בשבוע שעבר נכנס פיצ'ר חדש לוואטסאפ, שעד מהרה הפך לפופולרי – סקרים. לצד השימושים החיוביים בו, ילדים בבתי ספר בארץ החלו לנצל אותו למטרות שיימינג מכוערות במיוחד, ולהפיץ סקרים כגון – "מי הכי מכוער/ת בכיתה", כשהתשובות הן שמות של ילדים אמיתיים. שאלות משפילות נוספות הן: "מי צריך להתאבד"? "את מי אתם שונאים?" "מי מלך הכיתה"?. בהמשך לרוב מצולם המסך ועולה לסטורי באינסטגרם.

שירי קניגסברג לוי, יוזמת הקבוצה "ים של חברים", מורה לחינוך מיוחד ואמא לארבעה, פרסמה אתמול סרטון ויראלי, ובו היא קוראת להורים להיזהר מהפיצ'ר החדש. לדבריה, "בכל פעם שיש התפתחות טכנולוגית חדשה - גם הרוע מתקדם יותר וילדים לא מהססים לפגוע כי זה קל וזה נגיש".

בשיחה עם mako, מסבירה קניגסברג לוי: "הפצתי את הסרטון, כי לפעמים ילדים ומבוגרים לא מבינים בכלל את ההשלכות ההרסניות לנפשו של ילד בעקבות מעשה כזה. הנזק הוא בלתי הפיך ועלול להוביל ילדים שהושפלו ונפגעו למקומות לא טובים. קיבלתי צילומי מסך ושמעתי לא מעט מהורים שהילדים שלהם נפגעו מסקרים כאלו.

"אני מציאותית ויודעת שככל שהטכנולוגיה מתקדמת יותר, כך האכזריות עולה שלב וקשה למנוע זאת, אבל תפקידנו ההורים זה כל הזמן לבדוק לשאול להסביר. הכי חשוב לשתף פעולה עם הורה במצוקה שמתקשר לשתף שהילד שלו חווה קושי כלשהו ולהושיט יד. בסופו של דבר, הפתרון לתופעת החרם והבריונות יגיע מאיתנו - ההורים. כמובן שגם לצוותי החינוך יש חלק משמעותי לתווך לילדים ולקיים שיחות קבועות בנושא. הוואטסאפ הוא כלי נשק, ולילדים לא נותנים רישיון לכלי נשק, אז לפחות שיהיה בפיקוח של מבוגר".

קניגסברג לוי פועלת רבות לקידום ילדים ובני נוער שנפגעו חברתית או עברו חרמות, ומנהלת קבוצות בוואטסאפ וגם בפייסבוק. "היום לא קשה לילד לפגוע בילד אחר. היום בשנייה אתה רוצח נפש של ילד בהודעת וואטסאפ משפילה, בהפצת תמונה שרצה בקבוצות, בנידוי מקבוצת וואטסאפ, בפתיחת קבוצה עם שמות גנאי נוראיים. כמו שדוד אל מזרחי ז"ל לא יכול היה לשאת את הכאב ושם קץ לחייו, כשכתבו לו דברים נוראיים ברשת.

"הילדים אפילו לא חושבים פעמיים. אף ילד לא מבין את ההשלכות של מה שהם עושים, לפעמים זה נראה להם מצחיק, ולפעמים גם ההורים מגבים וזה בכלל נורא. אני מקבלת המון הודעות שהורים פונים להורים, והם מגבים את הילדים שלהם, אבל המפתח לפתרון נמצא בידיים של ההורים".

רן בראון, מייסד מכון "מתבגרים" שמייעץ להורים, בני נוער ואנשי מקצוע על האתגרים של דור המסכים, מזהיר גם הוא: "הילדים זיהו את הפיצ'ר של הסקרים ככלי פוגעני. הסקרים אצל הילדים יכולים מתחילים בשאלה – 'מי רוצה ללכת לסרט', אך באותה נשימה שאלה אחרת יכולה להיות 'את מי להרוג היום', 'את מי צריך להחרים', עם רשימה של חמישה שמות אפשריים.

יש גם שאלות אחרות פתוחות כמו: 'גלית היא זונה', עם מספר תשובות אפשריות – מסכים, מסכים מאוד ועוד. לאחר מכן, הילדים מעלים את התוצאות לסטורי באינסטגרם וזה רק מעצים את הפגיעה. זה שיימינג נוראי".

מה הפתרון שלך אם כך?

"למנוע את זה אין דרך, אבל זה מחדד את הידיעה שצריך וכדאי לדחות את גיל מתן הסמארטפונים לילדים ואת גיל החשיפה לוואטסאפ. ואם מאפשרים לילדים בכיתות הנמוכות וואטסאפ, חייב שיהיה הורה מלווה בקבוצות השונות. במקרים של ילדים גדולים יותר ובני נוער, חייבים לשוחח איתם, לשבת ולהסביר את הסכנות הטמונות ולשאול שאלות מכוונות כמו: 'האם ראיתם את הפיצ'ר? האם השתמשתם בו? אתם מכירים מישהו שהשתמש?' ההורים חייבים להעביר מסר ברור שאנחנו אוסרים לקחת בזה חלק, כי זה אסון שעומד להתרחש".

רמי, אבא לילדה בת 7 ממרכז הארץ, מספר ל-mako: "כל שנה עושים על בתי הקטנה חרם. היא נמצאת על הרצף האוטיסטי והייתה בכיתת שילוב. הילדים חושבים שהיא מוזרה, מתבודדת, לא חברותית, אבל היא התרסקה. זה הגיע למצב של עומס טיפולי כי הנפש קרסה. הוואטסאפ הוא כלי רצח לכל דבר ועניין".