בית המשפט יכול לדרוש מפייסבוק להסיר תכנים לבקשת המדינה - כך קובע "חוק הפייסבוק" של שרת המשפטים איילת שקד והשר לבטחון פנים גלעד ארדן, שעבר אתמול בוועדת השרים לחקיקה לקראת הצבעה בקריאה ראשונה בכנסת. אבל האם החוק הזה נחוץ ויעיל להסרת הסתה ברשתות החברתיות וברחבי הרשת?
"האכיפה היא לא קלה, במיוחד עד שיהיה שיתוף פעולה בינלאומי", אומר רון שפירא, נשיא המרכז האקדמי פרס ברחובות, בתוכנית הבוקר. "תמיד יכול להיות שמישהו יגיד: מה ההיגיון להסיר את זה בישראל כאשר אפשר להיכנס לזה ממקומות אחרים בעולם".
עם זאת, הוא לא חושב שהחוק מיותר, ומציין כי מדובר ביישור קו עם השכנים מצפון-מערב: "ישראל מתקרבת בעניין הזה לגישה שמקובלת באירופה ומתרחקת במידה מסוימת מהגישה האמריקאית. אירופה עושה צעדים מאוד רציניים בעניין הזה", אומר שפירא ומציין לדגמה החלטת בית משפט בצרפת שחייב את גוגל בקנס של 1,000 אירו לכל יום בו היא לא מסירה תכנים שנדרשה להסיר. "היא אמרה בהתחלה: אני מספיק גדולה בשביל לשלם אלף אירו ליום, אבל אחרי כמה חודשים ירדה מזה והסירה את התוכן".
שפירא מוסיף שהחוק הישראלי החדש "אומר שצריך להסיר חומר כאשר הוא עומד בשני תנאים מצטברים: הוא גם עבירה פלילית והוא גם פוגע בבטחון המדינה". כמובן שמעבר לשני התנאים הללו נדרש גם צו בית משפט שמורה על הסרתו. הוא מדגיש כי החוק לא מסוגל לעצור סודות מודיעיניים, וגם במקרה של הסתה היא כנראה לא תוסר מייד, אך "מוטב שתוסר מאוחר משלא תוסר כלל".
חברות הטכנולוגיה, מצידן, ממשיכות לנסות למנוע חוקים כמו זה על ידי הצעות משלהן, לפיהן יתחייבו להתנהלות אחידה בכל מדינות העולם, לפי הנחיות שמבוססות על הדרישות במדינות השונות, גם (ובמיוחד) במדינות בהן לא יחוקקו חוקים מיוחדים לצורך זה.