מגפת הקורונה הביאה עמה, בין היתר, תשומת לב מחודשת לצלחת שלנו. אנשים שהו בבתים ימים שלמים, בישלו יותר ואכלו יותר. למעשה, עוד לפני פרוץ המגפה נדמה כי בשנים האחרונות העיסוק במזון הולך וגובר: תחרויות בישול, שפים שהם סלבריטאים, מסעדות חדשות שצצות כפטריות אחרי הגשם, פסטיבלי אוכל. המדפים בסופר מתפקעים ונראה שהשפע הזה לא ייגמר לעולם. ואולם, מומחים מסבירים כי תמונת המציאות הזו מטעה וחלקית: למעשה, כבר כיום ישנם מקומות בעולם בהם אין מספיק מזון להאכיל את האוכלוסייה המקומית, ובעתיד בעיה זאת תתרחב עד כדי שבני האדם פשוט לא יוכלו לייצר מספיק מזון כדי להאכיל את עצמם. כן, אפילו אצלנו.
האתגר: ביטחון המזון
ביקשנו משי ביאליק, מנהלת הקיימות והאתיקה של קבוצת שטראוס לנסות ולהסביר לנו את הפער בין מה שאנו חווים כיום לבין מה שצפוי בעתיד: "הסוגיה הזאת נקראת 'בטחון המזון', והיא משותפת לעולם כולו ומייצרת אתגרים רבים בעיקר לממשלות ולחברות המזון. ביטחון מזון הוא מצב בו לכל נפש יש גישה למזון באופן מספק ומחיר סביר, ולא מדובר רק בעלות כספית. הבעיה שכיום, מול משבר האקלים והשלכותיו, לצד הגידול באוכלוסייה והתמעטות אזורי הגידול – בין אם מסיבות אקלימיות או חברתיות, כמו המעבר לערים ונטישת המקצועות החקלאיים, הביקוש למזון עולה".
"חשוב להבין", מסבירה ביאליק, "רוב המזון שאנו אוכלים מבוסס על חקלאות – פירות וירקות וגם מזון מן החי שזקוק גם הוא לשטחים רבים ומים. השימוש הגובר בקרקעות לטובת גידולים חקלאיים משמעותו במקרים רבים בירוא יערות, כלומר יש כל הזמן פחות עצים שסופגים פחמן ומאזנים את כדור הארץ. התוצאה היא ירידה ביכולת הקרקעות להתחדש. כך נוצר מעגל קסמים – כדי לגדל יותר מזון צריך יותר קרקעות, יותר קרקעות פירושן פחות יכולת לגדל מזון. התוצאה הבלתי נמנעת היא מחסור. במילים פשוטות: האוכלוסייה גדלה בקצב מהיר יותר מהיכולת שלנו לייצר מזון. הגרעון הזה מצטבר לאיטו עד שנגיע למצב שבו פשוט לא נוכל לספק די מזון לכל בני האדם".
בעיה זאת מחייבת חשיבה יצירתית ויצירת פתרונות חדשניים וכוללים: כיצד לגדל יותר מזון על קרקע נתונה, לשנע מזון באופן יעיל יותר, לעודד חקלאות מקומית, לשמר מזון לזמן רב יותר ובנוסף לייצר מזון מזין יותר הכולל ערכים תזונתיים כמו חלבון, ויטמינים ושאר המרכיבים הנחוצים לבני האדם. האתגר הנוסף הוא לפתח פתרונות שמצמצמים את הפגיעה במשאבים של כדור הארץ.
הפתרון: פודטק
פוד-טק, כשמה כן היא - תעשיה שעוסקת בטכנולוגיות הנותנות מענה לשיפור השלבים השונים בייצור אוכל, מגידול והפקת חומרי הגלם, דרך טכנולוגיות הייצור ועד האריזה. בשנים האחרונות תעשיית הפוד-טק הלכה והתרחבה, כאשר במוקד העשייה פיתוח פתרונות לייצור אקולוגי יותר, הארכת חיי מדף, מציאת חומרי גלם חדשים ושיפור הערכים התזונתיים. כיום ברור שלא ניתן להפריד בין קיימות לטכנולוגיה, וההשקעה בטכנולוגיות מזון חדשניות מהווה פתרון משמעותי להתמודדות עם המשבר.
