מזל טוב, אתם הורים. אך יחד עם הילד מגיעה החובה (בטח שזו חובה) לתעד ולשתף של כל הרגעים המשמעותיים שלו בפייסבוק. אבל איך תיצרו מאגר מסודר של כל התמונות של הזאטוט, שאף אחד מהצדדים במשפחה לא יתלונן שהוא לא רואה תמונות שהועלו על ידי הצד השני?
"יש לי בן בן 10 חודשים", מספר ל-NEXTER דן ברק, ישראלי העובד בפייסבוק. "לפני שהוא נולד הסתכלתי וראיתי תופעות, שהכי מעניינת היא תיוג של בני הזוג על תמונה של הילד. כשהגיע תורי, רציתי לעשות אותו דבר, בגלל שזה נותן לך את הדבר שאתה הכי רוצה – פוסט ביחד לשנינו. אז הדבר הכי קרוב לזה זה מעלים תמונה, מתייגים אותה (את בת הזוג), זה מודיע לה ושם סיפור בטיימליין שלה וגם החברים שלה יכולים לראות את זה".
אבל כמובן שכעובד פייסבוק, ברק לא הסתפק בטקטיקה הנפוצה הזו. במקום זה, הוא יצר את Scrapbook – אלבום תמונות מרוכז ואוטומטי של הילד, שנוצר בשיתוף שני ההורים וחברים אחרים, ומאפשר לתייג את הילד למרות שאין לו עדיין חשבון פייסבוק. לפני כחודש הושקה היכולת לכל משתמשי פייסבוק ברחבי העולם, לאחר מספר חודשי ניסיונות למשתמשים בארה"ב בלבד.
כדי ליצור Scrapbook, נכנסים לעמוד האודות בפרופיל האישי וממנו לסעיף משפחה ומערכות יחסים. שם תראו באנר המפרסם את השירות החדש. אם הבאנר כבר לא מופיע, לחצו על שם הילד ברשימת הקרובים שלכם ברשת החברתית ובחרו ב-Add Scrapbook לצד שם הילד. מאותו רגע ואילך, כל תמונה שתתייגו בה את הילד, תופיע אוטומטית על הקירות של שני ההורים ותהיה זמינה לחברים של שניהם. החברים יכולים גם הם לתייג את הילד בתמונות וההורים יכולים לבחור להסיר את התיוג של הילד מכל תמונה שהיא.
את כל זה יצר ברק בזמן העבודה, למרות שפיתוח תכונות כאלו לא היה חלק מתפקידו. "זה היה מין סטארט-אפ שלי בתוך פייסבוק, שבער לי לעשות אותו ופייסבוק נתנה לי לעשות אותו", הוא אומר ומספר כי תחילה דיבר על הרעיון עם עובדים אחרים, שמע מהם תגובות ו"שייף" אותו, "ולאט לאט, נוסף לפרויקטים אחרים שהיו העבודה היום-יומית שלי, התחלתי להתניע את הפרויקט הזה". הוא מצא מהנדס שהתעניין בעבודה על השירות, הוסיף עליהם עוד מהנדס ומעצב ויחד הם בנו את התכונה החדשה.
האם פייסבוק למדה מהשמועות על גוגל להציע לעובדים להקדיש 20% מזמנם לפרויקטים אישיים? "לא. מה שמקביל אצלנו יותר ל-20% של גוגל זה שפעם בשישה שבועות בערך יש האקת'ון של יום אחד או כמה ימים". בהאקת'ון כזה, הוא מסביר, "כל אחד עובד על רעיון שאותו הוא מביא לבדיקת היתכנות, ולפעמים מחליטים לבנות את זה באמת". הוא מציין כי "פייסבוק נותנת את החופש לעשות את זה, לא בצד, בגראז'. היא נותנת לאנשים לעבוד על דברים שמעניינים אותם. בסופו של דבר, אנשים בונים דברים שטובים למשתמשים. אנחנו רוצים לתת למשתמשים חוויות יותר טובות, ובמקרה כזה, שאנשים עושים משהוא שמתאים לצרכים, נותנים פיתרון טוב יותר להתנהגות קיימת, אז בונים את זה".
