פערי שכר בהייטק (צילום: שאטרסטוק)
גבר ואישה מסתכלים יחד במסך מחשב | צילום: שאטרסטוק

פערי השכר בין גברים ונשים עדיין קיימים, ועל אף התדמית היותר שוויונית אולי, זה קורה גם בהייטק. מנתונים של חברת Compete, שפיתחה מערכת שמציגה בנצ'מארק בעולמות השכר בהייטק ועובדת עם מאות חברות בארץ ובעולם, עולה כי רק 3% מהמנכ"לים (CEO) בהייטק בישראל הם נשים, ופער השכר בינן לבין עמיתיהם הגברים עומד על 30%.

אם נשווה לפי אזורים, אז בירושלים נשים מהוות 40% מכוח העבודה, אבל פער השכר בינן לבין גברים הוא הגבוה ביותר והן מרוויחות 30.6% פחות. באזור המרכז הפער עומד על 28.6%, בצפון על 23.5% ובדרום על 17.3% פער לטובת הגברים. למרות פערי השכר, נשים נשארות בממוצע 12% יותר בממוצע בעבודה, מאשר גברים.

ומה לגבי תפקידים ספציפיים? על פי נתוני קומפיט, מתכנת בק-אנד מדרג הביניים בישראל (לא סניור ולא ג'וניור) ירוויח בממוצע 35 אלף שקל, לעומת נשים שמרוויחות 31 אלף בממוצע. מתכנת פול סטאק סניור מרוויח 36 אלף שקל בממוצע, ואילו אישה בתפקיד זה תרוויח 34 אלף. מנהל פרויקטים סניור ירוויח 31 אלף ואילו אישה בתפקיד זה תרוויח 27 אלף.

עוד נתון מעניין הוא שיש יותר עובדות נשים בתחום בקריפטו והבלוקצ'יין, 36%, איך הסיכוי שלהן להתקדם נמוך ב-40% מאשר בסקטור פחות טכנולוגי (בידור), שבו עובדות פחות נשים – 31.5%.

על פי התיקון לחוק שכר שווה שאושר ב-2020, החל מה-1 ביוני 2022, כל מי שמעסיק מעל 518 עובדים ועובדות יהיה מחויב, אחת לשנה, לאסוף מידע ולדווח לכלל הציבור על הבדלי שכר בין גברים ונשים שקיימים בארגון. כך, למשל, חברת צ'ק פוינט כבר פרסמה היום (ג') את דוח "שכר שווה" השנתי, שהראה כי אין פערי שכר בין נשים לגברים בחברה באותם התפקידים והדרגים בחברה.

על רקע זה, ייערך ב-22 ביוני כנס בנושא פערי השכר בין גברים ונשים, בהשתתפות עמית רפפורט, מייסדת ומנכ"לית של חברת Compete, נועה גדות, מנכ"לית Power in Diversity, קובי סמבורסקי, מייסד בקרן גלילות ועוד. מטרת הכנס היא בין השאר לתת כלים למשתתפים מחברות איך למדוד נכון את הפערים, איך לצמצם אותם ולייצר שוויון אמיתי.

תפסנו לשיחה משותפת את מארגנות הכנס, בניסיון להבין למה גם ב-2023 פערי השכר בין גברים לנשים עדיין קיימים.

"פערי השכר בין מנכ"לים למנכ"ליות בהייטק עומדים על 30 אחוז. למה זה קורה? הטיעון הכי בסיסי הוא שנשים מבקשות פחות, אבל כשזה מגיע לתפקיד מנכ"לית שהיא גם הרבה פעמים היזמת, אז את קובעת למעשה את השכר של עצמך", מסבירה רפפורט.

"את לוקחת פחות. למה את לוקחת פחות? מחקרים מראים שעד שנשים מגיעות ליזמות, זה וואן טיים איבנט, אירוע של פעם בחיים, לעומת אצל גברים שהרבה פעמים מדובר ביזמות סדרתית, ואם לא הולך – הם ממשיכים הלאה. לעומת זאת, עד שנשים מגיעות כבר לפוזיציה הזאת, הן מאוד אחראיות על הכסף. אפשר לראות את התופעה הזאת גם בעולמות אחרים של ניהול פיננסים, למשל נשים מחזירות הלוואות יותר מהר מהגברים".

