מי לא זוכר ומכיר את התופעה המעצבנת של משלוח בלתי פוסק של דואר זבל "ספאם" לתיבות המייל שלנו? בעקבות המטרד הזה נחקק "חוק דואר זבל" שמאפשר לתבוע שולחי דואר זבל ולקבל פיצוי ללא הוכחת נזק. ואיך החוק הזה משפיע על בחירות 2013? רגע לפני, הנה כל התשובות.
"חוק הספאם" אינו חל על נבחרי ציבור?
בעוד זמן קצר ייערכו הבחירות לכנסת בישראל, ותיבות הדוא"ל שלנו כבר התמלאו בשלל פרסומות ותעמולה מצד מפלגות ורשימות המתמודדות לכנסת, שלא נדבר על הטלפונים וההודעות שאנחנו לא מפסיקים לקבל, משל היו הפוליטקאים חברינו הטובים ביותר. אך האם מדובר בעבירה על חוק הספאם?
מסתבר שחוק "הספאם" אינו חל עליהם.
מי שהתרגל בשנים האחרונות לשקט יחסי מדואר זבל בזכות תיקון 40 לחוק התקשורת (בזק ושירותים), התשס"ח - 2008, הידוע יותר בכינויים "חוק הספאם" או "חוק דואר זבל", האוסר על משלוח דואר זבל, צפוי להתאכזב כשיגלה שהחוק אינו חל על מסרים פוליטיים.
עו"ד אילון עישר היה הראשון שתבע שולח דואר זבל ובית המשפט פסק לטובתו בהתאם לחוק החדש. בדקנו איתו מה המשמעות של החוק ולמה הפוליטיקאים חסינים בפניו:
"חוק הספאם חל על 'מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת", מסביר עו"ד עישר. "הוא מאפשר למי שקיבל דואר זבל לקבל עד 1,000 שקלים ללא הוכחת נזק ואף מאפשר הגשת תביעה ייצוגית נגד מפרסמים באמצעות דואר זבל. מאז נכנס החוק לתוקפו חלה ירידה משמעותית בהיקף משלוח דוא"ל זבל, הציבור הגיש מאות תביעות נגד מפרסמים והמפרסמים מפחדים לעשות שימוש בדואר זבל, פן ייתבעו".
למה אנחנו עדיין מקבלים דואר זבל תעמולתי לקראת הבחירות?
"החוק אינו חל על פרסומת פוליטית ולכן אנו, האזרחים, חשופים בצריח להפצצות דואר זבל מצד עשרות הרשימות המבקשות את קולנו".
שימוש בדואר זבל מאפשר לרשימות המתמודדות לכנסת ליהנות מתעמולה זולה ומתוחכמת. עלות שיגור דוא"ל בתפוצה רחבה היא נמוכה מאוד (בוודאי לעומת דיוור בדואר רגיל), וגם היכולת לשלוח פרסומות מיוחדות, אינטראקטיביות הכוללות סרטים, משחקים וכו' מאפשרת לרשימות המתמודדות לכנסת להעביר את המסרים שלהן בצורה מעניינת יותר מהפלאיירים השגרתיים שקיבלנו במערכות הבחירות הקודמות.
>> בואו להתייעץ עם עורך דין בוידיאו צ'ט במתחם פרקליטיIL
ככל שאי הכללת המסרים הפוליטיים כמסרים אסורים על פי חוק הספאם נעשתה במתכוון, נובע הדבר כנראה מהנחה שעשו נבחרי הציבור לעצמם, לעומת חברות מסחריות ומעודף חשיבות עצמית. נבחרי הציבור שלנו סברו שחיוני לנו לקבל פרסומות שלהם, הרבה יותר מאשר פרסומת של בנק, או חברת ביטוח אבל גם מסר פוליטי הינו דואר זבל בדיוק כמו מסר פרסומי. אם לא נכלל המסר הפוליטי בחוק בשגגה, מן הראוי לתקנו".
האם יש דרך בכל זאת לשמור על תיבות הדואר שלנו ריקות ממסרים פולטיים?
"כל עוד לא ישונה החוק ונבחרי הציבור שלנו יהיו רשאים למלא את תיבות הדוא"ל שלנו בפרסומות, לא נוכל למנוע את המטרד. עם זאת, אולי מעז יצא מתוק ואחד מ-120 חברי הכנסת שיבחר ביום שלישי הקרוב, יחוס עלינו ויתקן את החוק לבחירות הבאות".
עו"ד אילון עישר, ראש צוות ליטיגציה במשרד סימון, עישר, פורת ושות' ומנהל את פורום ליווי שכונות בהקמה בפרקליטיIL