אני תופסת את ענבל אורפז, יועצת חדשנות אסטרטגית ומייסדת "אישה בהייטק", בעיצומו של שבוע עמוס. היא מתמרנת בין מחאת והפגנות ההייטקיסטים, בהן היא משתתפת ומעורבת, כנסי הסייברטק והחדשנות שנערכו בתל אביב, ותחקור עצמאי של יכולות הבינה המלאכותית, וספציפית צ'אט GPT, עבור הרצאת וובינר שהיא מעבירה בשבוע הבא (9.2) יחד ראש הרשות הלאומית לבינה מלאכותית, ד”ר זיו קציר.
אורפז החלה להיות מעורבת במחאת ההייטקיסטים, בעקבות קישור שחבר שלח לה לקבוצת וואטסאפ שהתאגדה בנושא, והיא "נשאבה פנימה". "אם תסתכלי אצלי בטלפון, תראו עשרות קבוצות, המוני אנשים עסוקים בזה יום ולילה, מגבשים מסרים וחושבים על רעיונות מה אפשר לעשות", היא מספרת.
"בעיניי הדבר המפתיע והמשמח שזו הפעם ראשונה שאני רואה כזאת הירתמות של ענף ההייטק, שנכנס כקבוצה משמעותית, שנפגעת ממה שעומד לקרות ופועלת נגד זה. לא ראינו במחאות קודמות את ההייטק נכנס כקבוצה. הדבר הכי דומה היה במחאה על חוק הפונדקאות של 2018, וזו מחאה הרבה פחות שנויה במחלוקת גם בתוך הענף", אומרת אורפז.
"עכשיו זה אזור שהוא הרבה יותר פוליטי במהותו. בכירים בענף, מנכ"לים, משקיעים, אבל גם בשכבה של העובדים, מבינים שאם ההפיכה המשטרית תקרה - ההייטק לא ימשיך להיות מה שהוא היה, וחייבים לעצור את זה לפני שזה קורה. יש כאן הירתמות יוצאת דופן, מתנהלים לפעמים זומים לתוך הלילה ושימוש בכלים לניהול משימות".
The Israeli tech sector hold onto hope. Today in Tel Aviv #saveisraelidemocracy #democracy #savestartupnation pic.twitter.com/nnnbXKZVPs
מה את חושבת על צעדים כמו של עינת גז, מייסדת פאפאיה גלובל, ותום ליבנה, מייסד וורביט?
"זה קצה הקרחון. כאמור אני יושבת בתוך קבוצות שמתנהלות על השיחות האלה, הרבה לפני שעינת גז יצאה בהצהרה שלה. היו כאלה שאמרו שזה צעד פופוליסטי, אבל צריך להבין, לחברות עסקיות יש מחויבות לבעלי המניות שלהן, הן חייבות לעשות ניהול סיכונים, ואין כמעט חברה היום שלא מבינה את המשמעויות או שבעלי המניות שלה לא דורשים ממנה להבין את המשמעויות ולהתנהל בהתאם – אם זה אומר להוציא כסף מישראל, או לא לגייס יותר כסף ולהביא אותו לישראל אלא להשאיר אותו בחוץ, או לקבל החלטות, שהן ההחלטות העסקיות הקרות הנכונות.
"בצד החיובי, אנשים שהם חלק מהמחאה הזאת רוצים להישאר פה, שהכסף ימשיך להגיע לישראל, לייצר מקומות עבודה ולהשכיר משרדים. צריך לזכור שההייטק הוא לא רק ה-400 אלף יש שעובדים בענף, אלא מעגל שלם שכולל גם עורכי דין, רואי חשבון, מסעדנים, מפיקי אירועים, יש המון אנשים שמתפרנסים מהענף הזה וישראל לא יכולה לוותר עליו. החשש כרגע שההייטק לא יוכל להמשיך להיות כמו שהוא, חברות לא רוצות לפעול במקומות שאין בהם יציבות משטרית, שהן לא יכולות לסמוך על מערכת המשפט, כי דברים יכולים להשתנות בגחמות.
