אנחנו קונים מוצרים ורוצים לדעת, לפחות חלקנו, שהם לא נוסו על בעלי חיים. אבל האם אנחנו יודעים האם הדבש שאנחנו קונים או דגני הבוקר, הם תוצאה של כוורת בריאה?
הסטארטאפ הישראלי BeeHero הוקם לפני 5 שנים, כשהמטרה שלו היא לתמוך בדבורים בצורה יותר טובה בכל מה שקשור לתהליך ההאבקה. "רוב האנשים לא מכירים, אבל השפעה של דבורים על חלק די משמעותי מהיבול, בגלל תהליך ההאבקה, היא גדולה", מספר ל-mako עומר דוידי, מייסד ומנכ"ל ביהירו.
"פיתחנו סנסור יחסית פשוט שנכנס לתוך הכוורת, ומאפשר באמצעות איסוף מידע באופן שוטף לקבל התראות בשלב יותר מוקדם על מה קורה בכוורת, לדעת אם יש איזו מצוקה, ולעזור למגדלי הדבורים לפתור את הבעיה בזמן. למשל, בעיות של המלכה, מצוקות רעב, מחלות, טפילים וכן הלאה. משתמשים בטכנולוגיה הזאת כצעד ראשון לעזור למגדלי הדבורים, כאשר המטרה המשותפת היא לעזור לחקלאים לקבל מה שנקרא האבקה מדייקת. זה היום מקור ההכנסות של ביהירו".
למה ההאבקה נפגעת?
דוידי: "ההאבקה נפגעת ברגע שמגיעות כוורות חלשות, אפילו מתות, לפעמים לשדה. יש לוח זמנים קצר של האבקה, והכוורות החלשות לא יצליחו לבקר הרבה פרחים. הטווח הוא בין כוורת מתה שלא תאביק אף פרח בשדה, אל מול כוורת בריאה וחזקה שיכולה להאביק עשרות מיליוני פרחים ביום. ההאבקה תיפגע, אם לא כל הפרחים יבוקרו על ידי הדבורים, וכתוצאה מכך התוצרת תרד.
"כוורות הרבה יותר חלשות היום ממה שהיו לפני 10-15 שנים. זה קורה בגלל צבר של בעיות: חקלאות אינטנסיבית, אזורים שיש בהם גידולים ספציפיים, אזור שלם של אבוקדו, חמניות והלאה, ואז אין תזונה מגוונת לאותן כוורות שעוברות באותו מקום, שימוש בחומרי הדברה וחשיפה לכימיקלים, שמחלחלים לדבורים בזמן ההאבקה. גם שינויי אקלים בטח לא תורמים, זיהום אוויר וכדומה".
דוידי מסביר כי ברגע שהמערכת שלהם מזהה שיש בעיה, ברוב המקרים אפשר לטפל בה, למשל לתת תרופות לווירוסים או אם יש בעיה עם המלכה, אפשר להביא מלכה חדשה, שתתפוס פיקוד על הכוורת. בחלק מהמצבים, צריך לבודד את הכוורות שנגועות במחלה שלא יודעים עוד לטפל בה, כדי למנוע התפשטות שלה לכוורות נוספות. לפעמים הכוורן עצמו, שמבקר את הכוורות באופן שוטף, יכול להפיץ את המחלות מנקודה אחת לאחרת.
ביהירו היא חברה ישראלית, מרכז הפיתוח שלה בתל אביב, ויש לה עוד משרדים בארה"ב ואוסטרליה. לדברי דוידי, פעילות מסחרית משמעותית שלהם, "עשרות מיליוני דולרים הכנסות" קורית בארה"ב ואוסטרליה, אך החברה פעילה גם בקנדה, גרמניה, צרפת, ישראל ודרום אפריקה. החברה אף דורגה בין 50 החברות המבטיחות של CNBC, במקום ה-38.
בימים אלה פועלת החברה להשיק את "מדד הכוורת הבריאה" - מודל חדש למדידת בריאות הדבורים אשר יסייע לדבוראים וחקלאים לנהל טוב יותר את רווחת הדבורים שברשותם. הרעיון הוא שבעתיד אפשר יהיה לסמן מוצרים בסופרמרקט שמקורם בשדה עם כוורת בריאה, מתוך רצון להעלות את המודעות לשמירה על הסביבה ולאורח חיים בר קיימא. דוידי מספר כי אחת המשקיעות שלהם היא ענקית המזון ג'נרל מילס, יצרנית של מוצרי צ'יריוס, נייצ'ר ואלי ועוד.
"לכל החקלאים שמאביקים גידולים עם ביהירו, אנחנו מספקים ניתוח על מצב הכוורות בשדה, כדי שיוכלו להבין אם האופן שבו הם מגדלים את הגידולים פגע בדבורים או תמך בהם", אומר דוידי. "אין היום גישה למידע הזה. בתור חקלאי, אני לא יודע האם הכוורות נבנו בצורה טובה במהלך האבקה ולא פגעתי בהן או האם העובדים שלי ריססו את הדבורים, בלי כוונה, בשעה כשהיו בחוץ.
"אנחנו מנגישים את המידע מתוך רצון לעודד את השיח ולעזור גם לחקלאים וגם למגדלי הדבורים לאמץ הליכים שתורמים לכל הצדדים. אותו חקלאי שעשה פעולה כזאת או אחרת ופגע בדבורים, לא הרוויח מזה, כי פגיעה בדבורים בזמן ההאבקה תפגע גם באיכות ההאבקה וגם בתוצרת החקלאית".
איך אתם מודדים כוורת בריאה?
"למעשה יש מספר גורמים שמסתכלים עליהם – כמות הדבורים בכוורת, שנמדדת מקצועית במונח שנקרא חלות דבורים; כמה דבורים נוספו לכוורת במהלך עונת ההאבקה, שזה אינדיקציה לחוזק של הכוורת; מספר חלות ולד - חלות של הזחלים והביצים החדשים שהמלכה הטילה במהלך ההאבקה, אינדיקציה עתידית איך הכוורת תתפתח בהאבקה הבאה; וכן בריאות המלכה, כי בסופו של דבר היא הלב של הכוורת".
דוידי מציין שבכוורת בריאה יש כ-40 אלף דבורים, כאשר הטווח נע בין 0 בכוורת מתה לאזור ה-80 אלף דבורים ב"כוורת מצוינת".
"המטרה היא לייצר מנגנון ברמת התעשייה, שיאפשר לנו כצרכנים להבין אם המזון שאנחנו קונים גדל בצורה שהיא קצת יותר בת קיימא", הוא מוסיף. "בסופו של דבר, ב-30 השנים אחרונות תעשיית החקלאות התמקדה בדבר אחד – איך מייצרים יותר מזון מיחידת שטח. עשו עבודה מדהימה, אבל העניין הוא שההיבטים הסביבתיים פחות נלקחו בחשבון. עכשיו צריך לעשות תיקון לאחור, להמשיך לייצר מזון בצורה יותר ארוכת טווח, עם השיח הציבורי שמחפש להבין שהמזון גדל בצורה יותר חיובית".
מתי נראה את הסימונים האלו על המדפים?
"צריך להיות ריאליים. היו יוזמות בעבר שניסו להשיג דברים גרנדיוזיים, אבל צריך להבין איך עובדים עם החקלאים ומגדלי הדבורים ולא נגדם. לא להגיד להם כמה הם לא בסדר, אלא לבנות אותם בצורה נכונה לתוך התהליך. בעוד 5 שנים, אם מרבית המוצרים שנקנה יסומנו ב'מדד הכוורת הבריאה', מבחינתי זה יהיה הישג אדיר".