דוח ההון האנושי של רשות החדשנות ו-SNPI שמתפרסם הבוקר מעיד על חזרה, שלא לומר נסיגה, של ההייטק הישראלי, כמה שנים אחורה. אחרי שנתיים של גאות ההייטק הישראלי נכנס מאמצע 2022 לתקופה של האטה, וברבעון הראשון של שנת 2023 אף ניכרים סימנים של החרפת המגמה השלילית. בשנת 2022 גדל מספר העובדים בהייטק ב-7.4%, בהשוואה ל-12% ב-2021. הירידה העקבית במספר העובדים בתעשייה נמשכת ברבעון האחרון והגיעה לצמיחה שלילית של 0.2%-. המשבר - הגלובלי והמקומי - פגע יותר בחברות קטנות ובעובדים במקצועות שאינם טכנולוגיים ועלול לפגוע במאמצי השילוב של נשים ומיעוטים, אבל הוא גם הביא לעלייה בהעסקת ג'וניורים ולצמצום בתופעת ההתפטרויות של עובדים.
המצב הפוליטי הנפיץ בישראל מוזכר אמנם בדוח, אך הוא אינו מרכזי בו לאחר פרסום נייר העמדה החריף של רשות החדשנות לפני כשבועיים. אותו מסמך, שהוגש לשר החדשנות והמדע והופץ במשרדי הממשלה, צייר תמונה עגומה של האקוסיסטם הישראלי והזהיר מ"התפצלות" שלו מהתעשייה הגלובלית.
"מאז 2008 התעסוקה בהייטק עלתה. בעיניי הדבר המרכזי בדוח הנוכחי הוא שברבעון הרביעי של 2022 נרשמה לראשונה ירידה", אומר ל-tech12 דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות. "זה מאוד פשוט", הוא מסביר, "זו תעשייה מבוססת הון סיכון וכשאין כסף יש פחות עובדים". בין צופה שהמגמה תימשך גם ברבעונים הבאים: "הנחת העבודה שלנו היא שאנחנו נמצאים בסייקל. ראינו עליות וירידות הרבה פעמים ותמיד בסוף ההייטק חזר לצמיחה או לממוצע הרב-שנתי. בהנחה שגם הפעם בטווח הארוך נחזור לצמיחה כי הרעב בעולם לפתרונות טכנולוגיים לא קטן אלא גדל והצורך בהם רק עולה, תהיה התאוששות בגיוסים ולכן גם בכוח האדם".
יש סיבה לדאגה?
"לא אמרנו שצריך לדאוג. אנחנו משקפים נתונים. אנחנו לא יודעים מה יהיה אורך הסייקל ולאור מה שכתבנו בשבוע שעבר הממשלה צריכה לשקול מהלכים של התערבות בשוק כדי להבטיח שנצא ממנו חזקים. אנחנו לא אוהבים לראות ירידות וככל שאנחנו רואים שההייטק הישראלי מתנהג בקורלציה לעולם זה מסיר דאגה אבל יש ברקע את מה שכתבנו (נייר העמדה, ה"ר) וזה מאוד מדאיג אותי".
מה עלה בגורלו של נייר העמדה שכתבתם?
"קיבלנו תגובות מהממשלה ואנחנו בודקים יחד מה ניתן לעשות".
אנחנו בתקשורת לא ראינו תגובות מצד הממשלה להתראות שלכם.
"פורמלית? גם אנחנו לא אבל זה עורר הרבה מאוד תשומת לב במשרדים השונים ואנחנו עובדים יחד איתם. זה נושא מאוד מורכב איך להתערב בשוק כזה וכשזה קורה צריך לעשות בצורה זהירה ולזהות מה אנחנו רוצים להשיג".