"יש למשל עולם של ESG – אחריות חברתית-תאגידית, זו אופנה שנכנסה בשנים האחרונות, חברה גדולה מחויבת לערכים חברתיים וסביבתיים ודורשת את זה מכל הלקוחות והספקים שלה. החברות הטכנולוגיות הישראליות חתומות על סעיפים כאלה. זה אומר שביום שתהיה פה פגיעה בזכויות נשים או להט"בים, הן מפרות חוזים, ואז יצטרכו להוציא מפה פעילויות. יש פה אקו סיסטם שלם שהוא פה בגלל המצב הנוכחי.
"בכלל להיות חדשניים, לפתח דברים חדשים, אי אפשר לעשות את זה במקום שיש פה פחד או במקום שאין בו חופש. ההייטק במהות שלו צריך את החופש והדמוקרטיה, הוא לא יוכל להמשיך להתקיים ככה. כשמסתכלים על החלטות כמו של תום ליבנה או עינת גז, זה קצה הקרחון".
עוד יזמים יצהירו שלא ישלמו מיסים?
"תום ליבנה אמר שהוא יוציא את הפעילות שלו מישראל, אבל לא רוצה לדבר בשמו. ראיתי רק את הכותרות. אקח את זה ליותר רחב - מי רוצה שהמיסים שלו יממנו דיקטטורה, מי רוצה שהמיסים שלו יממנו מדיניות שהיא אנטי דמוקרטית? אני מאוד יכולה להבין את זה. 10 אחוזים מהעובדים הם בענף ההייטק והם משלמים 25 אחוזים ממס הכנסה. בנוסף לזה, יש מס רווחי הון על האקזיטים ומס חברות. הם מחזיקים נתח מאוד משמעותי, ויש שאלה לאן הכסף הזה ילך.
יש תחושה שהמדיניות של הממשלה החדשה הולכת לפגוע באוכלוסייה הזאת, שהערכים שחשובים לה הם ליברליים, דמוקרטיים ושוויוניים. יכול להיות שצריך לעשות פה שינוי, יש אנשים שזה בדמם וזה מפריע להם, אבל צריך לנהל את זה בצורה שהיא ראויה. לא כמו הבליץ שקורה עכשיו, שנראה שהוא ממניעים פסולים. ככה לא עושים את זה. אם רוצים לעשות שינוי, צריך לתרום את הציבור שיהיה סביב זה. זה מאוד מפחיד האופן שזה מתנהל עכשיו והאופן שבו אחר כך יתקבלו החלטות".
לדברי אורפז, גם מכרזים שמתנהלים בארץ עלולים להיפגע ממדיניות הממשלה החדשה. "לדוגמה היה פה עכשיו אחד המכרזים הגדולים על שירותי ענן ממשלתיים. התמודדו בו חברות הטכנולוגיה הכי גדולות בעולם – אורקל, אמזון, גוגל, מיקרוסופט. הן יודעות שיש הליך הוגן, אבל אם הולכים לבטל את הייעוץ המשפטי, מי ירצה לבוא לעשות פה עסקים? מי יכבד את החוקים הישראלים?".
"בנוסף, היום באירופה מכירים במדיניות הפרטיות של מדינת ישראל. אין כמעט חברה שהיא חברת טכנולוגיה שתמכור באירופה ולא תאסוף מידע על אזרחים אירופים. מחר האיחוד האירופי יכול להגיד שהוא לא מכיר במדיניות הפרטיות של ישראל, וכל חברה ישראלית צריכה לעבור תהליך מול הרגולטור שלו. זה תהליך שיכול לקרות מאוד מהר. החברות הישראליות לא יוכלו לעמוד בכל ההוצאות ובכל התהליכים שנלווים להוראה כזאת. אנחנו יכולים להפוך למצורעים כמו סין ורוסיה, לא ירצו לעשות איתנו עסקים. הדאגות הן דאגות אמיתיות", אומרת אורפז.
