הלילה, בשעה 22:15, החללית הישראלית בראשית תנסה לנחות על הירח. ישראלים רבים מניחים שהמבחן הטכנולוגי וההנדסי של בראשית היה השיגור, הניווט ארוך לירח או תמרון לכידת הירח – הכניסה למסלול סביבו; ושאם לא יהיו תקלות מיוחדות, אין סיבה שהחללית לא תנחת בהצלחה. אבל האמת היא שנחיתה על הירח היא ממש לא כמו חנייה ברוורס – מבצע שגם הוא, כידוע לכל אדם שהולך ברחובותינו, אינו דבר של מה בכך.
"אני נותן 50% לנחיתה מוצלחת, ואחרים יגידו שהסיכוי עוד יותר נמוך", אומר יריב בש, ממייסדי עמותת SpaceIL. "בהחלט יש סיכוי שהחללית פשוט תתרסק. אחד המהנדסים פה אמר שזה כמו מלחמות ישראל – ננצח במזל ואחר כך נסביר למה ניצחנו. צריך להבין שבזמן הנחיתה כל מערכות החללית יעבדו יחד בפעם הראשונה, ואז כבר אין לנו שום דבר לעשות מלבד להחזיק אצבעות ולקוות לטוב. חללית היא לא כמו תוכנה או חומרה. אין לנו את הפריבילגיה לנקות באגים. בנינו מכונית חדשה, ועכשיו נסיעת המבחן שלה היא להגיע עד אילת. בעצם, עד הירח".
פותחים את הירח לתחרות
21 חלליות נחתו עד היום על הירח: שמונה סובייטיות בלתי-מאוישות, חמש אמריקניות בלתי-מאוישות, שש חלליות אפולו המאוישות ושתי חלליות סיניות בלתי-מאוישות. בראשית מקווה להיות החללית ה-22. אבל ההבדלים בין החלליות הם הבדלים של שמים וארץ, או ארץ וירח: מאחורי הנחתות הסובייטיות, האמריקאיות או הסיניות עמדו תקציבים ממשלתיים, פסי ייצור מפלצתיים וקומפלקס צבאי-תעשייתי שלם של מהנדסים, מדענים וטכנאים. מאחורי ראשית עומדת עמותה בשם SpaceIL, שנוסדה ב-2011 על ידי שלושה מהנדסים צעירים: יריב בש, כפיר דמרי ויהונתן ויינטראוב.
עם תקציב של 100 מיליון דולר – כעשירית ממשימה ממשלתית מקבילה – ועם צוות של 50 אנשים במשרה מלאה – בהשוואה ל-400,000 איש שעבדו בתכנית אפולו – בראשית היא החללית הצנועה, הפשוטה והזולה בתולדות חקר החלל. אפילו אם תתרסק, בראשית כבר עשתה היסטוריה מקומית ועולמית: זאת החללית הלא-ממשלתית הראשונה, וכמובן גם החללית הישראלית הראשונה, שהשתחררה מכוח המשיכה של כדור הארץ – ונכנסה למסלול סביב עולם אחר.
לכן כל תעשיית החלל עוקבת בדריכות אחר החללית הקטנה תוצרת יהוד. בראשית מהווה תצוגת תכלית: אם באמת אפשר לבנות, לשגר ולהנחית חללית על הירח ב-100 מיליון דולר, כל תאגיד מסחרי או אוניברסיטת מחקר בעולם יכולים לשגר לוויין, מקפת או נחתת – לכל מטרה. ב-100 מיליון דולר, קוקה קולה יכולה להנחית בקבוק קולה על הירח וסטארט אפ יכול לנסות להחזיר אבנים מהירח ולמכור אותן חזרה בכדור הארץ כמזכרות.
אז מה השתנה? הרבה מאוד. קודם כל, עלויות השיגור צנחו פלאים בעקבות פתיחת החלל לתחרות. חברת ספייס אקס, ששיגרה את בראשית על גבי משגר מסוג פלקון 9, מציעה היום ללקוחותיה מחיר שיגור של 2,720 דולר לקילו. ושנית, המחשבים השתכללו והתמזערו. כבר אין צורך לבנות מערכות ייעודיות, כבדות ויקרות. לבראשית, בניגוד לכל המשימות קודמות שניסו לנחות על הירח, כמעט שאין מערכות גיבוי.
בית קברות לחלליות
גם אם נערוך את ההשוואה הממש בלתי הוגנת בין בראשית לחלליות ממשלתיות שניסו לנחות על הירח – התרסקות עדיין תהיה מובנת לחלוטין. למעשה, חלליות רבות וטובות, ויקרות ומשוכללות מבראשית, פספסו את הירח כליל או התרסקו עליו בטיל.