הגיוסים מוקפאים, גם השכר
הדוח כולל גם סקר שערכה חברת צבירן בחודשים מרץ-אפריל 2023 ולפיו 25% מהחברות הקפיאו לחלוטין את הגיוסים ואחוז דומה דיווחו כי הן מתכננות המשך פיטורים, כאשר שליש מתוכן מתכננות לפטר מעל ל-5% ממצבת העובדים. בנוסף, כשליש מהחברות השיבו כי הן לא מתכננות עדכוני שכר בשנת 2023. זהו נתון חריג לתעשייה, שבה הרוב המוחלט של החברות ביצעו עדכוני שכר לאורך השנים האחרונות.
אינדיקציה לכך שהתעשייה עברה מ"שוק של עובדים" ל"שוק של מעסיקים" ניתן למצוא בנתוני המתפטרים - עובדים שבחרו לעזוב עבודה ככל הנראה מתוך ידיעה שימצאו עבודה במהירות ובתנאים משופרים בחברה אחרת. כאן יש ירידה דרמטית מ-11% במחצית השנייה של 2021 ל-4.7% במחצית השנייה של 2022.
המספר הכולל של גיוסי עובדים במחצית השנייה של השנה מוערך בכ-30 אלף, ירידה של יותר מ- 10% בהשוואה לתקופה הדומה אשתקד. כמחצית מהחברות דיווחו כי גייסו פחות מהמתוכנן לאור המצב הכלכלי באותה התקופה. כ- 70% מהחברות גייסו עובדים במחצית השנייה של 2022 - נתון נמוך בהשוואה לשיעור ממוצע של 85% שנרשם בשנים האחרונות.
החברות הקטנות רשמו את הפגיעה הקשה ביותר: רק מחצית מהחברות הקטנות מאוד (עד 10 עובדים) וכ-80% מהחברות עם 11-50 עובדים גייסו עובדים בתקופה זו.
הפיטורים מדלגים על המו"פ
בחודשים האחרונים הכותרות על גיוסים ואקזיטים התחלפו בהודעות תכופות על פיטורים בתעשייה. לפי הדוח, שיעור הפיטורים עלה מרמה של 2.6% במחצית השנייה של 2021 ל-4.4% במחצית השנייה 2022, כאשר הנפגעים הראשונים מגל הפיטורים היו החברות הקטנות והעובדים במקצועות שאינם טכנולוגיים. עם זאת, מדגישים בדוח, שיעור הפיטורים הנ"ל אינו חריג בהייטק הישראלי, ולמעשה הוא כמעט זהה לממוצע הרב-שנתי בעשור האחרון.
הדוח מראה גם ירידה חדה בביקוש לעובדים. מספר המשרות הפתוחות בהייטק בסוף 2022 עמד על כ-17 אלף, כמחצית מהנתון של אפריל של אותה השנה. זה נתון נמוך ממגמות עבר וחוזר למספרים שנראו בתקופת משבר הקורונה. בקרב משרות לא-טכנולוגיות הייתה ירידה חדה יותר של מעל ל-60%, אך היא סימנה חזרה לנתוני העבר עם כ-4,000 משרות פתוחות. שיעור המשרות הטכנולוגיות, לעומת זאת, ירד באופן מתון יותר (40%), אך הגיע להיקף הנמוך ביותר שנראה בשנים האחרונות - 12.7 אלף.
כתוצאה מכך, מעסיקים התקשו פחות בגיוס עובדים טכנולוגיים. באפריל 2022, 85% מהחברות דיווחו על קושי בגיוס לתפקידי מו"פ. בדצמבר 2022 ירד שיעור זה ל-55%. במקצועות הלא-טכנולוגיים דווח על קושי בגיוס בשיעורים נמוכים בהרבה: רק 20% מהחברות נתקלו בקושי בגיוס עובדים לא-טכנולוגיים.
