אובדנות, ומנגד האפליקציה תעודד פנייה לקבלת עזרה. נושא שהיה חשוב עבורנו לא פחות – היה להפוך את השימוש באפליקציה לנעים ומזמין, העיצוב עושה שימוש בצבעים ואלמנטים מהטבע, ובנוסף לתחנות – המשתמשים יימצאו ב-Mindi תרגולי נשימה ומיינדפולנס, תכנים מדעיים ומשפטים מחזקים. ובנוסף, על כל שימוש מקבלים מטבעות וירטואליים להקמה וטיפוח של גינה וירטואלית".
לוטם משתפת שכרגע עוד לא ידוע מתי Mindi יהפוך למוצר זמין לכל. "החלום שלנו הוא למצוא תוכנית או מסגרת שתעזור לנו להפוך את מינדי למוצר אמיתי וזמין לכל מי שמתמודד עם תחלואה נפשית על כל הספקטרום - בין אם זו הפרעה שאובחנה ע"י פסיכיאטרים ובין אם נוגדי דיכאון שרופא או רופאת משפחה רשמו. Mindi יכולה ממש לשנות את המציאות של מטופלים בתחום בריאות הנפש ואולי נצליח קצת להגיע לתודעה גם בזכות הכתבה", היא אומרת.
באופן אישי, כסטודנטית לרפואה, היא אומרת שעבדה השנה במקביל ב-3 עבודות, אבל שמהפרויקט הזה היא הכי נהנתה. "זו הייתה שנה עמוסה מאוד, אבל העבודה על Mindi הייתה המלהיבה והמרגשת ביותר".
הצוות של האפליקציה כלל 4 נשים, שכל אחת הגיעה מתחום אחר: יעל צור גלוזמן, הלומדת ב-HIT המכון הטכנולוגי בחולון – הייתה אחראית על העיצוב, אפיון וחווית המשתמש של האפליקציה ובעברה היא גם אחות, מרים דיסין - דוקטורנטית בתחום מדעי המוח ואנדלוס מחמיד, שתכנתה את המוצר.
דוגמה למיזם נוסף שפותח במסגרת התחרות: "Algolaw", העונה על אתגר שהוצג ע"י צוות ממשרד המשפטים ובפרט בתי-הדין לעררים, לרבות איטיות המענה באשר לבקשות ותיקים הממתינים לדיון מהיר בהיבטים ככניסה ויציאה מישראל כמו פליטים, חוק השבות וכדומה. נוכח עומס כבד לאור ריבוי בקשות בבתי דין אלו, במסגרת המיזם פותחה מערכת חכמה המאפשרת חלוקת עבודה מחושבת ויעילה המבוססת על פי אזורים גאוגרפיים, עומס הלו"ז של דיין, חופשות, בקשות, דחיפויות וכדומה – ומאפשרת טיפול מהיר ויעיל באופן משמעותי בבקשות המוגשות לבתי הדין.
המערכת פותחה על ידי טל מסיקה וחן שיין מאוניברסיטת בן גוריון, עדי טל מאוניברסיטת רייכמן ועומר סאמט מהאוניברסיטה הפתוחה.
לדבריהם, היא תביא לחיסכון של 10 אחוזים מזמנם של הדיינים בבתי הדין ולירידה ב-15 אחוזים בהיקף הדיונים שמתבטלים, וכל זאת יביא להפחתת העומס על בתי הדין וקיצור משמעותי של אורך התיקים.