קשה להאמין, אבל לפני 10 שנים אף אחד מאיתנו לא ידע מה זה פייסבוק. האתר כבר היה קיים, אך נקרא Thefacebook והיה פתוח רק לבעלי חשבונות מייל של מוסדות אקדמיים בארה"ב. אז איך מסבירים את התופעה החמה בקרב סטודנטים לציבור צופי הטלוויזיה בארה"ב, שאין לו מושג במה מדובר?
באתרי חברת CBS נזכרו בימים האחרונים בכתבה ששודרה במסגרת מהדורת חדשות בתחנת הטלוויזיה במאי 2005, חצי שנה לפני שהאתר נפתח לכל גולש מעל גיל 13. כתבת הרשת סנדרה יוז ניסתה להסביר לצופים על מה ההתלהבות בקרב הסטודנטים כך:"תחשבו על זה כגרסת המאה ה-21 של ספר המחזור. (רק ש)עכשיו, מיליוני סטודנטים משתמשים ב-thefacebook.com לא רק כדי לאסוף את תמונותיהם ותחביביהם, אלא כקהילה וירטואלית".
הסטודנטית מריסול רומרו סיפרה מעט על השימוש באתר: "את רואה מישהו שאת מזהה, לוחצת עליו ורואה שהוא חבר של מישהו אחר ושאתם חולקים תחומי עניין. ואז את בודקת את השעה ומגלה שעברו 4 שעות ואין לך מושג איך". נשמע מוכר למי שנרשם לפייסבוק בשנתיים הראשונות לאחר פתיחתו לציבור, אך לא למי שהצטרף אליו בשנים האחרונות, לאחר שהמרכז עבר מניסיון למצוא שידוכים למקום לשיתוף סטטוסים ותמונות.
ניל האו, מחבר הספר "עליית האלפיים", טען כי המיוחד באתר הוא ש"אתם עשויים ללמוד בכיתה גדולה עם 40-50 אנשים ולא לדעת עליהם כלום. אבל אם אתם נכנסים לאתר כזה אתם יכולים למצוא כל מה שאולי לא הייתם מגלים עליהם כל שנת הלימודים".
הסטודנטים דן גילדנגורן ולורן סקינר אישרו את התיאוריה כשסיפרו שלמרות לימודיהם באותה אוניברסיטה, "אם פייסבוק לא היה, לא היינו נפגשים מעולם", לדברי דן. לורן הוסיפה כי האתר "מביא אותך לרמה אמתית יותר מפגישה אקראית בפינת הקפה, כשאת מבקשת ממישהו למלא לך את את הכוס".
בכתבה נראה, כמובן, גם מארק צוקרברג, לבוש - מאז ועד היום - בסווטשרט עם קפוצ'ון, אך בתוספת חולצת כותנה גבוהת-צווארון ועניבה. הוא סיפר כי האתר, שהתחיל מקמפוס אחד, התרחב כבר ל-575 בתי ספר וצפוי להמשיך לגדול בקצב של 65 בתי ספר בשבוע למשך שנת הלימודים. מעניין אם היא כבר תכנן אז להפוך מאתר פנאי לסטודנטים לכלי התקשורת המשמעותי ביותר בחיינו.