המעבר ל"שוק מעסיקים" לא פסח על תפקידי המו"פ: שיעור העוזבים מרצון ירד מ-8.4% במחצית השנייה של 2021 לכ-5% במחצית השנייה של 2022. בולט עוד יותר השינוי בשיעור הפיטורים, שעלה מ-1%- ל-4.4% עלייה שנובעת בעיקרה מסגירה של חברות קטנות ובינוניות. בחינה ברמת החברה מראה על הניסיון לשמר את פעילות המו"פ על חשבון תפקידים אחרים. כך לדוגמה, קרוב לרבע מהחברות דיווחו כי פיטרו רק מקרב העובדים שאינם בתפקידי מו"פ, אך פחות מאחוז דיווחו על פיטורים של עובדי מו"פ בלבד.
תמונה הפוכה נרשמת במגמות גיוס – כרבע מהחברות גייסו רק עובדים בתפקידי מו"פ. ככל שחברה קטנה יותר, ועיקר פעילותה טכנולוגית, כך עולה שיעור החברות שהקדישו את הגיוסים רק למו"פ.
הרב-לאומיות שומרות על יציבות ושעתם היפה של הג'וניורים
הדוח מבדיל בין חברות ההייטק הישראליות למרכזי הפיתוח הרבים של החברות הרב-לאומיות בישראל. האחרונות, מציינים, שמרו על יציבות יחסית ב-2022. עם נתוני צמיחה חיוביים לאורך השנה שנעו בין 3% ל- .1%. זאת לעומת הישראליות שירדו מצמיחה חיובית של 4% ברבעון הראשון לצמיחה שלילית של -0.7% ברבעון הרביעי.
החברות רב-לאומיות, נכתב בדוח, נטו להמשיך לגייס עובדים כמתוכנן למרות "המצב במשק" וגם אם גייסו פחות, הן נטו יותר ליישם מדיניות של הקפאת גיוסים על פני ביצוע גיוסים חלקיים. ככל הנראה כתוצאה ממדיניות מוסדרת מטעם החברה האם בחו"ל.
בשנת 2022 הן החברות המקומיות והן החברות הרב-לאומיות צמחו בשיעור של.7.4%. עם זאת, ניתוח ברמה הרבעונית מראה כי הנתון השנתי הזהה מבטא שתי מגמות שונות: חברות ההייטק המקומיות התחילו את השנה עם צמיחה גבוהה, בהמשך לגאות של ,2021 אך ככל שהתקדמה השנה, התמתנה הצמיחה במספר העובדים שלהן עד לצמיחה שלילית ברבעון הרביעי. החברות הרב-לאומיות, לעומת זאת, שמרו על צמיחה חיובית מתונה לאורך כל השנה.
ברשות מציינים גם כי למרות סימני התאוששות בהייטק העולמי - מדד הנאסד"ק, לדוגמה, עלה בארבעת החודשים הראשונים של 2023 בכ-20% - לא ברור אם ההתאוששות העולמית של החברות הרב-לאומיות אכן תביא לחיזוק שוק העבודה בהייטק הישראלי. החברות הללו מהוות רכיב מרכזי בהייטק הישראלי המסייע לשמור על יציבות כוח האדם על פני מחזורי העסקים, נכתב, אולם למרות ההתאוששות, החברות הגדולות (ובהן אמזון, גוגל, ואינטל), דיווחו לאחרונה על המשך צעדי ההתייעלות ופיטורי עובדים, בפרט במרכזים שלהן בישראל. חשש נוסף ומשמעותי יותר הוא שהמשך אי היציבות הפוליטית והחברתית בישראל יביא לכך שהתאוששות כזו תפסח על המשק המקומי.
