מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ה-מ.מ.מ) ערך היום (ד') כנס ראשון מסוגו שבו הובאו נתונים חדשים לגבי השפעתן של ענקיות האינטרנט על ישראל, ובין היתר הדגישו כמה גוגל ופייסבוק שולטות במרבית תנועת הגולשים ברשת.
משתתפי הכנס דנו בקושי בתחרותיות מול אותן ענקיות, שלכל אחת מיליארדי משתמשים בכל אחת מהפלטפורמות המובילות שלהן: אינסטגרם, יוטיוב, כרום, וואטסאפ, פייסבוק, אנדרואיד ומנוע החיפוש של גוגל, שלא מותירות מקום לכניסת מתחרים בגלל הדומיננטיות שלהן. בנוסף, התקיימו דיונים על הפרטיות בעידן הנוכחי כאשר אותן ענקיות מבססות את כוחן הכלכלי באמצעות איסוף מידע אישי רב ופרסום ממוקד לאותם משתמשים.
כנס השתתפו ונאמו חברי כנסת מסיעות שונות, בכירים מהאקדמיה, נציגי הרשות להגנת הפרטיות ומומחים בתחומי סייבר ופרטיות ברשת, שהציגו גישות שונות לאסדרת החקיקה מול ענקיות האינטרנט. במקביל לכנס, ערכה פייסבוק אירוע מצומצם ליועצים הפרלמנטריים ולדוברים של חברי כנסת ושרים, בו נאם בכיר בחברה - שון אווינס, אחראי קשרי ממשל באזור אירופה והמזרח התיכון, שהוצג כמספר שלוש בחברה כולה. בכנס הוצגו למשתתפים כלים שונים של פייסבוק ואינסטגרם וכיצד יש להפעילם.
בשנה האחרונה עבר בישראל חוק חסימת אתרים שמאפשר בצו בית משפט לחסום כל אתר שמתבצעת שבו עבירה פלילית כמו פדופיליה, פרסום זנות, הימורים, סחר בסמים והסתה לטרור. ענקיות האינטרנט מתקשות לבצע אכיפה מלאה נגד תכנים מסוג זה, ומתמודדות מול ביקורת גוברת על יכולתן לנטר ולהסיר תכנים פוגעניים.
חוק נוסף שזכה לכינוי חוק הפייסבוק אמור לתת למדינה יכולת באמצעות צו בית משפט מחוזי להסיר פוסטים פוגעניים בפלטפורמות תוכן כמו טוויטר, גוגל ופייסבוק, אולם החוק נבלם ברגע האחרון על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו. חוקים נוספים נמצאים על הפרק ומעוררים דאגה אצל ענקיות האינטרנט שלא מעוניינות להיות מצונזרות על ידי המדינה.
במהלך הכנס נאמה הממונה על ההגבלים העסקיים עו"ד מיכל הלפרין וציינה כי הרשות נמצאת בתהליך של בדיקת התנהלותן של ענקיות האינטרנט בזירה הישראלית בשווקים שונים - בעיקר מול שוק הפרסום המקוון. הלפרין ציינה את הפתרונות שהענקיות מספקות למשתמשיה באמצעות הפלטפורמות שלהן וכמה הן נחוצות, אולם הוסיפה "חשוב לי לומר בצורה חדה - ענקיות האינטרנט שרוצות לקחת חלק בשוק הישראלי חייבות להתנהג בהתאם לכלכלים המקומיים. אם יפגעו בתחרות בישראל ובצרכן הישראלי - העובדה שהן גלובליות לא תפריע לנקוט בצעדים נגדן אם יפרו את הכללים. הכללים יחולו במידה שווה גם על חברות גלובליות וגם מקומיות".
על פי גורם המאורע בפרטים, עד כה לא נעשתה בדיקה מעמיקה של רשות ההגבלים מול פעילות הענקיות בישראל, ובפייסבוק אישרו כי לא התקבלה עד כה כל פנייה מהרשות. גורמים נוספים אמרו כי בדיקת הרשות עורכת זמן ממושך וזוהי הסיבה שגם הקול הקורא שהוציאה הרשות לפני כחודשיים בו היא מבקשת מגורמים שונים מתעשיית ההיי-טק ומהאקדמיה להגיב מהם האתגרים שלהם מול ענקיות האינטרנט.
יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל, שיזם את הדיון הראשון בנושא השפעת ענקיות האינטרנט לפני כשנה אמר "זה קרב. הזמנתי את מנכ"ל גוגל ומנכ"לית פייסבוק ישראל להציג את פעילות החברה ואני לא מעוניין במתווכים. אני רוצה דו שיח - שאלות ותשובות - מה התוכניות שלהם, מה דעתם על תשלומי מס, יצירת מקורית, איך מגנים על פרטיות. הם אפילו לא עונים למייל והם מוכנים לשלוח נציגים מכל העולם - להטיס מחו"ל בכירים אבל רק לא הם. הם לא רוצים להעמיד את המנכ"לים בפרונט כי זה לא נוח להם להתמודד בזירה הישראלית. הם נותנים לי להרגיש שהמנכ"לים הם פלקט".
