האסון בנחל צפית לפני כשלושה שבועות זעזע את המדינה והעלה שאלות שחבל שלא נשאלו פה מזמן. למשל: האם כל כך קשה לחזות שיטפונות כאשר יש לנו טכנולוגיה שמסוגלת לחזות איפה ירד גשם בכל דקה ולהעריך כמה יירד בכל מקום?
מסתבר שלא קשה לחזות שיטפונות בפרט ואקלים קיצוני בכלל. כך, למשל, בארה"ב מתקבלות התרעות סלולריות במכשירים שנמצאים באזור הפגיעה הצפוי של סופת הוריקן שעות לפני שהיא מגיעה; בקנדה פיתחה הממשלה אפליקציה להתרעה מפני שיטפונות; ואפילו בגאנה קיימת אפליקציה כזו.
ובישראל? לפני 5 שנים הציגו משה רובין, מייסד ארגון הגג של יחידות החילוץ וההצלה בישראל, וד"ר עמיר גבעתי מרשות המים, מסמך בשם "צבע אדום לשיטפונות - התוכנית המבצעית להתרעה על שיטפונות בנחלי ישראל". במסמך הם פירטו איזה מידע יכול לעזור לחזות שיטפונות וכיצד אפשר לאחד אותו ולהנגיש אותו.
"יש היום במערכת מידע מאוד מאוד מפורט, למשל - איפה יהיו שיטפונות, בשילוב בין הידע ההידרולוגי, ידע המטאורולוגיה וסטטיסטיקות למיניהן", אומר לנו רובין. "את המידע הזה אפשר לתכלל למסגרת אחת במשך 7 ימים בשבוע, 365 ימים בשנה, על ידי אפליקציה שתהיה נגישה לכל מטייל".
אבל התוכנית לא התקדמה מאז לשום מקום. כפי שהוא מספר, "כבר 5 שנים אנחנו מנסים לקדם את זה מול הממשלה, ועד היום לא נמצא הגורם הממשלתי שייקח את האחריות הזאת. הבקשה היחידה מממשלת ישראל - לקבל מייד, בישיבות הקרובות, את ההחלטה הנכונה, ובאמת לאפשר לחסוך הרבה מאוד חיים של אנשים".
אז השבוע, בעקבות מותם של עשרת הצעירים בנחל צפית, דנה ועדת המדע והטכנולוגיה בתוכנית הזו, ונראה שהפעם יש סיכוי טוב שהיא תצא לפועל. שתי השאלות המרכזיות הן האם אחרי 10 הרוגים המכשולים בדרך למערכת התרעות כזו יוסרו בנחישות, והאם אזרחים שיקבלו בעתיד אזהרות כאלו יקחו אותן יותר ברצינות מאנשי המכינה.