אם תמיד דמיינתם את העתיד שבו לא נצטרך יותר לסחוב עלינו כרטיסי אשראי, רב קו, כרטיסי קופ"ח ועוד, ובעצם להיות בעלי צ'יפ הנושאים עלינו את המידע כולו, אתם יכולים להפסיק לדמיין. העתיד כבר כאן. והוא מגיע במסיבות המוניות של השתלת שבבים אלקטרוניים. דרור גלוברמן ביקר בפסטיבל Gather שהתקיים בשוודיה, המדינה האירופאית שחובבת טכנולוגיה, ונחשף למסיבה הזו, שכולה סביב השתלת שבבים. כמובן שרוב האנשים צפו מהצד וצילמו, אבל לא מעט השתילו את השבב בעצמם. האם זהו תחילתו של עידן הרובוטים?
יוֹוָאן אוסטרלוּנד, הבעלים של חברת biohax (חברה שמשתילה שבבים ועורכת מסיבות צ'יפים), היה זה שארגן את המסיבה אליה הגיע גלוברמן. אוסטרלונד השתיל עד היום קרוב ל־4,000 שבבים ברחבי אירופה ובארצות הברית. אחת לכמה שבועות הוא עורך "מסיבת שבבים" בעיר אירופאית, שמוכרזת מראש ומתמלאת מהר בסקרנים שרוצים שטכנולוגיה די טיפשה תפתור אותם מטכנולוגיות מיושנות וטיפשות עוד יותר, כמו מפתחות וכפתורים שצריך ללחוץ עליהם כדי ליצור קומבינציית מספרים.
השבב, שגודלו כשל גרגיר אורז, מגיע בתוך מזרק חד־פעמי באריזה סטרילית. המשתיל, בכפפות היגייניות, מחטא את הגבעה הבשרית בגב כף היד, בצומת שמחבר את האגודל והאצבע, ואז מרים אותה מעט, מכניס את המחט ומחדיר את השבב מתחת לעור. אחרי שמשתילים את השבב, שנמכר ריק, ללא שום מידע מלבד מספר זיהוי, בעל השבב מוריד אפליקציה, פותח פרופיל, מקשר את השבב אליו, כלומר מכניס פרטים אישיים, ומגדיר את השימושים בו.
כדי להשתמש בשבב, בעל השתל מצמיד את השבב למסוף זיהוי או מקרב אותו לטלפון שלו ומעדכן את הפעולה. כעיקרון, כל הפונקציות שפתוחות עבור טכנולוגיית NFC (תקשורת טווח אפס) פתוחות גם עבור השבב שהושתל בכף היד - תשלומים, הרשאות גישה לאתרים, כרטיסי כניסה לאירועים, הורדת קבצים, נסיעה בתחבורה ציבורית, ארנקים וירטואליים, אנשי קשר לשעת חירום.
השבב שמושתל בבני אדם מאושר על ידי ה־FDA ומחירו בשבדיה שווה ערך לכ־600 שקל. לא כל הפונקציות קיימות כיום. חברת biohax מפתחת אותן בעצמה אך גם מעודדת מתכנתים שמתלהבים מהשבבים לפתח אותן.
"טרנד השתלת השבבים הגיע לישראל בשנת 2017, ורק אנשים בודדים הסכימו לעשות את השתלת השבב", סיפרה דור גת מ-next. "נראה שהישראלים עדיין מפחדים - לא ברור אם מאובדן הפרטיות או ממחטים - אבל אנחנו בהחלט מאחור בתחום הזה".
ד"ר לירז מרגלית, חוקרת התנהגות בעידן הדיגיטלי מהמרכז הבינתחומי, סיפרה ל-next: "בעתיד הלא רחוק, השבב הזה יוכל לנהל את כל המידע עלינו. ומה הבעיה עם זה? אחד ממנגנוני ההגנה הבסיסיים ביותר שלנו הוא התחושה שיש לנו שליטה על הנעשה בחיים שלנו. תחושה של חוסר שליטה, כביכול שיש מישהו שדואג לנו ואנחנו סוג של ילדים קטנים שצריכים להתנהל, בשלב הארוך גורמת לדיכאון. אחד החששות הגדולים שלנו הוא שאם נעביר את האחריות על קבלת ההחלטות האלה לרובוט או לשבב, חלק גדול מהדרמה שהופכת אותנו לאנושיים, ייעלם".