מרבית האחריות לתופעת שיימינג צריכה להיות מוטלת על פייסבוק ועל אינסטגרם, כך קובעת ד"ר מיכל אגמון-גונן, שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב.
"לפייסבוק, גוגל או כל פלטפורמה אחרת אין אחריות (על דברים שנכתבו בה). אלא אם מדובר בלשון הרע, פנית אליהם, דיווחת להם על הפרסום והם לא הסירו אותו בתוך זמן סביר - אז הם הופכים להיות אחראים על הפרסום הזה", מסביר גיא אופיר, עורך דין העוסק בדיני רשת ומנהל מספר תביעות נגד פייסבוק.
"אבל השופטת מדברת על הקצנה של האחריות הללו ובצדק", אומר אופיר וטוען שפייסבוק ממהרת לחסום ולמחוק כאשר זה נוגע לאינטרסים שלה. הביקורת הזאת, שפייסבוק לא עקבית בחסימות שלה הושמעה לא אחת - גם על ידינו, ובכל פעם פייסבוק הפנתה אותנו לתנאי השימוש, והודתה שהיא מדי טועה.
"הרשתות החברתיות הביאו הרבה טינופת לעולם אבל גם הרבה טוב לעולם", מוסיף רני רהב, בעל משרד יחסי ציבור, "כל אחד הוא מישהו, וכל אחד מרגיש את עצמו חשוב וכך זה צריך להיות. כל אחד יכול להשפיע בדיוק כמו ראש ממשלה ולכן צריך להצדיע לרשתות חברתיות".
"כל הרשתות החברתיות הן מוציא לאור לכל דבר. 120 חברי הכנסת צריכים להבין את זה וחייבים לשנות את החוק כמה שיותר מהר". רהב התייחס להצעת חוק של השרים איילת שקד וגלעד ארדן, ולפיה המדינה תוכל להפעיל סנקציות נגד פייסבוק במקרה שמתפרסמים תכנים שנוגעים להסתה ולא מסירים אותם. לדבריו, החוק צריך להיות מורחב גם לשיימינג.
אם היום תובעים דיבה, תובעים גם את האדם וגם את המוציא לאור של העיתון. כך זה צריך להיות גם בפייסבוק, אומר רהב. "לשיימינג יש גם צד חיובי", אומר אופיר, "אם מדובר בתאגידים דורסניים שלהם עושים שיימינג".