האם פירוק הכנסת ה-19 לאחר פחות משנתיים ניתן לחיזוי מראש? מה היה קורה אילו היה יאיר לפיד מקים קואליציה עם מפלגות השמאל? מדוע נפלה ממשלת ברק ב-1999? על שאלות אלו ואחרות יודעת לענות אפליקציה חדשה שפותחה על ידי חוקרים במחלקה להנדסת מערכות מידע שבאוניברסיטת בן גוריון. "המומחה", כפי שהיא נקראת, פותחה כיישום רשת (אתר אינטרנטי ייעודי) יכולה לשרת את הציבור בארץ ובועלם, פרשנים פוליטיים, יועצים וחוקרים חינם אין כסף.
בדמוקרטיה פרלמנטרית רוויית מפלגות, כמו ישראל, הולנד או צ'כיה, יש כמה מפלגות המתמודדות בבחירות ומהן מרכיבה המפלגה הגדולה ביותר את הממשלה, כשהיא מצרפת אליה מפלגות נוספות ויוצרת קואליציה קשה ומורכבת.
בישראל, כמו במדינות דומות מבחינה פוליטית, הקואליציה נוטה להיות רעועה מאוד, מזיקה לאזרחים ולמדינה מבחינה כלכלית וחברתית ולכן קיים לא פעם קושי ליצור קואליציה יציבה שתסיים קדנציה מלאה.
לקראת הבחירות לכנסת ה-19, בינואר 2013, יזם ד"ר אלי רון מהמחלקה להנדסת מידע פרויקט לפיתוח 'מערכת מומחה' שתדרג קואליציות אפשריות ותמליץ למקבלי ההחלטות ויועציהם, על סמך תוצאות הבחירות, על קואליציות בעלת פוטנציאל יציבות גבוה. לפרוייקט הייחודי הצטרפו ד"ר מאיר קלך, מומחה לבינה מלאכותית, הסטודנטים מייק רדסביץ' ועמית הייק מהמחלקה להנדסת מידע ופרופ' אברהם דיסקין מהאוניברסיטה העברית.
האפליקציה שפותחה מקבלת את רשימת הנושאים בעלי החשיבות בבחירות (חברה, ביטחון, יחסי חוץ, דת ומדינה), מיצוב מפלגות שונות ביחס לנושאים הללו על סמך המצע שהן מציגות (בעל פה ובכתב), גודל הפרלמנט, טווח עבור גודל הקואליציה המבוקשת והמפלגה. לאחר מכן היא מעבדת את הנתונים על ידי אלגוריתמים המבוססים על שילוב של עקרונות בינה מלאכותיות עם תיאוריות המקובלות במדעי המדינה.
החוקרים בחנו את טיב החיזוי וההמלצות של האפליקציה על ידי שימוש בנתוני עבר ממערכות בחירות בישראל ובהולנד. לדברי ד"ר רון, היתה התאמה בין התוצאות שהמערכת חישבה ובין הקואליציות שהתקיימו בפועל. כך, למשל, הצביעה המערכת על כך שהקואליציה בהולנד של 2006 יציבה, והיא אכן החזיקה מעמד ארבע שנים. לעומת זאת, לקואליציה ההולנדית של 2010 היא ניבאה חוסר יציבות, והקואליציה אכן התפרקה ב-2012.
דוגמא נוספת היא הקואליציה של אהוד ברק, שהורכבה ב-1999 והתפרקה שנה וחצי לאחר מכן. היא קיבלה במערכת מדד יציבות נמוך. כל הקואליציות שהורכבו במדינת ישראל נבחנו על ידי האפליקציה החדשה.
"היה מתאם מצויין בין הדירוג שהן קיבלו ובין מספר השנים שהקואליציות האלה החזיקו מעמד", ציין ד"ר רון בראיון שנתן לעיתון 'אבג' של אוניברסיטת בן גוריון. "נותר רק לחכות ולראות אם המערכת דייקה בתחזית שלה לגבי תוצאות הבחירות לכנסת הנוכחית (ה-19) אשר התקיימו לפני כשנה וחצי".
בינתיים התברר כי הפעם לא הצליחה המערכת לחזות את המהלכים הפוליטיים - הקואליציה שהקים ראש הממשלה נתניהו קיבלה את ציון היציבות השני הגבוה ביותר מבין האפשרויות הריאליות שעמדו בפניו וההערכה היתה שהיא תחזיק את כל ארבע השנים. בפועל, כידוע, היא החזיקה מעט פחות משנתיים.