"כמו שהצלחנו בעבר בישראל להפיק יותר חלב מכל פרה, כך יש היום פרויקט שמצליח על אותו שיח של שומשום לגדל 50 אחוז יותר זרעים עם אותה כמות אנרגיה. אם נצליח בכל גידול חקלאי להפיק אפילו 10% יותר תוצר עם אותה כמות משאבים כבר אנחנו במצב יותר טוב לעתיד.
פעולה נוספת שאנו עושים בשטראוס היא הארכת את חיי המדף של המוצרים. לפי נתוני לקט ישראל אנחנו זורקים היום רק בישראל שווי מזון של 19.7 מיליארד שקל בגלל צריכה לא נכונה וחיי מדף קצרים מידי, אם נצליח לשנות את זה נקטין את בעיית בטחון המזון. לצד זה ישנה חשיבות לפיתוח מזון מזין ובריא יותר כדי שנוכל לספק את הצרכים התזונתיים שלנו בצורה יעילה, כאשר המרכיב החשוב ביותר לאדם הוא החלבון".
הטרנד החם: חלבון מתורבת
אניה אלדן, סמנכ"לית הזנק ופיתוח עסקי ברשות החדשנות מסבירה: "כאשר רוצים לפתח תחום חדש - צריך להביא גורמים רבים שיפעלו יחד ולייצר 'אקוסיסטם' שמורכב מגורמים רבים. כשמדברים על חלבון מתורבת למשל, הידע האקדמי מגיע בין היתר מעולם הרפואה והביו-רפואה. אנשים שמגיעים מתחום הרפואה יודעים לעבוד עם רקמות, אבל להפוך אותן לסטייק זה כבר סיפור אחר. הם צריכים עוד ידע ומשאבים, יזמים שייקחו את החזון המחקרי קדימה ולהפוך אותו למוצר תעשייתי שיהיה נגיש וזול ליצור ולהפצה. חברות פוד-טק מעסיקות שפים, זה אולי נשמע מוזר, אבל מעבר לזה שהמזון צריך להיות חדשני ובר-קיימא, צריך שהוא יהיה גם טעים, יפה ומושך. צריך להבין איך הוא מתנהג כשמנסים להכין ממנו מנות שונות".
כדי לסייע לחברות האלו שעוסקות בין היתר בבעיית בטחון המזון, שטראוס, יחד עם רשות החדשנות פתחו לפני שש שנים חממה ראשונה מסוגה בארץ, בחרו יזמים מוכשרים וכיום יש לא מעט חברות פוד-טק שהתחילו בחממת "The Kitchen" וכבר פעילות בשוק הבינלאומי. "יש היום חברות פוד-טק בברזיל, בדנמרק, באנגליה ובכל העולם, אבל ארצות הברית וישראל מובילות את השוק", אניה מספרת. "זאת בעיה עולמית ולכן אנחנו עובדים כאן בשיתוף פעולה גלובלי. כששטראוס פתחו את חממת הפוד-טק זה היה סיכון רציני. היום חברות ענק בכל העולם משקיעות בחלבון אלטרנטיבי. אותי אישית זה מעניין כי אני גם טבעונית, אבל ברור לי שהשינוי הגדול יגיע דווקא ממי שכן צורכים בשר וחלב. כולם מבינים שהמשבר מגיע. אז עושים שינוי, כי הלקוחות דורשים, כי הרגולטורים דורשים, כי אין ברירה אחרת".
התמונה שמצטיירת היא של עולם מורכב עם אתגרים לא פשוטים בתחום המזון לצד ניסיונות פורצי דרך של אנשים, חברות וממשלות להתמודד ביצירתיות עם אתגרי השעה, ולפתור אותם באמצעות שיתופי פעולה, אימוץ טכנולוגיות חדשות וראיה מפוקחת של צרכי כדור הארץ מחד, והאנשים שמאכלסים אותו, אנחנו – מאידך.