בית המשפט המחוזי בחיפה הפך שלשום את החלטתו של בית משפט השלום, וקבע כי גם כתיבת תגובה לפוסט בפייסבוק יכולה לחייב בתשלום פיצוי לפי חוק לשון הרע. אמיר בוהדנה חויב בתשלום פיצוי של 10,000 שקל למוטי מרקוס, לאחר שפירסם דברי נאצה נגדו בתגובה על פוסט בפייסבוק.
בתגובה העומדת במרכז פסק הדין כתב בוהדנה: "מוטי מרקוס האדם הזה שמאלני קיצוני שתומך בערבים. מנהל סניף סופר פארם. אני סומך עליכם אחים ואחיות בדם הימני שלנו, שתדעו לפתוח עליו ולהגיע עד לסניף שלו, לזבל יהודי שמאחל מוות לחיילים שלנו". את הדברים כתב בעיצומו של מבצע צוק איתן ב-2014, בתגובה שפירסם בדף פייסבוק ששמו "חרם על חדשות ערוץ 2 וחדשות ערוץ 10".
פסיקת בית המשפט המחוזי ביטלה את פסק הדין של בית משפט השלום בקריות, שדחה את תביעתו של מרקוס לפיצוי של 100 אלף שקל. בתביעה לבית משפט השלום טען מרקוס כי אין בינו לבוהדנה כל היכרות מלבד היותם חברים בפייסבוק, וכי מעולם לא היה ביניהם קשר, למעט פעם אחת שבה הגיב מרקוס על פוסט אחר שהעלה בוהדנה, שבו, לטענתו, הוא התבטא באופן מסית וגזעני כלפי ערבים, ומרקוס השיב לו: "אין היגיון במשפט הזה".
מרקוס טען כי הדברים שנכתבו עליו הם לשון הרע, במיוחד לאור העובדה שהם נכתבו בתקופה הסוערת של צוק איתן. בוהדנה טען להגנתו כי נוכח תוכנה של התגובה ופירסומה בפייסבוק, הפרסום חוסה תחת הגנת "זוטי דברים", כלומר - זוטות שבית המשפט אינו צריך להתערב בהן.
בית משפט השלום קבע כי המלים "זבל יהודי שמאחל מוות לחיילים שלנו", הנאמרות בימי מלחמה כאשר "התותחים רועמים" וחיילים נמצאים בחזית - הן התבטאות שיש בה כדי להוות לשון הרע. למרות זאת, החליט בית המשפט לדחות את התביעה, בטענה כי "התגובה חוסה תחת זוטי דברים ואינה מקימה עילה לפיצוי, שכן מדובר בפרסום חולף שנבלע בקולות ההמון". עוד נכתב בפסק הדין כי "כאשר מדובר בפרסום באינטרנט, רשת תוססת שבה מתפרסמות מיליוני תגובות ביום, יש לפרש את הגנת זוטי דברים כהגנה החלה על פרסומים חולפים אם פגעו בזכות התובע באופן מזערי".
מרקוס לא קיבל את פסק הדין ועירער עליו לבית המשפט המחוזי בחיפה. הוא טען כי בית המשפט השלום שגה כאשר קבע כי מדובר בפרסום חולף, ובכל מקרה הדבר לא אמור לשנות את עוצמת הפגיעה שנגרמה לו.
סגן נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, השופט יצחק כהן, בחן את הפרסום ופסק כי אין מחלוקת שהוא מהווה פרסום האסור על פי חוק לשון הרע.
בפסק הדין כתב כהן כי "עצם כינויו של אדם כ'זבל' מעיד על כך שהמפרסם התכוון להשפיל את הנפגע, להעליבו ולבזותו. אמירותיו של בוהדנה חרגו באופן בוטה וגס מעבר לכל גבול מותר. אין מדובר בהבעת דעה או במחלוקת אידיאולוגית שניתן לפרוש עליה את ההגנות הקבועות בחוק לשון הרע - הגנת אמת דיברתי או הגנת תום הלב", הוסיף. השופט ציין כי הדברים שנכתבו בתגובה הם "דברי בלע של ממש", וכי הקריאה להגיע למקום עבודתו של מרקוס היא הסתה לשמה.
באשר לקביעה של בית המשפט השלום כי מדובר בפרסום חולף שנבלע בקולות ההמון, כתב השופט כהן: "עם כל הכבוד, אין דרך לקבוע מי מהציבור המכיר את מרקוס, שכניו, לקוחותיו, ההורים של החברים של ילדיו צרב את הדברים בזיכרונו. הפרסום באינטרנט אינו חולף יותר או פחות מאשר כל פרסום אחר. שנית, אין אפשרות אמיתית לדעת עד כמה 'קולות ההמון' הבליעו את הפרסום. מה שברור הוא שמרקוס בוודאי נצרב, והוא נושא את העלבון, והוא זכאי לפיצוי".
בנוסף לפיצוי שהוטל על בוהדנה לשלם למרקוס, חייב השופט את בוהדנה בהוצאות משפט של 20 אלף שקל.
עוד ב-TheMarker
הכסף מדבר: גוגל תשנה את מדיניות הפרסום לאחר שחברות עצרו תקציבים
שמואל חרל"פ, המשקיע הגדול במובילאיי: "בעתיד נהיגה תהפוך לעבירה פלילית"