עובד בחברת הייטק הגיש תביעה לתשלום חוב לביטוח לאומי, אולם התביעה נדחתה. הוא פנה לבית המשפט כי החברה שבה עבד פורקה, ובית משפט המחוזי חייב את הביטוח הלאומי לשלם את החוב בסך 117 אלף שקלים.
לפני כחודשיים התקבלה התביעה של העובד, המיוצג על ידי עו"ד אוהד הראל ממשרד נשיץ ברנדס אמיר. הביטוח הלאומי ביקש מהשופט לעיין מחדש בהחלטתו, אולם בסוף השבוע החליט השופט לדחות את עמדת הביטוח הלאומי ולחייב אותם לשלם.
מההחלטה עולה כי עם סיום העסקתו של העובד, נותר לחברה חוב כלפי העובד בגין שכר עבודה ופיצויי פיטורין. מההחלטה עולה כי בחלוף קרוב לשנתיים מאז הוגשה תביעת החוב, היא נדחתה על ידי הביטוח הלאומי בהחלטה לקונית כי "לא הועסקת אצל המעסיק בתקופה זו".
כשלושה חודשים לאחר הדחייה ביוני האחרון, נדחתה תביעת החוב פעם נוספת, והפעם על יסוד נימוק שונה והוא אי המצאת מסמכים שדרש הביטוח הלאומי מהעובד, ואשר כביכול לא נמסרו לו, ובהמשך ניתנה החלטה שלישית הדוחה את בקשת העובד. מההחלטה של השופט חגי ברנר, סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, עולה כי "במהלך הדיון וכאשר בא כוחו של המוסד לביטוח לאומי התבקש להסביר את פשר ההתנהלות, הוא הבהיר כי המחלקה המשפטית של המוסד לביטוח לאומי מצויה במצוקת כוח אדם קשה, אשר צפויה להיפתר בקרוב".
השופט ברנר קבע כי "עם כל הצער שבדבר, עליי לקבוע כי התנהלותו של המוסד לביטוח לאומי בכל הנוגע לבדיקת תביעת החוב של המשיב היא בלתי מתקבלת על הדעת, בלשון המעטה. אין זה סביר שתביעת חוב תוכרע רק בחלוף שנתיים ממועד הגשתה, אין זה סביר שהמוסד לביטוח לאומי יוציא מלפניו שלוש הכרעות שונות בגין אותה תביעה ממש, שתוצאתן אמנם אחת - דחיית התביעה, אך הנמקותיהן שונות בעליל זו מזו. אין זה סביר שההכרעות תהיינה לקוניות ובלתי מנומקות".
ברנר עוד הוסיף: "ראוי היה שהגורמים המופקדים על תחום חדלות הפירעון אצל המוסד לביטוח לאומי ייכנסו סוף סוף לעובי הקורה על מנת לפתור אחת ולתמיד את התופעה החמורה שנחשפת פעם אחר פעם בנוגע לאופן הטיפול בתביעות חוב של עובדים".
השופט ברנר קבע בהקשר לכך כי "אין ספק שהמצב המשפטי החדש שנוצר הטיל ועדיין מטיל עומס כבד על המוסד לביטוח לאומי, אך בשים לב לכך שחוק חדלות פירעון נכנס לתוקף כבר לפני למעלה משלוש שנים, הגיעה זה מכבר העת שהמוסד לביטוח לאומי ייערך כנדרש לשם הקמת מנגנון יעיל ומתפקד שיכריע בתביעות החוב תוך פרק זמן סביר, ולא רק בחלוף שנתיים, כמו במקרה דנן. למרבה הצער, התופעה של תביעות חוב שאינן מטופלות על ידי המוסד לביטוח לאומי, גם בחלוף שנתיים ממועד הגשתן, ידועה היטב וחדשות לבקרים מוגשות בקשות למתן הוראות נגד המוסד לביטוח לאומי בקשר לכך", נקבע. השופט הטיל על הביטוח לאומי לשאת בהוצאות הבקשה בסך 7,500 שקל.
