הבעיה הגדולה ביותר שעמה מתמודדת התחבורה החשמלית נעוצה בטווח הנסיעה הקצר מדי שמאפשרות הסוללות, שמלבד מחירן הגבוה שוקלות בין מאות קילוגרמים במכונית משפחתית למספר טונות באוטובוסים ומשאיות.

פתרון יצירתי לפיתוח המתעכב של סוללות מתקדמות עשוי להימצא דווקא בידי חברת הסטארט-אפ הישראלית אלקט-רואד (ElectRoad), שכפי שמרמז שמה (משחק מילים בין חשמל לכביש) פיתחה הנעה וטעינה אלחוטית של כלי רכב חשמליים ללא צורך בסוללות, תוך כדי נסיעה.

רנו פלואנס Z.E (צילום: נעם וינד)
מתנתקים מהחוטים. תחנת הטענה של בטר-פלייס | צילום: נעם וינד

עיריית תל אביב, בשיתוף אלקטרואד, מבצעת בימים אלה בצפון העיר ניסוי בטכנולוגיית "כביש חכם", שמאפשרת להזרים אנרגיה בזמן אמת למנוע החשמלי של הרכב. ברחוב שושנה פרסיץ הותקנו תשתיות של החברה, כדי לבדוק את עמידותן לאורך זמן תחת עומסי התנועה ושינויי טמפרטורות.

אורן עזר, יזם אלקטרואד, מסביר כי הטעינה האלחוטית, עתידני ככל שזה נשמע, אינה מסובכת לביצוע. לדבריו, עבודת התשתית פשוטה יחסית: חריצת רצועה צרה לאורך האספלט, הטמנת שרשרת לולאות נחושת בחריץ וחיבורן לממיר מתח בצדי הדרך. קו הסלילים יוצר שדה אלקטרומגנטי שנקלט על ידי סלילים תואמים שמותקנים ברצפת כלי רכב חשמליים שעוברים מעליו. כך הוא אמור לספק להם את האנרגיה הנדרשת לתנועה שוטפת ולהאריך את טווח הנסיעה.

כך, ניתן יהיה להסתפק בסוללות קטנות וזולות יותר לרכבים החשמליים, להפחית ממשקל הרכב — ואף לייתר את המצברים לחלוטין במידה ובעתיד ירושתו תשתיות הכבישים בכל הארץ. לסלילים בכביש לא אמורה להיות השפעה על מכוניות רגילות הנוסעות עליהם, שכן הם מופעלים רק כאשר רכב חשמלי מותאם עובר.

המטרה: אוטובוסים חשמליים

הרעיון של כביש משדר אנרגיה כבר קיים בעולם. החשיבה ההנדסית היא שבניגוד לרכב מונע בנזין או דיזל — אין היגיון בכך שרכב חשמלי יסחוב על עצמו את מקור האנרגיה שלו. ואכן, באוגוסט האחרון הודיעו הרשויות באנגליה על תחילת פיילוט נרחב של 18 חודשים בנושא, אך לא על כבישים ציבוריים.

 

אלקטרואד, שהצטרפה לאחרונה לקהילת אקומושן (EcoMotion) לטכנולוגיות תחבורה מתקדמות, מתכוונת לווסת בעתיד אנרגיה בין כלי הרכב החשמליים בכביש, בהתאם לצורכיהם המיידיים. לפי החברה, הטכנולוגיה פרי פיתוחה היא היחידה שמסוגלת להניע באופן ישיר את הרכב ולא רק להטעין את מצבריו. כך היא תהיה חסכונית לעומת מקבילות לה בעולם. סוללות של אוטובוס חשמלי שוקלות 5–6 טונות, ומחירן מגיע עד לרבע מיליון דולר — כמחצית מעלות הרכב. אם יתממש החזון של אלקטרואד, אותם מצברי ענק ייהפכו למיותרים.

הטכנולוגיה מכוונת בעיקר למרחבים עירוניים. שם מתרחשת כ-64% מתנועת כלי הרכב בעולם ומתגוררת כ-53% מהאוכלוסייה. זאת סובלת מזיהום האוויר שנפלט מאמצעי תחבורה, המהווה כמעט רבע מפליטות הפחמן ברחבי הגלובוס.

 

המיזם מיועד בראש ובראשונה לאוטובוסים חשמליים, שכן התחבורה הציבורית נמצאת באחריות המדינה ויש לה היכולת להכריע לטובת פרויקטים מסוג זה. בנוסף, רצפתם הארוכה של האוטובוסים מאפשרת בהם פרישה מיטבית של הסלילים, שעם התשתית משלימים מעגל דמוי שנאי.

אוטובוסים חשמליים בודדים בישראל כבר נמצאים בניסויים ובהליכי התקנה כאלה ואחרים. פריצת דרך קטנה צפויה עוד השנה, כשיוכנסו לשימוש חמישה אוטובוסים מונעי חשמל לקו 4 המרכזי של דן בתל אביב.

מיטל להבי, סגנית ראש העיר ומחזיקת תיק התחבור האמרה כי "אם הניסוי שלנו עם אלקטרואד ברחוב פרסיץ יצליח, כפי שמסתמן כבר כעת, אני מתכוונת לקדם פיילוט נרחב יותר עם אוטובוסים חשמליים — לכבישים הסובבים את האוניברסיטה".

לכתבה המקורית ב-TheMarker

עוד ב-TheMarker:
האם חשבון הסלולר שלנו יזנק בקרוב? למשרד התקשורת יש תשובה
רווחי פרטנר ברבעון ירדו לפחות ממיליארד שקל