שתי תביעות של ישראלים נגד פייסבוק נפסלו ביום חמישי האחרון על ידי שופט בית המשפט הפדרלי המחוזי במזרח ניו יורק.
שתי התביעות הוגשו על ידי ארגון "שורת הדין", הנאבק באמצעים משפטיים נגד טרור והסתה אנטישמית ואנטי-ישראלית.
הראשונה הוגשה ב-2015, בשם רחלי כהן ו-20,000 אזרחים ישראלים, שכתבו כי הם "מאוימים בהווה בפעולות אלימות מיידיות המתוכננות, מתואמות, מונחות ו/או מוצתות על ידי טרוריסטים המשתמשים בפייסבוק". הם דרשו מבית המשפט פסיקה הצהרתית לפיה החברה חייבת לעשות יותר כדי למנוע הפצת טרור ברשת החברתית שלה.
השנייה הוגשה ב-2016 בשם סטוארט פורס ומספר קרובים אחרים של אזרחים אמריקאים תושבי ישראל שנרצחו או נפגעו במהלך תקופת פיגועי הדקירה והדריסה של 2015-2016. הם דרשו פיצויים בגובה של עד מיליארד דולר, בטענה שפייסבוק מעודדת פיגועי טרור בכך שאינה מסירה פוסטים מסיתים, כמו הסרטון מעמוד "קודס" שהדגים איך לבצע פיגוע דקירה ותמונה ממנו מופיעה למעלה. הם אף ציינו שהחברה מאפשרת פעילות פרופילים ועמודים המקושרים לחמאס, למרות שהוא מוכר ומוחרם על ידי ממשלת ארה"ב כארגון טרור.
פייסבוק דרשה לפסול את שתי התביעות, בטענה שהיא חסינה מהן לפי סעיף 230 לחוק התקשורת ההוגנת בארה"ב, לפיו חברת תקשורת לא אחראית לפעולותיהם של משתמשיה: "אף ספק או משתמש של שירות מחשב אינטראקטיבי לא ייחשב כמפרסם מידע שסופק (דרכו) על ידי ספק מידע תוכן אחר". במילים אחרות: פייסבוק אינה אחראית לתכנים שמפורסמים בה.
השופט ניקולאס גראופיס כתב כי טענות "שורת הדין" בשתי התביעות נכנסות לסעיף 230, משום שהן מתייחסות לפוסטים שפורסמו בפייסבוק כאילו היא האחראית לפרסומם, בעוד שבפועל האחראים לפרסומם הם אנשים אחרים. השופט כתב גם כי ההאשמה לפיה פייסבוק חייבת לחסום את חמאס וטרוריסטים אחרים משימוש בה היא "ניסיון לטשטוש הגבולות בין ניטור חשבונות לניטור תוכן", ש"דינו להידחות לבסוף".
מארגון "שורת הדין" נמסר בתגובה כי בכוונתם "לערער על ההחלטה וכי יוסיפו להיאבק כנגד ההסתה הפרועה בפייסבוק שמובילה להרג ישראלים חפים מפשע".
יו"ר "שורת הדין", עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר, הוסיפה כי " למרות האכזבה מן ההחלטה, העובדה כי בית המשפט לא סיפק נימוק לגבי טענתנו המרכזית, לפיה על פייסבוק שלא לספק שירותים לגורמים המסיתים לטרור ולאלימות קיצונית כפי שממשלות וארגונים עסקיים נוהגים, מחזקת את רצוננו לערער לבית המשפט העליון בארצות הברית ולקיים דיון רחב יותר אודות אחריותה של פייסבוק במקרים בהם מעורבים חיי אדם".
פייסבוק מסרה בתגובה לאתר The Verge: "אנו מעריכים את התחשבות בית הדין בעניין זה. כללי הקהילה שלנו מבהירים שאין מקום בפייסבוק לקבוצות שעוסקות בפעילות טרור או לתוכן המביע תמיכה בפעילות כזו, ואנו נוקטים פעולה מיידית להסרת תוכן זה כאשר הוא מדווח לנו. אנו מזדהים עם הקרבנות ומשפחותיהם".
למרות שהתביעה עשויה להיראות מעט חסרת סיכוי, הישראלים אינם היחידים שבכל זאת תולים תקוות בהליכים משפטיים נגד ענקיות הרשת בארה"ב כדי לדרבן אותן למנוע הסתה לטרור: בשנתיים האחרונות נתבעו פייסבוק, גוגל וטוויטר על ידי קרובי ההרוגים בטבח סן ברנרדינו ב-2015; אשתו של הרוג בפיגוע ירי בירדן; וקרובי ההרוגים בטבח במועדון הפולס בשנה שעברה.