ירידה משמעותית בהשקעות ההון בהייטק הישראלי - כך עולה משני דוחות שפורסמו היום. לפי הדוח של SNPI, גיוסי ההון ברבעון הראשון של השנה עמדו על 1.7 מיליארד דולר – הנתון הרבעוני הנמוך ביותר מאז 2018. הדו"ח של IVC ולאומיטק מציג נתונים דומים, עם גיוסים של 1.72 מיליארד דולר - ירידה של 70% ו-20% מרבעון ראשון ורביעי של 2022 בהתאמה. מתוך סך ההשקעות, כ-40% גויסו על ידי שלוש חברות בלבד: Wiz, eToro ו-Via.
כותבי הדוח של SNPI מצביעים על שתי סיבות לירידה הדרמטית הזו: המיתון הכלכלי העולמי וצעדי החקיקה אותם הובילה הקואליציה. לדבריהם, "הממצאים מציגים ירידה משמעותית בסכומי ההשקעות וכן במספר סבבי הגיוס בהייטק הישראלי, תופעה שעלולה להגביר את ההידרדרות המתמשכת ביזמות ולהביא לסגירתם של סטארט-אפים חדשים. כל אלה עלולים להיות מלווים בעזיבה של כוח אדם וחברות את ישראל. אם המגמה של עזיבת עובדים וחברות הייטק לחו"ל תתגבר, יהיה זה אובדן בלתי הפיך של כוח אדם איכותי שמוביל את הכלכלה הישראלית עם פריון עבודה גבוה משמעותית משאר המשק. המסקנה העיקרית העולה מסקירה זו היא שאם לא יהיה שינוי מגמה – ההייטק הישראלי ימשיך להתכווץ ובקרוב ישראל לא תוכל להיחשב עוד כאומת הסטארט אפ".
אם קצב ההשקעות הזה יימשך עד סוף השנה, כותבים מחברי דוח SNPI, ההשקעות בסטארט-אפים ישראלים יסתכמו בכ-8.6 מיליארד דולר בשנת 2023, ירידה של כ-60% ביחס להשקעות בשנת 2022 וירידה של כ-75% ביחס להשקעות ב-2021. עם זאת, דוחות כגון אלה מבוססים ברובם על מועד חשיפת הגיוס וכאן, במיוחד בתקופה הנוכחית יש שונות גבוהה במיוחד. רבות מהחברות - במיוחד בסבבים מוקדמים - חושפות את הגיוס חודשים לאחר שהוא נסגר.
אצל IVC ולאומיטק מציינים גם כי 23 אקזיטים הושלמו ברבעון הראשון של 2023 (21 מיזוגים ורכישות ו-2 הנפקות), שהסתכמו בסך 1.087 מיליארד דולר. בנוסף, קרנות הון סיכון זרות העדיפו השתתפות בגיוסים ראשונים (First Investments) על פני גיוסי המשך (Follow-On).
"תמרור אזהרה"
לסיכום גיוסי ההון מצטרפים כמה מספרים מדאיגים נוספים. ראשית, מספר סבבי ההשקעות הוא הנמוך ביותר בעשור האחרון: ברבעון החולף סך הסבבים עמד על 112 בלבד לפי SNPI ו-105 לפי IVC ולאומיטק, המספר הנמוך ביותר מאז מתחילת המעקב ב-Start-Up Nation Finder בשנת 2014. ב-SNPI מציינים כי הירידה בהשקעות צפויה לפגוע בעיקר בסטארט אפים חדשים, כאלה שהוקמו או גייסו Seed אחרי 2021. סטארט אפים ותיקים יותר ניצלו את תקופת השיא של ההתאוששות מהקורונה ובממוצע מצבם עדיין טוב יחסית.
כותבי הדוח מציינים כי הירידה בהשקעות צפויה לפגוע בעיקר בסטארט אפים חדשים, כאלה שהוקמו או גייסו Seed אחרי 2021. סטארט אפים ותיקים יותר ניצלו את תקופת השיא של ההתאוששות מהקורונה ובממוצע מצבם עדיין טוב יחסית
לדברי מנכ"ל SNPI, אורי גבאי, "הנתונים של הרבעון הראשון מדאיגים במיוחד, ומהווים תמרור אזהרה לכל מי שההייטק הישראלי חשוב לו. השילוב של האטה גלובלית ואי יציבות מקומית עלול להיות הרסני להייטק הישראלי. כל עוד חוסר הוודאות לגבי עתיד המוסדות הדמוקרטיים בישראל יימשך תעשיית ההייטק תמשיך להיפגע. תעשיית ההייטק היא הסקטור החשוב ביותר לכלכלה הישראלית, אך גם הכי משולב בכלכלה הגלובלית, ולכן הכי פגיע לתחושת אי ודאות בקרב משקיעים זרים. על הממשלה לנקוט את כל האמצעים הדרושים להשבת היציבות, ולעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם התעשייה בכדי למנוע הידרדרות ובריחת חברות וכוח אדם איכותי מישראל. אם המגמה לא תשתנה בקרוב, זה עלול להיות הסוף של הסטארט-אפ ניישן".
