סקרים הם אחד הדברים האהובים על כלי תקשורת: קל לבצע אותם והם גורמים למעורבות של הקוראים. אבל כשהניו-יורק טיימס פרסם ביום שישי האחרון סקר שערך בקרב קוראי המגזין שלו, הוא כנראה לא ציפה שהקוראים בטוויטר יפגינו מעורבות מסוג אחר לגמרי. או שהוא ציפה לזה ושמח מהחשיפה.

שאלת הסקר היתה "קורא/ת יקר/ה: האם היית יכול/ה להרוג את הטילר התינוק?". מבין קוראי המגזין שענו על הסקר, רוב מוחלט של 42% ענו "כן", 30% אמרו "לא" ו-28% אמרו שאינם בטוחים. אבל כאשר התוצאות שותפו ברשת המיקרו-בלוגינג טוויטר' לצד הזמנה לגולשים להוסיף את תגובותיהם לסקר, רובם כלל לא טרחו לענות על השאלה. במקום זאת, הם התמקדו בלגיטימיות של עצם השאלה - שכבר נחרשה בכל מקום בו ניתן לעסוק בהשלכות מסע בזמן - מספרי פילוסופיה, דרך סרטים וסדרות ועד העתידות של מסטיק בזוקה (ואם עדיין לא - הנה רעיון שבטח יגשים את עצמו).

"אולי גם אתם הייתם גדלים להיות המפלצת הגדולה בהיסטוריה אם 42% מקוראי מגזין ניו-יורק טיימס היו מנסים להרוג אתכם כל הזמן".

"לקרוא את כל בדיחות היטלר התינוק בטוויטר, לזהות את הטובה ביותר, להשתמש במכונת הזמן לחזור בזמן ולהיות הראשון לכתוב את הבדיחה".

"ברוסיה סובייטית, סקר מגזין שואל את היטלר אם היה נוסע לעתיד להרוג אתכם".

"אני חוששת שאתחרט על השאלה הזו, אבל מתוך סקרנות, איך התבצע הסקר?"
"טלגרף מבוסס מסע בזמן, דא!"

"שאלנו 300 עורכי מגזינים: האם הייתם מטרילים?"
"כולם. ענו. כן".

"אם יכולתם לחזור בזמן לישיבת העורכים ולחשוב שוב על הרעיון הזה למעורבות קוראים, האם הייתם עושים זאת?"

"אני הייתי פשוט עושה לו ברית מילה. בום. שיניתי את ההיסטוריה".

"להרוג תינוק? נשמע כמו עבודה להיטלר. הייתי אומר להיטלר בטוויטר שהוא שמן ומכוער ומחכה שיתאבד".

"להרוג תינוקות, תמונה נחמדה; היטלר היה מסכים".

"הייתי הורג את היטלר התינוק ולו כדי להציל אותנו מרצף הבדיחות הזה".

מאות גולשים אחרים צחקו על הניסוח המסורבל של הציוץ, שניתן להבנה גם כשאלה אם הקוראים היו הורגים את היטלר בינקותם, ובדיחות נוסח "לא נראה לי שיכולתי לחנוק אותו בידיים הקטנות האלו" הציפו את הרשת.

 למרות התגובות שלא השאירו מקום לספק, המגזין לא פרסם התנצלות על הסקר.