גם אתם מזועזעים מתנאי השימוש החדשים של וואטסאפ, שבמסגרתם אתם מאשרים שכל המידע שלכם יעבור לפייסבוק? אתם לא לבד. רק ביום חמישי האחרון היזם אילון מאסק המליץ ל-42 מיליון עוקביו "להשתמש בסיגנל", האלטרנטיבה המאובטחת לוואטסאפ, ונראה שהם מקשיבים: בעקבות העומס שיצרו ההודעה של וואטסאפ וגילוי התמיכה מצד מאסק, סיגנל נאלצה לדווח על עיכובים במסירת קודי אימות לצורך ההרשמה – וזה רק קצה הקרחון.

הגל העצום שסיגנל חווה כעת מתרחש גם בישראל: האפליקציה התברגה במקום השני ברשימת האפליקציות הפופולריות ביותר בחנות של אפל, אחרי זום ולפני טלגרם, כשוואטסאפ נמצאת כעת במקום הרביעי. בחנות של גוגל למכשירי אנדרואיד היא כבר כבשה את המקום הראשון. ייתכן שהסיבה לעלייה החדה טמונה בכך שרובנו כבר התקנו וואטסאפ וטלגרם, אך אי אפשר להתעלם מהטרנד שסוחף את הרשתות החברתיות. 

רשות התחרות הישראלית (רשות ההגבלים העסקיים לשעבר), כבר החליטה להפסיק את פעילותה בוואטסאפ ולעבור לסיגנל; פרופסור ענת בן דוד מהאוניברסיטה הפתוחה, חוקרת אינטרנט ורשתות חברתיות, כבר המליצה על המעבר הודות לקוד הפתוח ול"פיצ'רים משמרי פרטיות" נוספים; המשפטן עו"ד חיים רביה, המתמחה באינטרנט ובסייבר, הודיע שינטוש את וואטסאפ בסוף החודש.

אז רגע, מה זה בכלל?

רובנו אמנם לא שמענו עליה עד עכשיו, אך סיגנל היא לא אפליקציה חדשה. היא עלתה לאוויר בוורסיה הראשונה שלה כבר בשנת 2013, תחת השם Open Whisper, ועברה מספר גלגולים עד שהושקה מחדש תחת השם Signal בשנת 2018. להקמתה היה שותף יוצא וואטסאפ בריאן אקטון, שתרם לא פחות מ-50 מיליון דולר לעמותה הנושאת את אותו השם. מבחינה פונקציונלית, סיגנל לא נופלת מוואטסאפ: גם שם ניתן להקים קבוצות, לשלוח הודעות נעלמות ולערוך שיחות קול ושיחות וידאו, ויש לה אפילו ממשק אינטרנטי.

במקביל, ישראלים רבים שרוצים להרחיב את השימוש בטלגרם, שמציעה כמה פיצ'רים שחסרים בוואטסאפ, כמו תזמון, עריכה ומחיקה של הודעות. סיגנל, לעומתה, מציעה הצפנה מקצה-לקצה (E2EE) של ההודעות כברירת מחדל, לצד פיצ'רים נוספים כמו טשטוש פנים בתמונות. זו הסיבה לכך שאדוארד סנואודן המליץ עליה, וזו הסיבה שהיא צירפה לשורותיה לא פחות ממיליון משתמשים רק בחודש מאי 2020, במקביל להתחדשות מחאת בלאק לייבס מאטר בארצות הברית. נראה שבינתיים, החיסרון המהותי היחיד בסיגנל הוא מספר המשתמשים: עשרות מיליונים, לעומת 500 מיליון בטלגרם ושני מיליארד בוואטסאפ. 

מה קרה עם וואטסאפ?

ההודעה של וואטסאפ על מדיניות הפרטיות החדשה נשלחה בשבוע שעבר לשני מיליארד משתמשים, והכתה גלים ברחבי העולם כולו. לפי ההודעה, החל מ-8 בפברואר לא ניתן יהיה לחסום את העברת המידע מוואטסאפ לפייסבוק, חברת האם שרכשה אותה בשנת 2014. לא מעוניינים? תאלצו להפסיק להשתמש באפליקציה.

אז מה בדיוק וואטסאפ אוספת? לפי מרכז העזרה של האפליקציה, בין הנתונים שנאספים הם מספר הטלפון עמו נרשמתם והמכשיר שממנו אתם מחוברים, אך האפליקציה עוקבת גם אחרי האינטראקציות שלכם עם משתמשים אחרים ועם חשבונות עסקיים, לרבות התשלומים שתבצעו דרכה בעתיד. יחד עם זאת, ההודעות שנשלחות בפלטפורמה עוברות הצפנה מקצה-לקצה לא מאוחסנות בשרתי פייסבוק.

שיתוף הנתונים בין וואטסאפ לפייסבוק הוא ביטוי נוסף לאג'נדה של מייסד ומנכ"ל הרשת החברתית, מארק צוקרברג, שמבקש ליצור סינרגיה מוחלטת בין פייסבוק, מסנג'ר, וואטסאפ ואינסטגרם. זאת, במטרה להקשות על המחוקק האמריקאי, אם ידרוש ממנו למכור את שתי החברות שרכש בעשור האחרון. במדינות האיחוד האירופי, למשל, העברת המידע לפייסבוק אסורה - כך שהתקנה החדשה לא תהיה תקפה. בישראל, לעומת זאת, הרגולטור לא מטיל כל הגבלה על ענקיות הטכנולוגיה, ונראה שהציבור מתכוון להצביע ברגליים.