את שומעת גם ביקורת מתוך עובדי ההייטק על המחאה?
"אני שומעת קולות וזה בסדר, אנחנו עדיין דמוקרטיה ואפשר שיהיה גיוון של דעות. באופן אישי, נתקלתי בכל מיני התנגדויות, נגיד סביב הנושא של ההפגנות, איך אתם הופכים סביבת עבודה למקום שכופה דעות מסוימות? אמירות מאוד קשות. האם ברגע שיש בכירים בתוך החברות או מנהלים בחברות שהם באופן גלוי מצטרפים לתנועת מחאה, זה מעורר דיון? כן. התפקיד שלנו כתעשייה ושל כל חברה בפני עצמה, זה לעשות את זה במקום שהוא מכיל ומכבד, מרחב שיש בו לדעות של כולם, גם אם לא מסכימים. מי שרוצה שיצא להפגין, ומי שלא – לא יצא להפגין.
"אני מרגישה שחלק מהמהות של המאבק היא להמשיך לאפשר את הפלורליזם הזה. אם תקרה ההפיכה משטרית, אז לא יהיה גיוון בהייטק, יש לנו בכירים בממשלה כרגע שחושבים שנשים צריכים להיות במטבח ולעשות ילדים ולא לשרת צבא. ערבים לא יהיו בהייטק. לא יהיה שום גיוון. דיברנו על זה שהייטק לא יכול להתקיים במרחב שאין בו חופש. המאבק שלנו הוא גם המאבק שימשיך להיות אותו פלורליזם שכל כך מאפיין את ההייטק".
"הבינה המלאכותית - מהפכה בסדר גודל של השקת האייפון"
באשר לבינה המלאכותית, אורפז החלה לשתף בפוסטים בפייסבוק את השימושים שכל אחד יכול להפיק ממנה – אם למצוא שם ומיתוג לחברה או לכתוב מודעת דרושים ושאלות לראיונות עבודה.
"אני חושבת שאנחנו ב-2007, ועכשיו סטיב ג'ובס משיק את האייפון, והכלכלה של האפליקציות נכנסת לחיים שלנו", מתלהבת אורפז. "זה סדר הגודל של המהפכה. זו טכנולוגיה שיש לה הרבה מאוד כלים ויכולות, היא יכולה לחסוך לנו זמן, לשפר את העבודה שלנו, וגם יש לה מגבלות שצריכים להיות מודעים אליהם".
איך הגעת לנושא הבינה המלאכותית?
"הנושא של בינה מלאכותית כבאזז קיים כבר הרבה שנים. לפני כמה חודשים יצא הדאלי, מחולל התמונות, ואנשים התחילו להעלות את התמונות שהם עושים. אני גם נרשמתי לזה. זה נחמד, אבל השימוש בתמונות הוא לא חלק מרכזי מהדברים שאני עושה.
"בתחילת דצמבר OpenAI השיקו את הצ'אט GPT, ממשק מבוסס שיחה, שמנגיש אלגוריתם של AI שמבוסס על טקסטים. הם הכניסו אליו כמויות אדירות של טקסטים, לימדו אותו ידע ומה הגיוני – כלומר מה הגיוני שתהיה המילה הבאה. בהתחלה ראיתי ברשתות החברתיות שניסו בעיקר לעשות דאחקות עם הצ'אט, זה לא נראה לי כזה וואו, אבל נכנסתי לזה והתחלתי גם לשחק.
"ברגע שמפסיקים לשאול שאלות, ופשוט אומרים לו – תכתוב לי פוסט על הנושא הזה או תציע לי רעיונות על משהו, הדבר הזה הוא כלי עבודה אמיתי. הוא חוסך תהליך של חשיבה ופותח את הראש לעוד דברים. אני עושה הכול באנגלית, כי העברית שלו באמת גרועה – אולי זו שאלה של זמן, אולי זה ככה יישאר כי אנחנו שפה קטנה מדי. יש כאלה שמשתמשים באנגלית ואז מתרגמים את הטקסט לעברית".
