י', תושב ראשון לציון נשוי ואב לנערה בת 17, הורשע השבוע באחזקת חומר פדופילי ("פרסומי תועבה ובהם דמות של קטינים"). אלא שלא נמצאו תמונות וסרטים כאלה במחשב שלו. כלומר לא בדיוק. החוקרים מצאו קבצים שהשמות שלהם בהחלט יכולים להעיד על כך שהם פדופיליים ומזעזעים, אבל הם היו חסומים ומוצפנים.

השוטרים והתביעה לא הצליחו לפתוח אותם במהלך החקירה, וגם בית המשפט לא נחשף לתוכן שלהם. למרות זאת, י' הורשע וסביר שיישלח לתקופת מאסר. "הרשעה בעבירה הנידונה ביחס לקבצים אלה אינה יכולה להתבסס על מראה עיניי אלא על ראיות נסיבתיות", כתב השופט רפי ארניה, שציטט פסקי דין נוספים וסמך על ראיות נוספות בפרשה.

החקירה החלה ביוני 2013, אז הגיעה פניה מהאינטרפול בפולין למשטרת ישראל, ולפיה גולשים ישראלים שיתפו סרטוני פורנו קשים. באחד מהסרטונים מוצג אונס של ילדה בת 10. האינטרפול צירף לבקשה שתי כתובות IP שאמורות לזהות גולשים באופן ייחודי, ומקשורות למפיצי הקבצים הקבצים.

חקירת המשטרה באמצעות ספקיות האינטרנט העלתה שאחת מהכתובות הייתה שייכת לסניף של גוף ממשלתי בצפון הארץ. כלומר מישהו שיתף את התוכן מהמשרד שלו. אך החוקרים לא הצליחו לאתר את המחשב המסויים, והחקירה בכיוון הזה נפסקה. כתובת ה-IP השניה הייתה שייכת לי'.

הקבצים היו מוצפנים

בחודש ינואר 2014 בוצע חיפוש בביתו של י', כאשר רק אשתו הייתה בבית. במחשב שלו נמצאו תוכנות שבעזרתן מתחברים לרשתות שיתוף קבצים כמו טורנט ואימיול. תוכנות אלה, אגב, נמצאות גם במחשבים של אנשים לגיטימיים. "אלו תוכנות "ניטרליות" אשר נמצאות ברשות גולשים רבים באינטרנט ומשמשות מצע להעברת נתונים רבים", ציין השופט בעצמו.

המחשב היה מוגן בסיסמה פעמיים. פעם אחת בכניסה לווינדוס - את זה המשטרה הצליחה לעקוף. ההגנה הנוספת הייתה על חלק הקבצים במחשב. הם היו מוגנים באמצעות תוכנה בשם קרמלין אנקריפט, שמיועדת לשמור על פרטיות וסודיות. את ההצפנה הזאת השוטרים לא הצליחו לפרוץ, וי' לא מסר את הסיסמה. החוקרים לא נחשפו לתוכן של סרטונים ותמונות בנפח כולל של 206 גיגה.

ועם זאת, נכתב בהכערת הדין, כן היה אפשר לראות את השמות של הקבצים, ולפיהם מדובר בהחלט בתוכן פדופילי. השופט מציין שבתמונות שכן הצליחו לפתוח, יש עירום ואקטים מיניים, ובחלקן יש תמונות של קטינות בלבוש מלא או רק תמונות פנים - השופט קבע כי אי אפשר לקבוע לפי התמונות הללו כי מדובר בחומר פדופילי באופן חד משמעי, כי הן חלקיות בלבד. "לכל הפחות עומד לצד הנאש הספק הסביר, ולא ניתן לשלול את האפשרות כי אין המדובר בחומר תועבה שאו אי מדובר בדמויות קטין", כתב השופט.

