על קו התפר שבין מדע בדיוני לפילוסופיה נמצאת שאלת התודעה העצמית של מכונות. סופרים רבים עסקו בה, ותהו האם רובוט שחושב הופך לשווה ערך לאדם או שמא רובוט יהיה לנצח מכונה ותו לא. משחק הפעולה Nier: Automata מצטרף למאסת היצירות שעוסקת בנושא הזה, ואם חשבתם שהעובדה שמדובר במשחק וידאו אומרת בהכרח שהעיסוק בסוגיה הזה יהיה רדוד ושטחי - חשבו שנית.
חם על הירח
זה מתחיל בסיפור רקע די פסיכי: לפני כמה שנים הגיע זן רצחני במיוחד של חייזרים והחליט לתקוף את כדור הארץ. הוא עשה זאת על ידי צבא של רובוטים, שנחתו על כוכב הלכת שלנו והשמידו את רוב האנושות. השורדים המעטים מיהרו לברוח לירח - שם הם פיתחו צבא רובוטים דמויי אדם משלהם, כדי שהם יוכלו להלחם ברובוטים החייזריים ולהחזיר את כדור הארץ לבעליו החוקיים.
בקיצור, צורות החיים האורגניות מסתתרות מאחורי הקלעים בזמן שרובוטים ואנדרואידים מנהלים מלחמות. את המשחק אתם מתחילים בתור 2B, אחת מהאנדרודיאיות הנלחמות למען האנושות. היא יוצאת למשימה שגרתית בכדור הארץ, שלאט לאט תחשוף בפניה לא מעט שאלות מעניינות על מהות המלחמה בה היא נלחמת וגם על הסיפור הטראגי של האויבים הגדולים שלה.
מנקודת הפתיחה הזו נפתח הסיפור המופלא של Nier: Automata. כן כן, מופלא. מי שיסיים את המשחק יזכה לאחד מסיפורי המדע הבדיוני הכי עמוקים ומפתיעים שייצא לו לחוות, עם נקודות מבט מרובות ועיסוקים פילוסופיים נרחבים על שאלת התודעה העצמית. לא אכנס לספוילרים, רק אציין שכדי לסיים את המשחק הזה לא מספיק להגיע פעם אחת לסוף שלו, שכן אחרי שתעשו את זה תוזמנו לשחק פעם נוספת, הפעם בתור דמות אחרת.
הסיבוב הנוסף הזה (ויש כמה כאלה) מגלה רבדים חדשים בסיפור. רגעים שנראו חסרי משמעות בפעם הראשונה הופכים לרגעי מפתח בפעם השלישית. בשלב מסויים אפילו מגלים שה"סוף" הראשון הוא בכלל לא סוף, ויש עוד המשך רציני לעלילה בהמשך.
רק אחרי שתסיימו את הסיפור 5 פעמים תוכלו להגיד שבאמת סיימתם את Nier - ואז גם תבינו שאם בסוף הסיבוב הראשון חשבתם שמדובר בסיפור גנרי ורדוד, זה פשוט כי עדיין לא ראיתם כלום. העקשנות, במקרה הזה, משתלמת.
רובוטים מרביצים
הסיפור הוא החלק המקורי והמעניין ביותר במשחק הזה, אבל מאחוריו עומד גם משחק פעולה לא רע בכלל. אולפן הפיתוח שאחריו עליו הוא Platinum היפני, שמתמחה במשחקי פעולה בגוף שלישי, וההתמחות הזאת ניכרת: מערכת הקרב זורמת, כיפית ומאתגרת בדיוק במידה הנכונה.
מה שמייחד את מערכת הקרב הזו ממשחקים אחרים, הוא Drone קטן שמעופף ליד הדמות שלכם, ומתפקד כמעין רובה מעופף. בזמן שאתם שולטים בדמותם של 2B וחבריה, הרחפנים הקטנים יסייעו לכם עם אש משנית שתעזור לכם לחסל אויבים מהר יותר. לעיתים קרובות המשחק ישנה פרספקטיבה, מסביבה תלת-ממדית מלאה לסביבה דו-ממדית נוסטלגית. ברגעים אלה המשחק הופך ל-Shooter, והרחפן מקבל את מלוא תשומת הלב.
השינויים המהירים בפרספקטיבה, יחד עם מערכת הקומבואים הפשוטה והמעניינת, יוצרים ביחד משחק פעולה יעיל מאוד, שמבריק במיוחד בקרבות הבוס הרבים והמגוונים.
ועדיין, אם אתם מחפשים רק משחק פעולה, יש כנראה בחירות טובות יותר שם בחוץ (Bayonetta, שיצא לאחרונה למחשב האישי, עדיף עשרות מונים על Nier מהבחינה הזאת). הוא גם לא יזכה בתחרויות יופי: העיצוב שלו גורם לו להרגיש כמו משחק מדור הקונסולות הקודם, והגרפיקה אמנם נחמדה אבל כבר ראיתי השנה משחקים הרבה יותר יפים.
מצד שני, את השילוב המופלא בין סיפור מד"ב עמוק, מקורי ומפתיע לבין משחק פעולה יעיל שכיף לשחק בו אף משחק מהשנה האחרונה לא עשה בצורה כל כך מוצלחת.
זמין למחשב האישי ולפלייסטיישן 4