למרות שהעימות בין הילארי קלינטון לדונלד טראמפ התקיים ב-4:00 בבוקר, וחרף העובדה שהם מתמודדים על משרה בארצות הברית ולא בישראל, ישראלים רבים צפו בו בזמן אמת, ואף הגיבו ושוחחו על כך ברשתות החברתיות. למי שרוצה לצפות עכשיו - הנה העימות, ממש פה.
75% מהגולשים תומכים בטראמפ כמועמד לנשיאות, לפי נתונים של חברת ויגו שמודדת שיחות ברשת. זאת על פי נתונים מהחודשים האחרונים שבהם התקיימו 30,000 שיחות בחודש על מערכת הבחירות ברשתות החברתיות בישראל. 2,000 שיחות התקיימו בשבוע האחרון לקראת העימות.
התמיכה, מבוססת על אלה שטורחים לפרסם ולהגיב ברשת, ולא מייצגת את כלל האוכלוסיה כמובן, ונזכיר שכמעט לכולם אין זכות הצבעה בארצות הברית, אלא רק לבעלי אזרחות אמריקאית שביניהם. על פי הנתונים, בפייסבוק זוכה טראמפ לתמיכה מהימין הלאומני, שמאמין כי טראמפ יסייע לישראל אחרי שאובמה לא עשה זאת, בטוויטר עיקר השיח הוא בעד ונגד קלינטון, כלומר גם אוהדי טראמפ לא כותבים בעדו, אלא נגדה.
יותר הצורה, פחות התוכן
סך הכל פורסמו 3,000 פוסטים בעברית במהלך העימות ובשעות שלאחריו עד הבוקר (ג'). הרשת שעבדה הכי חזק היא טוויטר, שם נרשם ציוץ בעברית בכל 5-10 שניות. נרשמו פוסטים גם בפייסבוק ובפורומים הפוליטיים, לפי ויגו.
עוד אומרים בחברה כי רוב המגיבים בטוויטר הם עיתונאים ופרשנים פוליטים, מה שמזחק את ההשערה כי זו רשת ברנז'אית יותר. ואילו בפייסבוק היו אלה ישראלים תושבי חוץ וחובבים שפירסמו פוסטים בנושא. השיח הישראלי ברשת פחות עסק בתוכן של הדברים שאמרו המועמדים, ויותר עסק בצורה: איך הם עונים, כמה הם מתפרצים, מה הם אומרים זה על זה, איך הם מתייחסים לסוגיות האישיות וכדומה.
לקראת סוף העימות, אומרים בויגו, הישראלים החלו לעסוק בחוסר האזכור של ישראל. 2 דקות לפני סוף המשדר הזכיר טראמפ את נתניהו כשאמר שהוא לא מרוצה מהסכם הגרעין עם איראן.
המנצח או המנצחת הוא היא...
על פי הישראלים: קלינטון ניצחה בעימות, אך ראוי לציין כי בקרב הצופים בעימות נרשמו יותר תומכי קלינטון ופחות תומכי טראמפ. התוצאה עשויה להשתנות לאורך היום. קלינטון זוכה גם להיקף ציטוטים גבוה יותר, על אף שטראמפ סיפק יותר סיסמאות: משפטים קצרים, הרבה לגלוג הדדי בין המועמדים.
בעולם היו מאות אלפי פוסטים בשנייה, וסך הכל מעל 100 מיליון שיחות. עמודי המדיה החברתית של המועמדים המשיכו להיות מאוד פעילים בזמן העימות: כל אחד מהם העלה עשרות פוסטים וציוצים. בשונה מהקהל הישראלי, הקהל האמריקני דן גם בתוכן: מי יתרום יותר לכלכלה, לביטחון, לאזרחים, וכיוצא בזאת.