המשטרה מצאה גם תמונות עירום של הבת שלו מגיל 5, ועל כך אמר השופט כי "על אף התחושה הקשה ואי הנוחות הברורה התוקפת את המביט בתמונות, לא ניתן לשלול את גירסת הנאשם שלא הייתה לו שום כוונה פלילית מאחורי צילום ואחזקת תמונות אלה", מאחר שהורים רבים מחזיקים תמונות תמימות של ילדיהם בעירום.

שמות הקבצים: גיל 8-12 ואקטים מיניים

עורכת דינו של י' טענה כי החיפוש לא נעשה בנוכחות שני עדים, כנדרש. על כך המשטרה אמרה שאשתו ויתרה על עד נוסף, והאשה לא מסרה עדות סותרת לדברים האלה. השופט קבע כי החיפוש היה חוקי.

הטענה השניה של ההגנה הייתה שאי אפשר להרשיע את י' רק על סמך שמות הקבצים, כי זה בעצם לא מוכיח שי' החזיק את החומרים עצמם. בשפה משפטית טענה ההגנה "המאשימה לא עברה את הרף הראייתי הנדרש להוכחת אחזקתו של חומר התועבה מעבר לספק סביר".

כלומר, בעיני ההגנה יש ספק שיש התאמה בין שם הקובץ לתוכן שלו. י' טען שקיבל קבצים שהיו חשודים בעיניו כפדופיליים, מוריד אות למחשבו, שומר את שמם, מוחק את הקובץ ,ואז מדביק את השמם הפדופילי לתמונה לגיטימית. השופט קבע כי זו טענה אבסורדית ולא הגיונית.

בהכרעת הדין הוצגו שמות של קבצים שנמצאו במחשב של י', שכולם עוסקים בפורנוגרפיה קשה, אונס ואלימות מינית כלפי ילדות וילדים בגיל 8-10. השמות כללו קיצורים כמו 8yo (בת 8), pedo (קיצור של פדופיליה) ו-PTHC (הארד קור של ילדים וילדות טרום-בגרות).

"הזהות אינה רק במונחי ( "PTHC", "pedo"), אלא גם ה"מקצב" של שמות הקבצי דומה, אם לא לאמר זהה", כתב השופט, "זהו חיזוק של ממש למסקנה כי הקבצים המוצפנים שבמחשבו של הנאשם הם פדופיליים".

גלישה אנונימית או גלישה אפלה

על המחשב נמצא גם דפדפן TOR שיכול לשמש לגלישה לגטימית ואנונימית למי שרוצה פרטיות, אך אפשר להגיע איתו גם למה שמכונה הרשת האפלה. מדובר באתרים ושרתים שחבויים ממי שגולש בדפדפנים רגילים כמו כרום, ועל פי מחקר שצוטט בהרכעת הדין - 80 אחוז מהתעבורה בהם היא של חומרים פדופיליים.

"עצם הימצאות תוכנת התור במחשבו של הנאשם מחזקת את המסקנה כי הקבצים הנעולים במחשב הינם פדופיליים, שכן הם ניתנים להשגה רק ברשת האפלה", כתב השופט.

י' התבקש על ידי השוטרים לספק את הסיסמה לקבצים, אך הוא סירב בטענה שאיבד את הפתק שעליו היא הייתה כתוב, ובטענה שהוא רוצה להגן על פרטיותו ולשמור על זכות השתיקה. השופט קבע שאלה תשובות מזגזגות שמעידות על כך שהוא אינו אמין.

ראיה נוספת שעליה הסתמך השופט היא הסטוריית הגלישה של י', שגם לפיה צפה בקבצים עם שמות פדופיליים, כולל של ילדות בנות 5, גם אם לא הוריד אותם אל המחשב שלו.

"נוכח כל האמור לעיל אני קובע כי המאשימה הוכיחה למעלה מספק סביר שב-69 קבצים שהוצפנו באמצעות תוכנת הקרמלין אשר החזיק הנאשם במחשבו, מצויים פרסומי תועבה ובה תמונות של קטינים", כתב השופט.