איך קראו לשיר הזה שמישהו שיתף איתכם כשישבתם עם הלפטופ בבית קפה? מה היה ערך הוויקיפדיה ההוא שנתקלתם בו תוך כדי עבודה ונורא רציתם לקרוא אחר כך? ובאיזה מסמך שעבדתם עליו היה אזכור של מישהו שאתם בדיוק עומדים לפגוש ורוצים להיזכר מה אתם יודעים עליו?
20% מהחיפושים שלנו במכשירים השונים מוקדשים למציאה חוזרת של תכנים שכבר ראינו, כך עולה ממחקר שביצעה חברת הסטארטאפ Atlas, שהוקמה בסיאטל ב-2014. התשובה שלה לזה היא ליצור עבורנו מנוע חיפוש אישי, שמקטלג כל מה שאנחנו עושים על המכשיר, באופן שמחקה את הצורה בה עובד הזיכרון שלנו.
Recall, המנוע של Atlas, עובד ברקע ושומר כל דבר שאנחנו עושים - כל אתר שביקרנו בו, כל מסמך שעבדנו עליו, כל שיר שהתנגן וכל תמונה שצפינו בה. הוא לא סתם שומר את כל זה, אלא עושה את זה פעמיים: הדברים שעשינו שמורים גם כטקסט וגם כתמונות, כך שכשנחפש אותם התוצאות יציגו לא רק את שם הקובץ המבוקש, אלא איך נראה המסך שלנו בזמן שעבדנו עליו. מייסד החברה, ג'ון ריטר, שעמד גם מאחורי נאפסטר (לקוראינו הצעירים: ככה אבא ואמא הורידו פעם מוזיקה), קורא לזה "זיכרון צילומי".
תוצאות החיפוש של Recall מוצגות כמין ענן של תמונות, שבו תמונות שהמנוע מאמין שעשויות להיות רלוונטיות יותר מוצגות בצורה גדולה יותר. ניתן למיין אותן לסוגי הקבצים השונים - תמונות, מסמכים, אתרים וכולי - ואף להשתמש בפרטים שונים שאנחנו זוכרים כדי להגיע לדבר שחיפשנו - כמו הזמן בו זה היה, דברים אחרים שהיו פתוחים על המסך באותו זמן, אנשים שתקשרנו איתם בסמוך ואפילו איפה היינו כשראינו את הפרט שאנחנו מחפשים עכשיו.
המעצב הראשי בחברה, מת'יו הולוויי, סיפר ל-Fast Company שלקח זמן רב עד שהגיעו לעיצוב הנוכחי. לדבריו, בהתחלה התוצאות הוצגו על ציר זמן באופן טקסטואלי, אך עד מהרה גילתה החברה שהצורה הזו לא נוחה לאנשים, ובדקה דרכים אחרות להציג את התוצאות. הם נעזרו בממשקים רעיוניים מסרטי מד"ב כמו "מטריקס" ו"דוח מיוחד", עד שבסוף הגיעו למסקנה שהצגת תוצאות כ"ענן" שמסדר את עצמו לפי קשרים שונים בין הפריטים, וכל פריט מוצר בו כתמונה ולא כטקסט, היא הדרך הנוחה ביותר "לדפדף" בהן.
מהות השירות מעלה לא מעט תהיות בנושא הפרטיות: אחרי הכל, הוא מתעד את כל מה שאנחנו עושים במחשב, גם כתמונה וגם כטקסט (בעזרת הטכנולוגיה המשמשת להקראת תוכן המסך למשתמשים כבדי שמיעה), ושולח הכל לענן של החברה. ריטר מבטיח שאין למשתמשים מה לדאוג בקשר לפרטיות: המידע מוצפן גם בהעברה וגם באחסון, כך שלאף אחד, כולל לחברה, אין גישה אליו. המידע היחיד שהחברה מסוגלת לגשת אליו הוא דפוסי השימוש - למשל, כמה חיפושים עשיתם, כמה "סידורים מחדש" עברתם עד שמצאתם את מה שחיפשתם או התייאשתם או האם אתם משתמשים יותר בקישור בין תוצאות לפי הזמן או לפי המקום.
בנוסף, החברה מדגישה שניתן לנטרל את המעקב של התוכנה אחרי פעולות מסוימות על ידי רשימה שחורה (למשל: להוסיף את אתר הבנק כדי להימנע משמירת תוצאות חיפוש שחושפות את מצב החשבונות שלכם) או על ידי השהיית המעקב לרבע שעה, חצי שעה או שעה כאשר אתם עושים משהו שאתם מעדיפים שלא יישמר.
כרגע השירות פתוח לנסיינים שיירשמו דרך האתר, וזמין כתוכנה שאוספת ומציגה את המידע במחשבי מק ואפליקציה לאייפון שרק מציגה את המידע שנאסף מהמחשב. בקרוב צפויה לצאת גרסה של התוכנה למחשבי ווינדוס 10.