בסרט "אוסטין פאוורס", דוקטור רשע - שהרגע יצא משלושים שנות הקפאה - מאיים על נשיא ארה"ב שאם לא ישלם לו מאה מיליון דולר, הוא ישמיד וושינגטון באמצעות קרן לייזר. בהמשך הוא אף דורש שיחברו לכרישי השמירה שלו לייזרים, כדי שאלה יזכו ב"ארוחה חמה". מבחינתו, הלייזר הוא טכנולוגיית הרס אידאלית, אך לו היה מגיע היום (א') לכינוס של משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, היה לומד על עוד כמה פיתוחים מתקדמים במיוחד. הנה חמישה מהם.

במקום כיפת ברזל - לייזר נגד טילים

נשק לייזר למטוסים (צילום: The Aviationist)
העתיד יראה כמו סרט מדע בדיוני? | צילום: The Aviationist
דמיינו שבפעם הבאה שמשוגר טיל אל עבר ישראל, במקום לשלוח כנגדו טיל אחר - אנחנו מיירטים אותו בעזרת לייזר. זה אולי נשמע כמו מדע בדיוני, אבל גם הלייזר עצמו היה הרי פעם בגדר מדע בדיוני. האתגר שעימו מתמודדים כיום במעבדה היא לייצר קרן לייזר שתהיה מדויקת ועוצמתית מאוד, כדי שיהיה אפשר למקד את הלייזר על המטרה וכמובן - להרוס אותה. לכן, במעבדה במכון ויצמן למדע מציעים לחבר הרבה לייזרים חלשים ולקבל קרן אחת חזקה וממוקדת יותר, דבר שאינו קיים כיום. מאחר שבניגוד לייצור טיל, כאן כל ירייה לא תעלה כסף, ונוכל לחסוך בעלויות שיגור טילים.

במקום מחטים ודקירות: לייזר ומצלמות רגישות

מיליוני אנשים מסביב לעולם שמתעלפים למראה מחטים יוכלו בעתיד הלא רחוק לעשות בדיקות גופניות שונות מבלי שידקרו אותם ולו פעם אחת. מכשיר לייזר חדשני שפיתח פרופ׳ זאב זלבסקי וד"ר יבגני ביידרמן מאוניברסיטת בר אילן, יאפשר בקרוב לערוך מגוון רחב של בדיקות רפואיות ללא דקירות או חשיפה לקרינה, הכל הודות לטכנולוגיה המבוססת על שלושה מרכיבים: קרן לייזר שמוקרנת על הגוף, מצלמה רגישה ומחשב. המצלמה תזהה בדיוק רב כל שינוי מתחת לעור (כגון בכלי הדם ובעצמות) ותתריע באמצעות מחשב מה לא תקין. בצורה זו אפשר יהיה לזהות דופק ולחץ דם ללא צורך במגע עם החולה, והניסוים הקליניים בטכנולוגיה כבר הראו הצלחה.

שעון לייזר המודד לחץ דם, דופק, נשימות וסוכר
שעון לייזר המודד לחץ דם, דופק, נשימות וסוכר. פרופ' זאב זלבסקי

יישום נוסף של הטכנולוגיה הוא בבדיקות ריכוז סוכר בדם ללא צורך בדקירה. עשרות מיליוני אנשים בעולם מבצעים מדי יום בדיקת דם למדידת הסוכר בדם ונאלצים לדקור עצמם לעיתים אף מספר פעמים ביום. הטכנולוגיה שפיתח פרופ' זלבסקי מאפשרת כבר כיום למדוד את ריכוז הסוכר בדם באמצעות מעקב אחר שינויים בדפוס תנועתיות כלי הדם הנקלטים במצלמה הלוכדת את החזר קרן הלייזר. לדברי פרופ' זלבסקי, בעתיד אף נוכל לנטר ריכוז של סמנים ביולוגים נוספים הנמדדים בבדיקות דם שגרתיות כגון מלחים, תפקודי כליות, ברזל ועוד.  

יישומיה הרפואיים של טכנולוגיית הלייזר החדשנית אינם מוגבלים רק למדדים פיזיולוגיים ולבדיקות מעבדה. ניסויים קליניים ראשונים הראו כי ניתן להשתמש בלייזר גם לצורך בדיקות הדמיה רפואיות לאיתור שברים בשלד. שימוש בלייזר יכול לחשוך למטופלים חשיפה מיותרת לקרינה מזיקה בה נעשה שימוש בהדמיית רנטגן ו-CT ויחסוך למערכת הרפואית כ"א, תורים לבדיקות והמתנה לפיענוח.