תימור ארבל-סדרס, מנכ"לית לאומיטק מסרה: "השנה החלה בהאטה משמעותית בהשקעות, הן במספר העסקאות בשוק והן בנפחן. בנוסף לכך, אנו רואים ש-38%, נתח משמעותי מההשקעות ברבעון, הגיע למספר מצומצם מאוד של חברות. ניכר כי המשקיעים והקרנות עדיין מהססים בביצוע השקעות ועסקאות מיזוג ורכישה. זאת ככל הנראה כדי לבחון כיצד תתפתח הכלכלה העולמית והאם יהיה שינוי בשוויין של החברות באופן שמשקף טוב יותר את המצב הנוכחי. אנו צופים כי במחצית השנייה של השנה נתחיל לראות התחדשות של פעילות והתייצבות שתביא בטווח הארוך יותר לצמיחה מחודשת".
כדי לנסות להפריד בין ההשפעה הגלובלית של המיתון העולמי לבין ההשפעה המקומית של החקיקה בוצעה השוואה לשני אקוסיסטמים מובילים – עמק הסיליקון ולונדון. בעמק הסיליקון מגמת ההשקעות דווקא התחזקה ברבעון החולף, בעוד שישראל ולונדון חוו ירידה. הסבר אפשרי לכך הוא תופעה מוכרת של נטיית ההון לזרום לארה"ב בתקופות של אי ודאות גבוהה. עם זאת, כותבי בדוח מעידים ש"משיחות רבות שקיימנו עם משקיעים ויזמים עולה באופן ברור שניסיונות החקיקה של הרפורמה המשפטית תרמו לירידה בהשקעות, אך לאור הנתונים קשה לאמוד את חלקו של מהלך זה ביחס להשפעת המיתון העולמי".
ההייטק עדיין אהוד
חלק נוסף בדוח בדק השנה את עמדות הציבור ביחס להייטק, עם ההצטרפות המתוקשרת מאוד של הסקטור הזה למחאה. הסקר, שנערך בקרב יותר מאלף משיבים, מצא כי עמדות המשיבים ביחס למחאת ההייטק מתואמות עם מידת האהדה להייטק: ככל שהמשיבים חושבים שהמחאה יותר לגיטימית, כך מידת האהדה שלהם להייטק עולה.
בנוסף, מידת האהדה להייטק לא השתנתה ביחס לשנה שעברה ונותרה גבוהה: המחאה והפילוג החברתי-פוליטי לא באו לידי ביטוי בקיטוב התפיסות כלפי ההייטק הישראלי בהשוואה לסקר מ-2022. 51% סבורים שמחאת ההייטק לגיטימית במידה רבה ומעלה. 36% חושבים שהיא לגיטימית במידה מועטה ומטה, היתר השיבו שהמחאה לגיטימית "במידה בינונית".
בקרב הימין קיים רוב שסבור כי המחאה אינה לגיטימית - 71%. בקרב המשיבים המסווגים עצמם כמרכז, מרכז-שמאל, ושמאל קיים קונצנזוס כמעט מוחלט שהמחאה לגיטימית: 76%, 91% ו-96% בהתאמה. משיבים שסיווגו עצמם כימין-מרכז חלוקים בסוגיה זו: 40% השיבו שהמחאה לגיטימית במידה רבה ומעלה, בעוד שב-39% סבורים שהמחאה לגיטימית במידה מועטה ומטה.
ממחאת ההייטקיסטים נמסר בתגובה לדוחות: "זה נראה רע, וזה יהיה גרוע יותר. שר האוצר לא האמין לנו, אבל הכסף של המשקיעים מהיר וחכם, והם לא אוהבים סיכונים לדמוקרטיה, לזכויות אדם וזכויות קניין. הצניחה בגיוסים השנה משמעה פגיעה דרמטית בהכנסות המדינה ממסים שנים קדימה. זה כסף שנועד לתשתיות, לביטחון, לחינוך ולבריאות של כל אזרח בישראל- פריפריה ומרכז כאחד".