כבל מוסיף, "אני אומר לכם ללא כחל וסרק, גוגל ופייסבוק הם מונופולים שלאט ובטוח גורמים נזק משמעותי שאינו הפיך לתעשיות מקומיות, ומדינת ישראל מחויבת לתת על כך את הדעת. הפחד הגדול שלהם ואני מבין ולא מקבל - הם לא רוצים לגיטימציה לפעילות חוקתית. אם יתחיל פה זה יתגלגל בעולם אחר כך. אני משתמש בכלים והפלטפורמות שלהם - אני אוהב אותם ולא מבין איך התנהלתי בלעדיהם, אבל גם יש שם הרבה סכנות".
דיון נוסף שהוצג בכנסת היה עניין הפרטיות של צרכני האינטרנט. בעיית הפרטיות בזירה המקומית כפי שהגדיר אותה ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) מורכבת משיקולים ביטחוניים מול שיקולים כלכליים ומשפטיים. חנין ציין כי יש לדון בזכות לפרטיות מחדש "אנו נמצאים במציאות שמאיימת על האוטונומיה הבסיסית שלנו כאזרחים, כבני אדם חופשיים. דרגות החופש של האוטונומיה מאוימות בהצטמצמות מאוד דרמטית - אבל עליה מושתת הדמוקרטיה שלנו. אני דווקא מציע ללכת למצוא דרכים חדשות להגן על הפרטיות שלנו מפני המתקפות עליה".
חנין מוסיף כי הדיון מורכב יותר לאחר התפוצצות פרשת קיימברידג' אנליטיקה שבה נחשפו כיצד נעשו מניפולציות על משתמשים באמצעות מידע אישי שלהם וכי יש למצוא איזון מול שמירה על חופש הביטוי. "אנחנו צריכים לנקוט עמדה, שדווקא במציאות הנוכחית צריך לחשוב על דרכים חדשות ואינטליגנטיות להגן על הפרטיות שלנו יותר משעשינו בעבר. איך עושים את זה בלי לפגוע בחופש הביטוי שלנו? ביכולת שלנו לקבל החלטות? זה דיון מאוד מורכב. הגיע הזמן להתחיל אותו".
לקראת הבחירות שיתרחשו בשנה הקרובה מציעה ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה לחוקק בחוק תעמולת בחירות את האיסור להשתמש במידע אישי של אנשים כדי להפיץ להם פרסומות. "התפיסה של פרטיות צריכה להפוך למלכת זכויות האדם בעולם הדיגיטלי. חוקי תעמולת הבחירות חייבים לכלול איסורים מפורשים לשמירה על הפרטיות. אני מציעה לגבש אמנה שהמפלגות יחתמו עליה מה מותר ומה אסור לעשות במידע רגיש ואישי בתקופת בחירות. פתרונו של החלום ללא פרטיות אין משמעות לחיי הפרט ולקיומה של הדמוקרטיה". שוורץ-אלטשולר תקפה את דבריו של פרופ' שיזף רפאלי שאמר שפרטיות משבשת חדשנות, וכי ישנו פופוליזם סביב הדיון בפרטיות והפחדה סביב אובדנו ואמרה כי ללא פרטיות אין חדשנות.
עו"ד ניר גרסון, סגן היועצת המשפטית של הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים הוסיף כי החוק הקיים - שחוקק ב-1981 ומאז נערכו בו מעט תיקונים - אינו מספק בשמירה על פרטיותם של הישראלים. גרסון ביקר את התקנות שעדיין לדבריו מחייבות עוד עדכונים "במיוחד נוכח הצעת חוק הסייבר גובר הצורך ברגולטור פרטיות חזק ועצמאי".
פורסם ב-TheMarker
עוד ב-TheMarker
הממונה על ההגבלים: אני מאוד רוצה את אמזון בישראל - אבל אם התחרות תיפגע ננקוט צעדים נגד הענקיות
צ'ק פוינט רוכשת את Dome9 ב-175 מיליון דולר; הכתה את התחזיות ברבעון השלישי
דיון נוסף שנערך בכנס עסק בהתערבותן של ענקיות האינטרנט בשיח בתוך דמוקרטיות ואף משפיעות עליהן בעיקר במערכות הבחירות. רון שמיר, חוקר במרכז המחקר להגנת הסייבר באוניברסיטה העברית, אמר שמדינות מאמצות היום את הכלים שמאפשרות ענקיות האינטרנט כדי להתערב מבחוץ וככל שהמדינה משקיעה בכך משאבים - היא יכולה להקים צבאות בוטים שמשכפלים מסרים ומאפשרים לה השפעה עצומה.
פרופ' קרין נהון, נשיאת איגוד האינטרנט, הוסיפה בדיון על חקיקת רשת כי הוא הפך לפוליטי מאוד ויש להתייחס אליו ככזה "המרחב הווירטאלי הוא פוליטי שמקודם ע"י בעלי אינטרסים וגם בעלי הפלטפורמות הם בעלי אינטרס. יש פה מאבקי כוחות על הנגשה הפצה ושיתוף ודרכי איסוף מידע. השאלה היא מהם הקווים האדומים על איסוף המידע עלינו. הפלטפורמות הם פיל גלובלי בחדר".