לא מעט כבר נכתב על שיעורן הנמוך של הנשים בתעשיית ההייטק, אבל כעת מחקר חדש חושף סיבה טובה במיוחד לשלב נשים בהנהלה הבכירה של חברות. מהמחקר עולה שסטארטאפים ישראליים בעלי גיוון מגדרי גייסו בממוצע יותר כסף מכאלה שמורכבים מגברים או נשים בלבד, ואף ש"שיעור ההישרדות" שלהם לטווח הארוך עלה. עם זאת ועל אף הנתונים המעודדים - רק ב-21% מכלל החברות בישראל הייתה אישה בצוות ההקמה בשנת 2022. מה ניתן לעשות כדי לשנות את המצב?

המחקר בוצע על ידי Google for Startups, קהילת הסטראטאפים של גוגל, בשיתוף חברת המחקר IVC. על פי המחקר, חברות שכוללות נשים בצוות המייסד ובהנהלה הבכירה, שורדות יותר ומנצלות את הכסף שגייסו על פני תקופת זמן ארוכה יותר. בנוסף, חברות בעלות גיוון מגדרי בשדרה הניהולית מגייסות סכומים גבוהים יותר, מה שעשוי להצביע על העדפתן של קרנות הון סיכון להשקיע בחברות עם צוותים מגוונים מגדרית.

המחקר בחן את הייצוג המגדרי בתעשיית ההייטק בישראל משתי נקודות מבט: נשים כיזמיות ונשים כמובילות חברות בתפקידי מפתח. במסגרת המחקר נבחנו נתונים סטטיסטיים משנת 2002 ועד שנת 2022 של 17,500 חברות סטארטאפ, 9,700 סבבי גיוסים, ו-27,000 יזמים - מתוכם 10% נשים.

צוותים מעורבים מגדרית גייסו ברוב השנים יותר מכפול מצוותים המורכבים מגברים בלבד

בעשור האחרון צוותים מעורבים מגדרית גייסו ברוב השנים יותר מכפול מצוותים המורכבים מגברים בלבד, כך עולה מהמחקר. כך למשל, בשנת 2021 חברות בעלות גיוון מגדרי גייסו בממוצע 17.5 מיליון דולר, לעומת 7 מיליון דולר בממוצע בצוותים המורכבים מגברים בלבד. שנה קודם לכן, צוותים מגוונים גייסו כפול (8 מיליון דולר לעומת 4 מיליון דולר בממוצע). בשנת 2022 הפער ירד אך המגמה נשמרה - צוותים מעורבים גייסו 10 מיליון דולר בממוצע, לעומת 7.5 מיליון דולר שגייסו צוותים גבריים בלבד. בכל השנים, צוותים של נשים בלבד גייסו בממוצע פחות, הן מצוותים מגוונים והן מצוותים המורכבים מגברים בלבד.

יובל פסוב (צילום: Google for Startups)
יובל פסוב | צילום: Google for Startups

במחקר נעשה גם שימוש במדד שהוגדר כ"שיעור השרידות" ונועד לשמש כמדד ליכולת של סטארטאפ לפעול בטווח הארוך. כשבוחנים חברות צעירות לאחר כמה סבבי גיוס, מטבע הדברים לדבריהם רואים פחות חברות שנסגרו לעומת חברות ותיקות יותר. לכן, כדי להעמיק ב"שיעור השרידות", נבדק גם אחוז השרידות בקרב חברות שקמו לפני יותר משמונה שנים. התוצאות מוכיחות כי גם בטווח הארוך, צוות מעורב-מגדרית יביא לתוצאות טובות יותר - ב-4% מצוות של גברים בלבד, וב-5% מצוות נשי בלבד.

"הגיוון המגדרי - קריטי לצמיחה, במיוחד בתקופה הזאת"

"נשים וגברים מביאים נקודות מבט ורקע שונה, כך שהשילוב משמעותי. כל אחד מסתכל על העולם אחרת וברגע שמגיעים לסטארטאפ ונתקלים באתגרים, כל אחד רואה גם פתרון בצורה אחרת, למשל דרכים אחרות להשתמש במשאבים", מסביר יובל פסוב, ראש Google for Startups ישראל. "כל אחד מביא את הניסיון שלו, והגיוון מאפשר לכל אחד להוות נקודת ביקורת על המייסד השני. כך לא מתאהבים בחלום של הרעיון המקורי וכן מאפשרים לשנות ולראות מה עובד יותר או פחות, ולמצוא את הדבר הבא, בין אם זה שוק חדש, לקוח אחר או דרך להגדיל את הסטארטאפ. לכן הגיוון המגדרי קריטי בצמיחה, ובמיוחד בתקופה הזאת".

ואכן, שנת 2024 איננה שנה פשוטה לתעשיית ההייטק. דווקא בתקופת משבר שכזו, פסוב מדגיש כי ממצאי המחקר מקבלים משנה תוקף: "למרות ששנת 2024 היא שנה לא קלה לאף אחד מהסטארטאפים, צריך להישאר אופטימיים. בתקופה כזו מאתגרת זה נותן לנו מסר ברור שאנחנו צריכים עוד נשים יזמיות, אבל אנחנו גם צריכים עוד יזמים גברים שמחפשים לשתף איתן פעולה. דווקא עכשיו, כשאנו נמצאים בנקודה יותר מאתגרת ופחות סטארטאפים חדשים נוצרים, התקווה היא שיזמים יצרפו מישהי חזקה כשותפה מייסדת. זו יכולה להיות החלטה מאוד משמעותית לסטארטאפים הבאים שיוקמו, בתקווה שהדבר יתבטא גם במדד השרידות ובכך שיצליחו לגייס יותר".

