בטור שפרסם בסוף השבוע האחרון כתב עורך מדור זה, דרור גלוברמן, את הדבר הבא בנוגע לגניבת תמונות העירום של ענת הראל: ״גם הראל עצמה עשתה טעויות בסיסיות, לפי מה שכתבה. חוק מספר אחד: לא להצטלם״. זו טענה מוכרת בקרב עיתונאי טכנולוגיה, וגם אני העליתי אותה על הכתב לא פעם ולא פעמיים: מי שלא רוצים שתמונות העירום שלהם ידלפו, שלא יצלמו כאלה. כל תמונה עשויה להגיע לאינטרנט.

שיניתי את דעתי - אני חושב שדרור גלוברמן טועה, ושאני טעיתי בעבר כשאמרתי דברים דומים.

מהרגע שצילמו תמונות - הפיצו אותן

קשה להגיד מתי בדיוק התחלנו לדבר על ״סקסטינג״ - שליחת תמונות עירום במערכות אלקטרוניות, אבל אפשר לסמן אבני דרך בשיח הזה: סנאפצ׳ט ב-2011, מצלמות סלולר באמצע העשור הקודם, מצלמות דיגיטליות כמה שנים לפני כן. לא עוד סרטי פורנו ביתיים, כי אם תמונות עירום שנועדו לגרות את הצד אליו נשלחו, או לשמש מזכרת.

ענת הראל (צילום: אביב חופי)
לחשוש מלהצטלם זה מצב לא תקין | צילום: אביב חופי

ומאז שהתמונות האלה קיימות, היו גם אנשים שהפיצו אותן ברבים ללא רשות המצולמים. לפני עידן התמונות הדיגיטליות הדבר היה מסובך - מישהו היה צריך לפתח את התמונה, והפצתה הייתה מסובכת למדי בהיעדר גישה לכלי תקשורת, כך שהמותקפים היו בעיקר אנשים שבמקרה שלהם זה היה שווה את המאמץ. הסלבריטאים, בקיצור. בראד פיט וגווינת׳ פאלטרו בעירום בזמן נופש, פמלה אנדרסון וטומי לי מקיימים יחסי מין - המקרים האלה הפכו למפורסמים.

כיום, קלות הצילום וההפצה גורמת לכך שההשקעה בצילום ובהפצה מורשית נמוכה משמעותית, אך במקביל גם קלות הגניבה וההפצה הלא מורשית. אתרים שלמים מוקדשים לתמונות גנובות של צעירים וצעירות (בעיקר צעירות, בואו נודה באמת) ללא בגדים.

ובכל זאת, להגיד ״אל תצטלמו בעירום״ זה לא פתרון טוב. ראשית כל, כי זה מעביר חלק מהאשמה על קורבן של פשע מין - ושלא יהיה לכם ספק, גניבה והפצה של תמונות עירום ללא הסכמת הצדדים היא פשע מין. אין להם שמץ של אשמה בעניין, הם לא עשו שום דבר רע לאף אחד. יש משהו מעוות מאוד בכך שמה שעומד בדרכי כשאני רוצה לשלוח תמונות עירום לזוגתי, הוא הפחד שהתמונה תופץ ללא הסכמתי. זה אולי ניהול נכון יותר של הפרטיות שלי, אבל כחברה אנחנו צריכים להבין שזה מצב רע, מצב לא תקין, מצב שבו אני יכול להחליט להימנע מהסיכון אבל לאף אחד אחר אין את הסמכות המוסרית להגיד לי שלהצטלם ככה זו טעות.

עוד על פרשת הראל

ענת הראל היא הכוכבת שתמונותיה נחשפו ברשת
כולם ראו לי את הציצים, איזה באסה, נקסט
מי נגד מי - מי הפיץ את התמונות של ענת הראל?

עירום אינו בזוי

הסיבה השניה לכך שמדובר במצב רע הוא שעירום איננו דבר בזוי, וצניעות אבסולוטית איננה ערך נעלה בחברה בריאה מינית, ויסלחו לי חובבי הצניעות הדתית. תמונות עירום שהופכות לכלי במערכת יחסים יכולות להעשיר את המיניות של בני הזוג, אפילו אם מדובר בבני זוג פוטנציאליים ומדובר בפלירטוט. הדגש היחידי שחייבים לשים פה הוא הסכמה: שליחת תמונות של איבר המין שלך לאנשים שלא ביקשו בפירוש לראות אותו איננה התנהגות לגיטימית, ואפילו פלילית. אבל אם יש ביקוש לתמונה הזו בצד שמקבל אותה, אז למה לא?

צעירים של היום פתוחים הרבה יותר להפגנת מיניותם, ויש להם כלים הרבה יותר קלים לעשות את זה. שליחת תמונות עירום הוא אחד מהכלים האלה, ואם אנחנו לא מבינים אותו, כדאי לזכור שאולי זה לא הם, אולי זה אנחנו. אולי הפער הבין-דורי שמנע מההורים שלנו להבין איך אנחנו לא הולכים לרצוח את שכנינו אחרי שעה של Doom, ואיך אנחנו מסוגלים לנהוג בלי לדרוס אף אחד אחרי GTA 3, מכה שוב, רק שהפעם אלה מאיתנו שאומרים לא לשלוח תמונות עירום נמצאים בצד הלא נכון שלו.