פיטורים כחלק מהעבודה השוטפת
היקף הגיוסים ביחס למצבת העובדים בתחילת המחצית היה נמוך בהשוואה לחברות המקומיות (7% מול 11% בהתאמה). הסיבה המרכזית לכך היא ככל הנראה תחלופת עובדים נמוכה יותר בחברות הרב-לאומיות, שהגיעה בעקבות שיעור מפוטרים גבוה יותר בחברות המקומיות. החברות המקומיות פיטרו נתח גדול יותר ממצבת העובדים, אך פחות חברות בחרו לפטר מלכתחילה בהשוואה לרב-לאומיות (36% מול 50%). כלומר, יותר חברות רב-לאומיות פיטרו, אבל נתח המפוטרים שלהן היה קטן יותר (2% מכלל העובדים לעומת 4.9% בחברות המקומיות).
הסבר אפשרי הוא שרק עשירית מהחברות הרב-לאומיות דיווחו כי פיטרו בשיעורים גבוהים יותר מהמתוכנן לאור המצב במשק, לעומת רבע מהחברות המקומיות. הפיטורים בחברות הרב-לאומיות היו ככל הנראה יותר חלק מ"העבודה השוטפת", בעוד שאצל החברות המקומיות הפיטורים היו יותר תגובתיים למצב במשק.
בטווח הקצר נראה שההאטה הכללית בהייטק מהווה דווקא הזדמנות לעובדים חדשים להצטרף בקלות רבה יותר בהשוואה לשנים עברו ובטווח הארוך מדובר בהכשרת הדור הבא של עובדים מנוסים לכשיחלוף המשבר
גלי הפיטורים פגעו יותר בעובדים במקצועות שאינם טכנולוגיים. תפקידי מו"פ נחשבים לליבת הפעילות של חברות הייטק והם גם מרבית העובדים במרכזי המו"פ של החברות הזרות, כפי שמעיד שמם. הנתונים מראים גם כי פחות עובדי מו"פ בחרו לעזוב את מקום עבודתם בחברות הרב-לאומיות, ומצד החברות, פחות עובדי מו"פ פוטרו בהשוואה למקומיות.
נתון מפתיע מעט מגיע מבחינת הגיוסים ולפיו חמישית מהחברות המקומיות גייסו רק ג'וניורים לתפקידי מו"פ. בשנים האחרונות חברות הייטק מיעטו לגייס ג'וניורים (עובדים בעלי ניסיון של שנתיים ופחות) הן בגלל זמן הכשרה ארוך והן בגלל שמדובר בעובדים שנוטים לעזוב אחרי תקופות קצרות, אחרי שרכשו את הניסיון המספיק לתפקיד הבא. ירידה בעזיבה מרצון וניסיון לחסוך עלויות הביאו ככל הנראה לעלייה בגיוס הג'וניורים. במהלך המחצית השנייה של 2022 שיעור הג'וניורים בתפקידי מו"פ עלה הן מתוך מצבת העובדים הכללית והן מתוך עובדי המו"פ.
עלייה במספר הג'וניורים
שיעור גבוה יותר של חברות דיווחו כי הגדילו את נתח הג'וניורים מהגיוסים על פני חברות שדיווחו כי הקטינו אותו לאור המצב במשק (13% מול 10%). בסך הכול, גיוסי הג'וניורים היוו 26% מגיוסי המו"פ במחצית השנייה של 2022, עלייה מ-22% בשנת 2021. נתח הג'וניורים היה גבוה במיוחד בקרב סטארט אפים עם 10 עובדים לכל היותר, שנפגעו באופן קשה יותר מההאטה, וחווים את הצורך הדחוף ביותר לחסוך בעלויות שכר, אבל נמצאה עלייה בשיעורם כמעט בכל קטגוריה של גודל חברה.
מדובר בתופעה שיכולות להיות לה תופעות חיוביות: בטווח הקצר נראה שההאטה הכללית בהייטק מהווה דווקא הזדמנות לעובדים חדשים להצטרף בקלות רבה יותר בהשוואה לשנים עברו (אם כי, בשכר נמוך יותר) ובטווח הארוך מדובר בהכשרת הדור הבא של עובדים מנוסים לכשיחלוף המשבר וההייטק יתאושש.