מה עם זה שה-GPT מוגבל עד שנת 2021?
"צריך להבין גם את המגבלות. זה לא גוגל, אי אפשר להסתכל על זה בתור גוגל. אני אומרת שהוא לפעמים כמו גבר, 'מחרטט בביטחון'. אי אפשר להסתמך על המידע שם כפי שהוא, ברמה שביקשתי ממנו שייתן לי רפרנסים בנושא מסוים, והוא נתן לי שמות של מאמרים וספרים. זה נראה כמו דברים אמיתיים והכותרות היו נשמעות הגיוניות. חיפשתי בגוגל סקולר, זה פשוט לא קיים, הוא המציא מקורות. אז צריך מאוד להיזהר, לא לקחת את הדברים כמו שהם, לעשות בקרת איכות.
"יש דברים שפחות רגישים למידע, למשל, אם אני משתמשת בו כדי לנסח מכתב דחייה למועמדת. אין פה עניין של נכון או לא נכון. לא הייתי משתמשת בו כדי לכתוב פוסט על מה שקרה במלחמה באוקראינה, אני מאמינה שהוא יחרטט את הכול. צריך להיות מאוד זהירים ולזכור שבסוף את המומחית בתחום שלך. הבינה המלאכותית לא יודעת את התחום שלך יותר טוב ממך. השתמשתי לדוגמה ב-GPT השבוע כדי ליצור דף נחיתה, אבל אחר כך עשיתי לזה עריכה והגהה, הוספתי דברים בעצמי. זה היה מהיר יותר מאשר אם הייתי עושה הכול מאפס".
איזה תפקידים ייפגעו?
"גרפיקאים וכותבי תוכן, בטווח זמן המיידי. גם קופירייטרים, יש כלי שנקרא ג'אספר לכתיבה של תוכן שיווקי, שיכול למשל לנסח סלוגנים. מתכנתים זה גם שאלה. יש כלי שנקרא קו פיילוט, כתיבה של קוד. סטודנטים היום אומרים שהם לא צריכים לעשות תרגילים, כי בינה מלאכותית עושה את שיעורי הבית עבורם. עדיין יצטרכו מתכנתים, אבל זה עוד כלי שנכנס לארגז הכלים, צריך להבין איך משתמשים בו ומה הוא נותן. בסופו של דבר אין כמעט מקצוע שלא הולך להיות מושפע ברמה כזאת או אחרת.
"הייתי ביום עיון בבית חולים גדול, והיה שם שיח על בינה מלאכותית ואיפה זה שם את הרופאים? אם גוף שיש בו את כל הארסנל הידע הקיים בעולם, ויש המלצה של האלגוריתם שאומרת לעשות ניתוח, אבל הרופא המטפל אומר לא לעשות ניתוח. למי יקשיב המטופל - לאלגוריתם או לרופא? ומי ייקח על זה אחריות. בתחומים כאלה יש שאלות מאוד מעניינות. אנחנו נמצאים בשלב מאוד מעניין של משהו חדש שנכנס, ולכל אחד מאיתנו יש שאלות לשאול סביבו".
השבוע פורסם דוח של power in diversity, שמצא כי 34 אחוז בלבד מעובדי הייטק הן נשים. גם אורפז הוציאה ביום האישה האחרון יחד עם רשות החדשנות, דוח שבדק את מצבן של הנשים בענף. "מצאנו שרוב הנשים עבדו בתפקידי משאבי אנוש, כספים ומחלקות משפטיות", היא אומרת. "המטרה שלנו היא לייצר בסיס ידע של מה אפשר לעשות כדי להגדיל את השוויון המגדרי בענף. אנחנו אוספים סקרים, דוחות, מחקרים מהעולם ומנגישים את זה החוצה לקהל – למשל, פודקסטים, בלוג, הרצאות ותהליכי ייעוץ לארגונים".