לפני כחודש הוציא הביטוח הלאומי הודעה על פיה תוך חצי שנה הביטוח הלאומי יעביר תשלומים לשכירים שאיבדו את עבודתם בעקבות עסקים שפשטו רגל. בעקבות מגפת הקורונה עסקים רבים הגיעו למצב של חדלות פירעון ופשיטות רגל וכ-10,000 תביעות הוגשו אל הביטוח הלאומי לטובת קבלת תשלומי שכר עבודה, פיצויי פיטורין וזכויות סוציאליות , במקום המעסיקים שלא יכלו לשלם.
בסוף 2019, בסמוך לתחילת המגיפה, הוחלט כי כל נושא תביעות עובדים וקופות גמל בחדלות פרעון יאוגד תחת הביטוח הלאומי ולא כפי שהיה, דבר שייצר מחד שינויים מהותיים לטובת העובדים, צמצום הטרטור בין משרדים שונים ומאידך, גרם לכמויות גדולות מאוד של בקשות אל הביטוח הלאומי.
עו"ד רומי הוניג, בעלת משרד עו"ד ומכהנת כמ"מ יו"ר ועדת ביטוח לאומי בלשכת עורכי הדין מסבירה בשיחה עם mako כי "עובדים שכירים שזכויותיהם נפגעו בעקבות משברים כלכליים של המעסיקים שלהם, יכולים לפנות בתביעה לתשלום חוב לביטוח הלאומי. ניתן לתבוע שכר עבודה, הבראה, פידיון חופשה, פיצויי פיטורים, וחוב לקופת הגמל. גובה הגמלה המקסימלית שניתן לקבל מביטוח לאומי עבור שכר עבודה ופיצויי פיטורים: 117,195 שקל ועבור קופות גמל 18,030 שקל.
"בתאריך 15.9.2019 נכנס לתוקף חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, אשר השפיע על הטיפול והבדיקה בתביעות לתשלום חוב, כך שתביעה בהליך שניתן צו לפתיחת הליכים ממועד זה תוגש לביטוח לאומי.
"אלא שהביטוח הלאומי לא נערך די למסת התביעות, אשר יגיעו בעקבות משבר הקורונה, אשר פגע קשות בענף ההייטק, ונוצר מצב שעובדים אשר איבדו את מקור פרנסתם וזכויותיהם נפגעו אינם מקבלים את כספם – לא מהמעסיק ולא מהמוסד לביטוח לאומי. מדובר בעיכובים וסחבת של למעלה משנתיים".
גורם בכיר במוסד לביטוח לאומי אמר היום ל-mako בתגובה כי "הביטוח הלאומי מתכתב עם המציאות הכלכלית ומקבלי ההחלטות צריכים לשים לכך לב. למשל, לפני הקורונה, לא הייתה אבטלה וביום אחד היו למעלה ממיליון מובטלים. הביטוח הלאומי צריך להתמודד עם המציאות הזו מהרגע להרגע ולתת מענה לאזרחים שזקוקים למידע, קצבה ואוזן קשבת. במקביל, נקבעה חקיקה המאגדת את כל הטיפול בפשיטות רגל בביטוח הלאומי, ביחד עם המצב הכלכלי ופשיטות רגל מרובות בעקבות הקורונה ועולם התעסוקה שהשתנה בארץ ובעולם. רק לאחרונה אושרה תוספת של 15 אנשים נוספים שעברו הכשרה ומטפלים במרץ בכל התיקים.
"במקביל, צריך לזכור שהעבודה של עורכי הדין השתנתה מולנו בעקבות החקיקה והם מגישים פעמים רבות תביעות ללא מסמכים רלוונטיים. החלטנו לקיים שולחנות עגולים עם עורכי הדין לתיאום ציפיות לגבי אופן הגשת התביעה באופן שנוכל לטפל בבקשות ביעילות ואפקטיביות".