ס', תושבת מרכז הארץ, תשלם לבעל פיצריה פיצויים בסך 335,000 שקלים, לאחר ששלחה מייל למאות תושבי היישוב שהשמיץ אותו וקרא להחרים את העסק שלו.

ד' ניהל במשך שנים רבות פיצריה במקום מגוריו. לפני כארבע שנים עלו נישואיו על שרטון והוא ואשתו החלו בהליכי גירושין. ס' הכירה את אשתו של ד' והחליטה לסייע לה. היא הפיצה מייל את המשמיץ ואף התייצבה בפיצרייה כדי לומר את הדברים ללקוחות. היא ביקשה מהתושבים ללחוץ עליו שייתן גט לאשתו בדרך של חרם כלכלי.

"בעניין הגט, מדובר בנושא הלכתי טהור, וחובתו של הבעל במקרה זה לשחרר את אשתו ואסור לו להשאירה כבת ערובה בידיו על מנת לייצר אמצעי לדיון בנושא הרכוש... אנחנו מבקשים לפעול בכל דרך חוקית והלכתית לנתינת הגט בהקדם האפשרי", כתבה.

בעקבות הודעות המייל והקמפיין, נאלץ הגבר לעזוב את הישוב, לסגור את העסק ולפתוח עסק חדש בישוב אחר. בעקבות הפגיעה שגרם לו הדבר, הוא הגיש תביעה לבית המשפט השלום בפתח תקווה באמצעות עו"ד אורן אליעז, נגד ס', ודרש פיצוי של מאות אלפי שקלים.

"עבר עליי אסון. אנשים הפסיקו לבוא לפיצריה שלי. 15 שנה עבדתי קשה כדי להקים את העסק ובמחי יד היא הרסה לי אותו", הוא סיפר, "אני בכלל לא סרבן גט. אני זה שהגשתי תביעת גירושין. היא לא בדקה את הדברים לעומק. אני זוכר בבר מצוה של הבן שלי לא נתנו לי לעלות לתורה. נידו והחרימו אותי. הרגשתי מושפל. היא עיוותה את המציאות".

עורך דין אורן אליעז (צילום: יחסי ציבור)
עורך דין אורן אליעז | צילום: יחסי ציבור

"נרתמה לסייע לחברה"

ד' צירף לכתב התביעה את המיילים ששלחה החברה, וכן את הכרוזים שהפיצה נגדו ברחבי הישוב. לדבריו, הנתבעת פעלה מבלי לברר את העובדות לאשורן, ופגעה בשמו הטוב ובפרטיותו. לדבריו, היא התרשלה בכך שלא בדקה את הפרטים טרם פרסמה עליו דברים קשים ונוראים.

ס' טענה בכתב ההגנה כי מדובר בתביעת סרק קנטרנית, טורדנית ומופרכת, ויש לדחות אותה על הסף. לטענתה, יש לראות בהודעת המייל ששיגרה לתושבי הישוב אזרחות טובה, שכן היא נרתמה לסייע לחברה שנמצאה במצוקה בגלל בעל שנקט בסחבת במתן גט והחזיק בה כבת ערובה.

לטענתה, הודעת המייל שכתבה לא מהווה לשון הרע, ומעולם לא קראה לד' סרבן גט. בנוסף, היא טענה כי פעלה בתום לב, שכן במשך שנתיים ניהלה חברתה מאבק לקבלת גט.

הנתבעת חרגה ועברה כל גבול אפשרי מהתנהלות סבירה

השופט אריאל ברגנר, שדן בתביעה, ציין בפסק הדין כי מתוכן הודעת המייל ששיגרה הנתבעת עולה בבירור שהתובע מסרב לתת גט לאשתו תוך שימוש פסול בכך כאמצעי לחץ. הוא דחה את טענתה כי הודעת המייל אינה מהווה לשון הרע.

"אני קובע כי פרסום זה מהווה לשון הרע, שכן אמירות אלו עלולות להשפיל את התובע בעיני יתר תושבי הישוב, לעשותו למטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם ולפגוע בעסקו ובמשלח ידו", הדגיש השופט. הוא דחה את טענותיה של האישה שמדובר בהבעת דעה לגיטימית ואמר כי לא עומדת לה זכות הגנה של תום הלב. "אני סבור כי הנתבעת חרגה ועברה כל גבול אפשרי מהתנהלות סבירה להגנת אותו ערך לו היא טוענת – ערך חברתי של לסייע לחברה במצוקה... אני קובע כי מעשיה והתנהלותה בפרסום הכולל היו שלא בתום לב", הוסיף השופט, ופסק כי הנתבעת תשלם לד' פיצוי בסך 335,000 שקל.

טל שליט, המייצג את ס' מסר בתגובה "אנו סבורים שפס"ד שגוי. לכן בימים אלה מכינים ערעור שיוגש לבימ"ש המחוזי מרכז בו יפורטו כל הטענות".