"הקהל שהכי מעניין אותי הוא הדרג הניהולי, כל מי שמקבל החלטות על קריירה של נשים. את מי מגייסים לעבודה, את מי מקדמים, למי מעלים שכר, את מי מפטרים. אלו החלטות שבידיים של מקבל ההחלטות, וחשוב שהוא יהיה מודע להטיות שלו, למשמעויות של החלטות שהוא מקבל וכן הלאה. זה הקהל שהכי מעניין להשפיע עליו", מוסיפה אורפז.
מה קורה בגל הפיטורים האחרון לנשים?
"עוד לא ראיתי דאטה מספיק טובה. בקורונה ראינו שהמשבר השפיע יותר על נשים. בתקופה של הסגרים, כשהילדים היו בבית, הן הביעו יותר נכונות לעזוב את מקומות העבודה שלהן. בטווח הרחוק, אם רוצים שיהיה שוויון בהייטק, צריך לעשות שינוי בגיל מאוד צעיר.
"גם היום, הדבר הכי חשוב הוא מה עשית בתיכון, מה הכווינו אותך ללמוד. מה שמשפיע על נשים בכלל בשוק העבודה ובפרט בהייטק, זו ההורות. רמות השחיקה בשנתיים של הקורונה היו הרבה יותר גבוהות אצל נשים. ככל שאת יותר בכירה, השחיקה יותר גבוהה. הרצון לשנות את הקריירה, לעזוב או לצמצם במשרה הכי גדול אצל אימהות לילדים קטנים יחסית, מתחת לגיל 10".
איך את רואה בכלל עכשיו את מצב הענף, על רקע גלי הפיטורים?
"אני חושבת שיש בעיקר הרבה חוסר ודאות. השבוע במקרה בשתי הזדמנויות שונות פגשתי חברה שעובדים בגוגל, בישראל, והם סיפרו על המתח שלהם. בגוגל התקבלה החלטה לקצץ. בארה"ב התחילו לפטר, אבל בארץ רק בעוד חודש יוציאו לפועל את ההחלטה. חודש שאנשים במצב שלא יודעים מה קורה.
"המשבר לא תלוי רק בהייטק. הוא תלוי באוקראינה, בסין, באינפלציה, המון גורמים שלא שלנו ואין לנו השפעה עליהם. אין אופק מתי זה ייגמר. יכול להיות שעוד כמה חודשים נדבר ונראה שחזרנו למגמה של צמיחה, אבל יכול להיות גם יותר גרוע. אף אחד לא יודע לאן זה הולך.
"בצד החיובי, היוניקורנים, החברות הפרטיות הגדולות, גייסו כסף בסדר גודל של 50 מיליארד דולר. זה המון כסף, כאשר עיקר ההוצאה שלהן היא על משכורות. החברות הגדולות יותר מושפעות מהשווקים הציבוריים. בסך הכול, 2022 הייתה השנה השנייה טובה בהיסטוריה של השקעות בהייטק הישראלי, יותר מ-2020. 2021 הייתה אנומליה, גייסו 27 מיליארד דולר, שזה נתון חריג.
"השאלה איך תיראה 2023. בינתיים יש בעיקר אווירה של חוסר ודאות, אנשים פחות לוקחים סיכון ופחות עוברים תפקידים. יחד עם זאת, יכול להיות שיקומו יותר סטארטאפים השנה. אם אני גם ככה מפוטרת, ויש לי מלא ניסיון, ואני מזהה הזדמנויות טובות – זאת אחלה הזדמנות להיכנס לעולם היזמות. יותר קשה לקחת סיכון כשאתה מקבל משכורת גבוהה ונמצא במקום בטוח".