ביום בו הרעידו שלושה מחבלים מתאבדים את בריסל – ובעקבותיה, את אירופה ואת העולם כולו – הודיע האף.בי.איי בארה"ב כי ייתכן ומצא דרך לפרוץ לאייפון של המחבל מסן ברנרדינו מבלי להזדקק לסיועה של חברת אפל.
ההודעה הדרמטית הגיעה זמן קצר לפני שבית המשפט היה אמור לדון בבקשת הממשל האמריקאי לחייב את אפל לפרוץ את נתוני האייפון כדי לחלץ את המידע שנדרש לחקירת הפיגוע – בקשה שהפכה זה מכבר לדיון פוליטי סוער בארה"ב סביב המתח שבין שיקולי בטחון לפרטיות. אך אין לשגות באשליות: למרות השרירים שעשו כאן שני הצדדים, פרטיות הגולשים הפכה זה מכבר למצרך מבוקש ברשת שכולם נהנים ממנו – חברות האינטרנט, המפרסמים, וכן, גם הממשלות.
צפיתם בפרסומת? קניתם מוצר? הם כבר יודעים
הטכנולוגיות שמפעילות כיום גוגל, פייסבוק, אפל, אמזון ועוד חברות רבות אחרות מספקות מגוון של שיטות מתוחכמות – ובחלקן סמויות – לעקוב אחרינו, הגולשים. הדוגמה הנפוצה ביותר היא פיסת תוכנה קטנה הזהה את המחשב שלנו, הנקראת : עוגיות (קוקיז), המותקנות בדפדפנים. הקוקיז משפרות את חווית הגלישה שלנו אבל על הדרך אוספות נתונים על מאפייני הגלישה שלנו. מידע זה משמש בהמשך להתאמת פרסומות בהתאם להעדפות האישיות שלנו. מעבר לכך, בזמן שאנו גולשים בפייסבוק, טוויטר, אינסטגרם ודומיהן, האפליקציות שלנו במחשב או בטלפון הנייד "מאזינות" כל העת ואוספות עלינו מידע עצום. כל פוסט, תגובה ואתר שאנחנו גולשים בו נרשמים ומעובדים.
גם האפליקציות שאנחנו מורידים ללא תשלום אוספות נתונים לגבי הרגלי הגלישה שלנו ומוכרות אותם בשוק החופשי. מחקר שנערך על-ידי חברת appthority מצא, ש-91% מהאפקליציות ב- AppStore של אפל ו-83% מהאפליקציות בחנות של גוגל אוספות מידע על גולשים לפחות בתחום אחד. תחומים מרכזיים לגביהם נאספים ונמכרים נתונים כוללים את מיקום הגולש, גישה לרשימת אנשי הקשר בטלפון, הרשמה וגישה לנתוני רשתות חברתיות וזיהוי ייחודי של המכשיר. תוכנת SDK המותקנת באפליקציות ובמשחקים מזהה כמה אנשים צפו או האזינו לפרסומת והאם רכשו בעקבותיה מוצר.
טכנולוגיות נוספות יודעות לזהות כיצד אנחנו מגיבים לבאנרים פרסומיים, מזהות היכן אנו נמצאים בכל רגע נתון, לאילו חנויות אנו נכנסים, אילו ברים ומסעדות אנו אוהבים – ובהתאם מתאימות עבורנו פרסומות. ועוד לא דיברנו על ה-GPS ועל רשתות ה-Wi-Fi, המאתרות את מיקומנו בכל רגע נתון. כיצד? למשל, כאשר אנחנו משוטטים מחנות לחנות בקניון, נתבי התקשורת האלחוטיים המוצבים בחנויות "מדברים" עם הסמארטפון שלנו ואוספים עלינו גם את המיקום, וכך יודעים לזהות באילו חנויות אנחנו מבקרים ובאילו שוהים זמן רב יותר.
לא אכפת לכם
החדשות המפתיעות הן שלגולשים אין בעיה עם המעקב הזה. מחקרים שנערכו לאחרונה בארה"ב גילו, כי לא רק שלגולשים לא ממש איכפת שאוספים עליהם מידע, הם אף מצפים לרמה גבוהה עוד יותר של התאמה אישית במסרים השיווקיים שמעבירות חברות מסחריות בדיגיטל. כך, 50% מהגולשים חשים תסכול מחשיפה למודעות פרסום שאינן נוגעות להעדופותיהם או טעמם, 49% חשים כך מפרסומות למוצרים שאינם מעוניינים לרכוש בטווח הקרוב, 45% מרגישים תסכול ממודעות לרכישת מוצרים שקנו לאחרונה ו- 32% מתעצבנים כשהם קבלים אימיילים גנרים, שאינם מופנים אליהם באופן אישי.
הגולשים כמובן צודקים. התאמת הפרסום לצרכיו האישיים של כל גולש מאפשרת למפרסמים להגיע ישירות לקהלי היעד ומצמצמת את שטף הפרסומות הלא רלבנטיות אליהן אנחנו נחשפים. הטכנולוגיה גם מעודדת קבלת החלטות רציונאליות יותר, המותאמות ישירות לצרכינו, וכך עשויה להוזיל עלויות ולחסוך לנו כסף. בסופו של דבר, הנוחות שהטכנולוגיה מספקת לנו גוברת, ואין לנו באמת בעיה להקריב מעט מהפרטיות שלנו לטובת מוצרים ושירותים זמינים יותר וזולים יותר.
אז מי באמת מאיים על הפרטיות שלנו?
פרשת אפל מוכיחה, שלממשלות ברחבי העולם אין אינטרס אמיתי להגן על הגולשים כי הן רוצות את המידע לעצמן. בכל שנה מגיש הממשל האמריקאי עשרות אלפי בקשות לבתי המשפט להורות לחברות טכנולוגיה למסור לידיהן נתונים שנאספו ברשת על משתמשים ספציפיים. תופעה דומה מתרחשת גם בישראל. בדומה לאפל, התאגידים דווקא מתנגדים למסור את המידע, אך הממשלות מנצחות, והחברות נאלצות למסור את הנתונים בחסות החוק ובתי המשפט.
וכך בעוד חברי כנסת בישראל או פרלמנטים ברחבי העולם מטיפים לשמירה על הפרטיות עושים הון פוליטי על חשבון ענקיות הפרסום באינטרנט, בפועל, לממשלות בעולם אין שום אינטרס למנוע מהחברות המסחריות לאסוף את המידע, שכן, הן בעצמן רוצות את המידע זמין לצורכיהן.
ולכן, כדי למנוע את פרשת אפל הבאה, עלינו הצרכנים לדרוש מהממשלות להפסיק ולהאשים את החברות ולהתחיל לגבש סטנדרטים חדשים להגנה על הפרטיות שלנו – גם מפני החברות המסחריות, אבל בעיקר מפני המחוקק בעצמו.
הכותב הוא מייסד ומנכ"ל חברת GO לפרסום דיגיטלי