רק ב-21% מכלל החברות הייתה חברה אישה בצוות ההקמה בשנת 2022

עוד עלה במחקר כי ישנה עלייה מתונה אך עקבית במספר היזמיות בישראל. בשנת 2022, ב-21% אחוז מכלל החברות הייתה חברה אישה בצוות ההקמה, כאשר הצפי לדברי עורכי המחקר הוא שעד שנת 2025 כרבע מכלל החברות יהיו במצב דומה. "אנחנו רואים יותר ויותר תוכניות שמקדמות את הנושא. גם בצד ההשקעה יש יוזמות בתחילת הדרך שיגרמו לכך שיהיו יותר משקיעות. זה לא ייתן הנחה אם משקיעה רואה יזמת, אבל זה עדיין יעזור לראות צרכים או יוזמות שמשקיע אולי לא היה מתייחס אליהן, אבל משקיעה תפעל אחרת", אומר פסוב ומוסיף, "עם הזמן יש יותר יזמות סדרתיות שמצליחות והופכות למודל לחיקוי בתעשייה. ככל שיש יותר יזמיות שמצליחות ומקימות עוד חברה, זה מעודד עוד נשים להיכנס לתחום". 

אי אפשר שלא לתהות איך כל הנתונים המדהימים הללו שרואים במחקר לא מתרגמים עדיין לתוצאות מובהקות בשטח. "מאז ומתמיד אני זוכרת את עצמי כמיעוט בעולמות האלו. כבר בתיכון הייתי במגמה ריאלית-פיזיקלית, ומתוך 40 תלמידים היינו רק 10 בנות. עם זאת, אני כן מרגישה שנעשה שינוי בשנים האחרונות", משתפת גילי ירון כהן, מייסדת Agado Live, אם ל-4 מרמת השרון. "בעשור האחרון רואים יותר נשים בתפקידים טכנולוגיים וגם בתפקידי מפתח ניהוליים בעולמות ההייטק. גם אצלנו בחברה שמים דגש גדול על גיוון מגדרי ויש לנו פה מפתחות בתחומים עמוקים יותר שפחות רואים בנוף ההייטקיסטי. באופן כללי זה נכון שנשים נמצאות בתחום, אבל עדין בצורה משמעותית פחותה מאשר הגברים, לצערי".

נשים בהייטק (צילום: shutterstock)
אילוסטרציה | צילום: shutterstock

ירון כהן חוותה את תחושת המיעוט הזו על בשרה לאורך כל הקריירה שלה. "הייתי רוצה שזה ישתנה כי אני מבינה עד כמה זה חשוב ועד כמה נשים יכולות לתרום את נקודת המבט האחרת הזו, שחסרה בהרבה מקרים. אני מאמינה שנשים מביאות נקודת מבט הוליסטית שתורמת להצלחת החברה. יש לנשים יכולת לראות את התמונה הגדולה - מהצורך בשוק, ליצירת הכנסות ועד לפיתוח אסטרטגיה. נשים באמת יכולות לראות את כל החלקים במשוואה", היא אומרת. 

ממצאי המחקר לא הפתיעו אותה. "אני מסכימה עם זה שהגיוון המגדרי הוא חשוב והכרחי בשביל להצליח ובשביל לשרוד לאורך זמן, כי אני מאמינה שנשים נוטות לנהל כספים בצורה מדוקדקת ומחושבת יותר. הן מצליחות למצוא דרכים חסכוניות לניצול משאבים. זה חלק מהדברים שאני חושבת שאני מביאה לשולחן". 

גילי ירון כהן (צילום: יחסי ציבור)
גילי ירון כהן. "הייתי במגמה ריאלית-פיזיקלית, ומתוך 40 תלמידים היינו רק 10 בנות" | צילום: יחסי ציבור

אז למה אנחנו עדיין לא רואים ייצוג נרחב יותר לנשים בתפקידי מפתח, על אף היתרונות הברורים? "אני תמיד הרגשתי שנתנו לי את אותה הזדמנות, אבל המחויבות שלנו כנשים לבית ולמשפחה תוקעת קצת את הקריירה שלנו. בסוף צריכה להיות החלטה שאנחנו מקבלות עזרה בבית ובמקביל מפתחות את הקריירה, או לחילופין מורידות הילוך ואז חוזרות. הבעיה היא שלא כולן רוצות אחר כך לחזור לטירוף של העבודה והאחריות. יש פה בעיה", היא אומרת. ״אני לקחתי דברים יותר באיזי במשך מספר שנים. אולי לא הייתי בתפקיד חיי והתפשרתי על משכורת וקידום כדי להיות יותר בבית עם הילדים, אבל היום כשהם יותר גדולים אני מתקדמת בקריירה. זה עניין של דרייב". 

המאמצים לשינוי המצב צריכים להיות מופעלים בכל הרבדים, לדבריה. "מגיל מאוד צעיר צריך לעבוד על זה. כבר בבית ספר צריך לעודד ילדות ונערות להיכנס למגמות ריאליות וטכנולוגיות. לא לפחד מקוד, ממחשבים או ממתמטיקה. צריך לדחוף לכיוונים האלה ולגרום להן לא לפחד. אין סיבה שלא נהיה במקומות האלה. כמובן שגם בצבא ובאוניברסיטה חשוב לעודד נשים ללמוד את העולמות האלה. צריך לעבוד על זה מלמטה, וזה כן קורה היום. כנראה שעוד כמה שנים נראה שינוי גדול יותר מהעשור האחרון", היא אומרת ומדגישה, "לנשים בתחילת הדרך אני רוצה לומר - לא לפחד. זה תחום מדהים, להיות בקדמת הטכנולוגיה ובסטארטאפים פורצי דרך זו הרגשה נפלאה שאין לה תחליף. הלוואי שנראה עוד נשים במקומות האלה".