עמית רפפורט, שותפה מייסדת ב-Compete (צילום: עומר הכהן)
צילום: עומר הכהן

גלית דשא, המנהלת המקצועית של PID, מוסיפה: "הנתון טלטל אותי, הוא היה מאוד דרמטי. את פערי השכר הגדולים השעתיים, את מוצאת בדרך כלל בתעשיות מאוד שבהן האפליה היא מאוד גלויה, למשל במכירות בחנויות".

ממה נובעים פערי השכר?

"למה זה קורה אפשר רק לשער, זה כנראה שילוב של הקושי של נשים לבקש, אבל גם בגלל שיש קושי למנהלים לזהות שיש הטיה לא מודעת סביב מגדר", אומרת גדות. "שני הצדדים אחראיים למצב, אבל זה התפקיד של החברות למדוד ולתקן בהתאם".

ד״ר גלית דשא, המנהלת המקצועית ביוזמת Power in Dive (צילום: אבישי זיגמן)
ד״ר גלית דשא, המנהלת המקצועית ביוזמת Power in Diversity | צילום: אבישי זיגמן

מה נשים צריכות לעשות כשהן נשאלות בראיון עבודה על כסף?

דשא: "כל מה שאת מתכננת לבקש תוסיפי 15 אחוז, ותנסי בעדינות לגלגל את השאלה בחזרה, ולומר, 'על מה חשבתם'? יחד עם זאת, צריך להבין שהמציאות לא עובדת ככה. במציאות את יושבת בראיון עבודה ורוצה שיקבלו אותך, בעולמות נורמליים, המועמד הוא יותר חלש מהמעסיק. בשלוש השנים האחרונות תעשיית ההייטק התחרפנה, איבדה את זה, ההורים נהיו ילדים, אבל ברוך השם זה נגמר".

רפפורט: "אני בגישה קצת אחרת. זה בסדר לשאול בהתחלה את שאלת השכר משני הצדדים, כי אני רוצה לכבד את הזמן שלי. אם השכר שאת מצפה אליו הוא לא בתקציב של החברה, זה בסדר לעצור את זה בהתחלה ולא לעבור 4-5 ראיונות.

"כשהייתי HR, אם הייתי מגלה מסיבה כזאת או אחרת, שמועמד אמר משהו אחד כשנשאל על ציפיות שכר, ובשלב המו"מ, בזמן אמת, הוא מבקש משהו אחר או אומר שחברה X הציעה לו יותר, מבחינתי הייתי פוסלת אותו על אמינות. אני רוצה לעבוד עם אנשים שיכולה לסמוך עליהם".

נועה גדות, מנכ"לית Power In Diversity  (צילום: PID)
נועה גדות, מנכ"לית Power In Diversity | צילום: PID

אתן רואות שינוי לאורך השנים?

דשא: "כשהתחלתי להתעסק בפערי שכר בסוף 2011, כשהייתי מנכ"לית שדולת הנשים, המושג לא היה קיים בכלל, אף אחד לא דיבר עליו, לא ידעו איך להתמודד עם זה. זה לא עניין אף אחד. היום כל הגברים שרוצים להראות שהם תומכים בנשים מדברים על פערי שכר. זו עבודה קשה, עבודת רגליים, אבל זה מייצר שינוי.

"בארה"ב יש יום שנקרא יום השכר השווה, הוא תמיד מצוין באזור מרץ, מתוך ההנחה שלאישה לוקח עוד 3 חודשי עבודה להגיע לשכר של גבר בממוצע. עוד לא הצלחנו להרים את היום הזה כמו שצריך בארץ, אבל ממש ראיתי במו ידיי איך הנושא הזה הופך מנון אישיו לנושא מרכזי בדיון".

"הבעיה היא מן הסתם מתחילה בגילים הקטנים. אנחנו צריכים לגדל ילדים, בנים ובנות, להאמין שהם מסוגלים לבקש יותר. זה מתחיל שם", אומרת גדות. "אבל הפתרון לא יבוא רק משם, צריך שהחברות והעסקים ייקחו אחריות על הבעיה".

"יש לי 3 בנות גדולות כבר, הבת הגדולה שלי השתחררה מהצבא, ועדיין קשה לה לבקש. אני חושבת, 'מה עשיתי לא נכון', בתור אמא פמיניסטית", אומרת דשא.