מכשיר לראיית לילה קל וחד

חיילים קרביים מכירים בוודאי את המכשירים הגדולים והמגושמים לראיית לילה בהם עושים כיום שימוש בצבא. במעבדתו של פרופ' גבי סרוסי באוניברסיטת בן-גוריון מפתחים שיטה שלוקחת את כל הטכנולוגיה הקיימת של לייזרים ומכווצים אותה לשכבה דקה באמצעות המרה של אור בלתי נראה לנראה.

אמר"ל (צילום: איתי כהן, במחנה)
משקפיים חכמים בשדה הקרב | צילום: איתי כהן, במחנה

מדובר בטכנולוגיה שממירה תמונת אינפרא אדום, שאינה נראית לעין, לאור שאדם ממוצע יכול לראותו. כל ההמרה מתבצעת על אוסף שכבות שלכל אחת תפקיד ובסופו של דבר מייצרת תמונה שנכנסת מצד אחד של המכשיר ויוצאת מצד שני. בטכנולוגיה זו יהיה  אפשר לייצר אמצעים לראיית לילה קלים, נגישים, ניידים וזולים הרבה יותר מאלו שאנחנו מכירים כיום. מדובר למעשה במשקפיים במשקל של 50 גרם ועם סוללה קטנה של כ-20 וולט היכולה להתאים ללילה שלם.

אינטרנט במהירות האור

פרופ' ניר דודזון, יחד עם פרופ' אשר פריזם ממכון ויצמן, מפתחים במעבדתם לייזרים בעלי איכות אלומה גבוהה. השניים למעשה לוקחים הרבה קרני לייזר קטנות ומחברים את האלומות כדי לקבל אלומה אחת חזקה ועצומתית יותר.  בנוסף, במעבדתם של דודזון ופריזם משתמשים בשיטה חדשנית כדי לשפר את התכונות של הלייזר, כך שאפשר לפקס את הלייזר לכתם קטן ולעשות באמצעותו פעולות מדוייקות יותר. לייזרים אלו מבוקשים מאוד בתעשיות הזקוקות לחיתוכים מדוייקים ומהירים, למשל - בתעשיית ייצור מנועים למטוסים.

אך הפיתוחים הללו לא נשארים בגבולות התעופה, אלא תורמים גם לתקשורת אופטית, כגון רשת האינטרנט - שבה כבר היום מגיעה הקיבולת של סיב אופטי לחסם שממנו קשה לו לגדול, בעוד הביקוש לרוחב פס ולצריכת מידע רק גדל. הטכנולוגיה של הלייזר המדויק והקטן תוכל לשמש להרחבת פס התקשורת האופטית שתוביל למהירות גלישה גבוהה יותר. כך על כל סיב יהיה אפשר להעביר יותר מידע ללא צורך להניח סיבים חדשים ובכך גם לחסוך במקום ובפשטות התהליך.

מציאות מדומה בכף ידך

פרופ' סרוסי הוא גם ממייסדי חברה שעובדת כיום על הדור הבא של גוגל גלאס ועיקרו פיתוח משקפיים של מציאות רבודה שעוטפת את האדם 360 מעלות בכל המרחב. בעזרת שיטות של אלקטרו-אופטיקה (שילוב בין אלקטרוניקה לאור) מפתחים בחברה טכנולוגיה לבישה בדמות משקפיים שעליהם מוקרנים מציאות רבודה.

בשונה מגוגל גלאס, שעיקר השימוש בו הוא הקרנת מידע על מסך מול העין, בטכנולוגיה שמפתחים בחברה,  כל האובייקטים שבשדה הראייה יהיו חלק מהמציאות ויהיה ניתן לראות אותם מכל זווית ומכל מצב בו נמצאים. כך, תינתן למשתמש חוויה חובקת כל שתיתן להם הרגשה שהם נמצאים למשל באי טרופי, או ברחובות ניו-יורק, בעת שהם יושבים בבית מול המחשב.  

יום המדע הישראלי 2015 - הכנסו למתחם הכתבות