ישראלים בפייסבוק: מתרגלים לשפת הטאקט
ברק עצמו עובד בפייסבוק כבר כשנתיים, מאז רכשה את הסטארט-אפ הישראלי השנוי במחלוקת Face.com והעבירה את עובדיו למטה הראשי שלה במנלו-פארק. "הגענו כקבוצה, בהתחלה עבדנו כצוות ולאט לאט כולם הלכו לתחומים שלהם", הוא מספר. "יצא לנו לעבוד מדי פעם ביחד אבל כל אחד היום עובד בתחום שלו. יש גם מלא (ישראלים) שהגיעו מהגשת קורות חיים", הוא מוסיף בתשובה לשאלה איך יכולים היי-טקיסטים ישראלים להגיע לעבוד בחברה, "ויש גם משרד ישראלי, שפורח ונמצא במיקום מדהים עם אנשים מדהימים", הוא אומר. "פייסבוק מאוד פתוחה לגייס אנשים מוכשרים מכל העולם, ללא שום אפליות".
למי שמחפש עבודה בחברה בינלאומית גדולה, ממליץ ברק לעקוב אחר עמוד הדרושים של פייסבוק, בו מתפרסמות משרות פנויות בתחומים וסניפים שונים של החברה. "אתה יכול להגיש מועמדות ואם יש מישהו שאתה מכיר בפייסבוק - אפשר תמיד להיעזר בהגשה פנימית. אני אשמח לעזור למי שרוצה".
עם זאת, מדגיש ברק, החלק הקשה ברילוקיישן לעבודה נחשקת בחברת היי-טק בחו"ל אינו הקבלה לעבודה, אלא פערי התרבות: "אחד הדברים (המאפיינים) אצל הישראלים הוא הדוגריות. לפעמים אתה מדבר עם מישהו שאתה לא מכיר ותשתדל להיות יותר קורקטי, כי הרבה מאוד צוותים נוגעים במוצר אחד מרכזי וכל דבר שאתה עושה יכול להשפיע על כל המערכת. ישראלי ישר יגיד לך שזה רעיון גרוע, אבל באמריקאית מדברים בצורה יותר עדינה. הדוגריות היא גם חיסרון, כי לפעמים קשה לך להבין את האמריקאים – בתור מהנדס ומנהל מוצר, זה אחד הדברים הכי חשובים – לא לבוא ולהגיד 'זה רעיון גרוע'. כולנו לומדים את זה ברגע שאנחנו מגיעים לפה".
ברק מביא דוגמה לצורך לפרש את השפה הקורקטית והמרומזת: "יצאתי לרכיבת שטח עם חבר לא ישראלי והתחיל להיות מאוחר. הגענו לפיצול בדרך והיינו צריכים להחליט אם אנחנו רוצים להמשיך לעלות או לחזור חזרה. הוא אמר 'I don’t mind going back' (לא איכפת לי לחזור), ולקח לי רגע להבין שהוא מתכוון שהוא רוצה לחזור. יצא לי לעבוד לפני זה עם אמריקאים והייתי עלול לחשוב שאם לא איכפת לו – בוא נמשיך".
כרגע, מספר ברק, "אני בחופשת לידה – גם גברים בפייסבוק מקבלים חופשת לידה של 4 חודשים בשנה הראשונה להולדת הילד". את המוצר שהגה ממשיכים לפתח עובדים אחרים של החברה, והוא אפילו לא יודע מה יעשה כשישוב לעבודה. "אין לי תכניות חדשות. אחד הדברים המאוד מוצלחים בפייסבוק הוא שכשאחזור אוכל לעבוד לאיזה תחום שאני רוצה. פייסבוק מאוד מעודדת מעבר פנימי ולוקחת ברצינות את זה שאנשים יעבדו על דברים שאיכפת להם מהם כל הזמן. יש חודש שמגיעים אנשים שעבדו על פרויקטים אחרים ועובדים במהלך חודש על פרויקט שאליו רוצים לעבור. זה יותר טוב מכל ראיון. יש לך את האדם לחודש, להרגיש את הדינמיקה הקבוצתית ורוב הפעמים זה מסתיים במעבר של אדם לצוות החדש".