שמעו סיפור. לפני כחצי שנה עליתי במדרגות בחצר ביישוב בצפון הארץ עם זוגתי ובתי. פתאום שמעתי "קסססס" מבין השיחים. אני וזוגתי צעקנו "נחש!!" וקפצנו. בן זוגה של חמותי צחק ואמר לנו "אה נו, זה זעמן מטבעות". אוקיי, "לא אכפת לי אם קוראים לו איציק, תסלק אותו!", נזפתי.
אני מודה. אני מספר בדיחות אבא. אני מודה גם שיש לי פחד לא רציונלי מדברים שאני לא מכיר. כל הנחשים בעיני מסוכנים, וכאשר אחד מתחבא מתחת לשיח, אני לא רוצה לעסוק בזיהוי שלו ובטח שלא להריץ בראש את רשימת הנחשים ולקטלג אותם למסוכנים או לא מסוכנים. אני פשוט קופץ אחורה ונבהל.
לעומתי, בנו של מגיש הטלוויזיה שמעון ריקלין לא נבהל, ושומר על קור רוח. לפי דברי ריקלין האב, בנו הרג נחש צפע שטייל ליד ביתם. ריקלין פירסם תמונה של הנחש המת. הטקסט שנלווה לתמונה עסק באופן ברור מאוד לא רק בזוחלים, שלחלקם קוראים איציק הזעמן ואינם מסוכנים.
עמוד הפייסבוק "מדע גדול, בקטנה" שעוסק בהנגשת המדע לציבור באופן כללי, ובפרט בטעויות או אי דיוקים שמתפרסמים בתקשורת הגיב לריקלין. "במדינה נורמלית, אדם שהיה מתלהב באופן פומבי מפגיעה בערך טבע מוגן (כמו כל נחשי ארצינו), ובאיזשהו מקום אפילו מעודד זאת - היה מוזמן לחקירה ולעונש הקבועים בחוק", נכתב בעמוד שמפעילו תייגו את המשטרה ואת רשות הטבע והגנים, קראו לגולשים לנזוף בריקלין, והסבירו שבמקרה כזה יש לפנות ללוכד נחשים.
ריקלין ראה את הפוסט שהוא מתויג בו והגיב. שמדובר ב"נחש ארסי ומסוכן". לכך הגיבו מפעילי העמוד בכך שאסור לאנשים שלא מיומנים בכך ללכוד נחשים.
הפוסט נערך מספר פעמים ובסוף שונה הנוסח שלו, והתיוג של המשטרה הוסר. "אין לנו עניין במתקפות אישיות, אלא בשמירה על החי והצומח בישראל", נכתב "אנחנו נגיב בכל פעם שניתקל בפגיעה בקריאה לפגיעה בטבע. שמירת טבע היא בהחלט מדע, ואנחנו עוסקים בו רבות בדף שלנו".
בתגובות רבות נכתב כי העמוד חרג מהמנדט שקבע לעצמו, ולא עסק במדע אלא בעניין פוליטי או עניין אישי מול ריקלין. העמוד פירסם פוסט נוסף העוסק בגורמים להכשות ובלכידת נחשים. על פי הנתונים המובאים בפוסט, הכשות רבות נגרמות מכך שהאדם מנסה לתפוס את הנחש או לפגוע בו. מכאן, לפי העמוד, על אנשים שנתקלים בנחש לקרוא ללוכד נחשים או לתת לו לזחול משם, בין אם הוא ארסי ובין אם לא.
"אני התכוונתי להראות שמשום מה, דברים שמסכנים אותנו מקבלים הגנה ועוד מהמדינה. אני לא בעד להרוג נחשים בכל מקרה", אומר ריקלין בשיחה עם NEXTER, "אבל צפע באזור הבית וליד ילדים, בהחלט כן, ואכן השוויתי את זה למחבלים שבאים להרוג ואנחנו הססנים".
"במקום לפעול כפי שמצופה ממי שרוצה להגן על חייו. כותבי הפוסט רצו לנגח אותי בדיוק על הנקודה הפוליטית הזו. ולכן גם חטפו ביקורת במרבית התגובות. הם מייצגים בעיני תופעה מסוכנת של ערעור המובן מאליו, של ההבנה על הצורך והחובה להגן על עצמנו בין אם זה נחש ארסי בחצר ובין אם זה מחבל. והתופעה הזו של הבלבול הזה היא היא עיוות מוסרי בעיני".
"כל ההשוואות הפוליטיות לא מענייננו", מבהירה קרן אור, זואולוגית בספארי ר"ג וממנהלות מדע גדול, בקטנה (ע"ר), "חוץ מהגנה על ערך טבע מוגן, חשוב לנו מאוד להדגיש את הסכנה שבניסיון לכידה או קטילה של נחש על ידי אדם שאינו מיומן, שכן מדובר בסכנת מוות. לעומת זאת, שמירה על קשר עם הנחש - סגירת דלת אם הוא נכנס הביתה ולכידתו בחדר אחד, או שמירה על מרחק בטוח, וקריאה ללוכד מורשה, בטוחה הרבה יותר. כפי שכתבנו בפוסט, ואף הבאנו סרטון שמוכיח זאת, לנחש אין אינטרס להכיש אלא אם הוא חש מותקף"