מדי כמה ימים קונה סטייסי היילי חבילה שלמה של טושים צבעוניים של חברת קריולה – רק כדי להוציא ממנה את הצבע הוורוד, ולהשליך את כל השאר. הבן שלה, ויל, הוא ילד אוטיסט בן 12, שפיתח בחצי השנה חיבה למרקר הוורוד – ואליו בלבד. הוא לא מוכן להתפשר על סגול, על טוש בגוון אחר או אפילו על ורוד של חברה אחרת. וכך נאלצת אמו, סחוטה ומרוששת, להמשיך ולרכוש את חבילות הצבעים השלמות, כיוון שטוש ורוד בודד אין להשיג.

ויל, כך סיפרה היילי לאתר טודיי, לא זז בלי הטוש החביב עליו. הוא מרטיב אותו כאשר הוא מתייבש, הוא מחפש אותו דבר ראשון כשהוא מתעורר בבוקר – ואם אין בבית טוש שעובד, קשה מאוד להתגבר על המשבר ולהצליח להוציא את ויל מהבית לבית הספר. "המשמעות שאין טוש ורוד בשבילנו היא סיוט בבית", הסבירה היילי. האובססיה אופיינית למדי לילדים אוטיסטיים, ומשפחת היילי הייתה מגויסת לספק לוויל את צרכיו. אלא שהמרקרים הלכו ואזלו.

"Hundreds of people have shown my son that he is very well loved…He might not know the faces behind the markers, but he's going to feel that kindness through the markers."

Posted by Today Show on Monday, December 7, 2015

 לפני מספר שבועות עלה במוחה של האם רעיון – היא כתבה פוסט בפייסבוק, ובו סיפרה שהיא מיואשת, עייפה וחסרת אונים מהמרדף אחרי המרקרים הוורודים. היא הציעה שכל מי שיעביר אליה את הגוון הרצוי יקבל ממנה שני צבעים אחרים, בהם אין לה כל צורך. אחרי כשעה מפרסום הפוסט הגיעה הדפיקה הראשונה על הדלת – מכר של המשפחה, המתגוררת באוטריו, קנדה, קפץ עם שני טושים. "הייתי על סף דמעות", סיפרה היילי. "לא האמנתי שזה יהיה מספיק חשוב למישהו בשביל לבוא אלינו במיוחד. כשהתחלתי לקבל את מאות ההודעות בפייסבוק, הייתי המומה".

UPDATE! The response to this post has been beyond anything I could ever have imagined. It has circulated beyond...

Posted by Stacey FH on Wednesday, November 25, 2015

 

אנשים מכל רחבי העולם פנו אל האם והבטיחו לשלוח לה את המרקר הרצוי – ללא כל צורך בתמורה. חברת קריולה עצמה יצרה קשר, ולדברי היילי "נראה שאנחנו מסודרים עם מרקרים ורודים. ניתן לוויל חבילה יפה של מרקרים לחג המולד, ואת השאר נשמור להמשך השנה. יהיה לו חג מולד נהדר – התחושה שכל כך הרבה אנשים רוצים לעזור לו, למרות שהוא לא מכיר את הפרצופים מאחורי הטושים, הופכת את החג הזה לטוב מאי פעם".


ובמקום לשלוח למשפחה עוד טושים, היילי מבקשת שתחפשו אמא סחוטה אחרת לילד אוטיסט בסביבה שלכם. "תמיד יש עוד משפחות שמחפשות באופן נואש פריט מסוים שהילד אובססיבי לגביו, ואולי אפשר לעזור להן", אמרה.