ההיסטוריה זוכרת את המנצחים: לונה 9 של ברית המועצות וסרוויור 1 של ארצות הברית, שנחתו בהצלחה ב-1966 בהפרש של ארבעה חודשים זו מזו; את צ'נגאה 3 של סין, שנחתה נחיתה רכה על הירח ב-2013; וכמובן את אפולו 11, החללית המאוישת הראשונה לירח, שנחתה ב-1969.
אבל כמו ששמה מרמז, לפני לונה 9 היו עוד כמה לונות. לונה 1 פספסה את הירח באלפי קילומטרים. לונה 2 התרסקה על הירח – אבל בכוונה. לונה 4 הייתה אמורה להיות החללית הראשונה שתנחת נחיתה רכה ב-1963, אבל גם היא החטיאה את הירח ונכנסה למסלול סביב השמש. לונה 5 התרסקה, לונה 6 החטיאה את הירח במאות אלפי קילומטרים, לונה 7 התרסקה, לונה 8 התרסקה.
ומה אצל האמריקאים? ובכן, כל תשע משימות פיוניר, וכל שש משימות ריינג'ר הראשונות, התפוצצו בכדור הארץ או פספסו את הירח. למעשה, רק ב-1964 הצליחה המעצמה הגדולה ארצות הברית להתנגש בירח. לא לנחות – להתנגש בו!
כאמור, שתי היריבות הצליחו להנחית חלליות ראשונות על הירח ב-1966 – אלא שגם אחר כך המשיכו חלליות אמריקאיות וסובייטיות להתרסק על הירח על ימין ועל שמאל. נחיתה על עולם אחר, חסר אטמוספרה ומשופע סלעים, דורשת יכולת טכנולוגית והנדסית מדויקת להפליא – וכן, גם טיפת מזל. כמו שהיה לניל ארמסטרונג ולבאז אולדרין.
"הירח זה לא נתב"ג", אומר יואב לנדסמן, מהנדס מערכות בכיר ב-SpaceIL. "אין מסלול נחיתה. ולא רק שפני הירח מלאים במכתשים, בסלעים ובחול טובעני, הגבהים אפילו קיצוניים יותר מאלה שבכדור הארץ: העמקים עמוקים יותר וההרים גבוהים יותר. בנוסף, אתה לא בדיוק יודע על מה אתה נוחת – וזה מקשה כמובן על התכנון. יש לזכור שבראשית היא חללית לא-מאוישת שנוחתת באופן אוטומטי. אם ארמסטרונג ואולדרין היו מסתמכים על המכשירים של אפולו 11 – הם היו מתרסקים, כי הסתבר להם שאתר הנחיתה המיועד מסולע מאוד. אנחנו לא יכולים לקבלת את ההחלטות האלו בזמן אמת. החללית תצטרך להחליט לבד".
למה לא להנחית אותה בג'ויסטיק ממרכז הבקרה ביהוד?
"זה לא עובד ככה. הירח רחוק כל כך, שגם במהירות האור לוקח למידע למעלה משנייה להגיע מיהוד לחללית. זה אולי לא נשמע כמו הרבה זמן, אבל זה המון זמן כשאתה טס במהירות של כמעט 2 ק"מ בשנייה. אנחנו צריכים לבלום מ-2 ק"מ לשנייה ל-0 ק"מ לשנייה, בלי מצנחים כי אין אטמוספרה, בלי ים שאפשר פשוט להתרסק עליו כמו שעושות מעבורות כשהן חוזרות לכדור הארץ, בלי שאנחנו אפילו רואים את אתר הנחיתה – כי במהירויות האלה אתה מתחיל לנחות עוד לפני שאתה רואה איפה אתה הולך לנחות. ויש עוד עניין, שהוא ייחודי לבראשית: אין לנו מנוע נחיתה".
אין לכם מנוע נחיתה? יהוד, we have a problem.
"בראשית מצוידת במנוע לוויינים סטנדרטי, שמעולם לא שימש לנחיתה. מנוע נחיתה יודע לווסת את הדחף. למנוע שלנו יש שני מצבים: און ואוף. אם נדליק אותו רגע אחד מוקדם מדי או מאוחר מדי, או אם נכבה אותו רגע אחד מוקדם מדי או מאוחר מדי, זה ייגמר רע מאוד. ואנחנו אפילו לא מדליקים או מכבים אותו. החללית אמורה לדעת לעשות את זה בכוחות עצמה – ואני מקווה שהיא תוכיח את עצמה באמת. אני אופטימי".
סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה מזמינה את הציבור הרחב לחגוג ברחבי הארץ את נחיתת החללית בראשית, עם שלל פעילויות ותצפיות