השבוע התבשרנו שתי בשורות גדולות בתחום המחשוב הלביש – גוגל הוציאה להמונים את האפליקציה שלה Fit (שזכתה לשם העברי "כושר"), ואילו מיקרוסופט הודיעה אמש על השקה של צמידי כושר ומערכת שלמה למדידת הפעילות, הכושר ומדדי הבריאות שלנו, לכל הפלטפורמות.

Microsoft Band, הצמיד / השעון החכם של מיקרוסופט (צילום: מיקרוסופט)
הצמיד החדש של מיקרוסופט | צילום: מיקרוסופט
שתי ההשקות הללו מצטרפות הן חלקה ממגמה מתעצמת שלא יודעת שובע או גבולות: שוק המחשוב הלביש. זהו שוק ענק שנמצא בצמיחה, ובשנים הקרובות הוא צפוי רק לגדול. על העגלה הזו כבר קפצו כל החברות הגדולות עם דגמים שונים ומשונים של צמידים ושעונים. סוני, סמסונג, אינטל, גוגל, אפל ומיקרוסופט הם רק השמות הגדולים במיוחד – לידם יש עוד חברות גדולות לא פחות כמו לנובו, גארמין ואחרים ויוזמות קטנות יותר כמו פיט ביט ו-UP, המותג האח של Jawbone. כולם רוצים נתח מהעוגה ומדובר בעוגה של מיליארדים.

לפי נתונים של חברת המחקר BCC, שוק המחשוב הלביש יכניס 9.2 מיליארד דולר רק השנה, והוא צפוי להראות קצבי צמיחה מטורפים ולהגיע לסכום של יותר מ-30 מיליארד דולר ב-2018. תחזיות דומות אפשר למצוא גם אצל חברות מחקר אחרות, ולכן לא פלא שכל חברות האלקטרוניקה האישית לוטשות עיניים לעוגה היפה הזו, של שעונים, צמידים ומיני התקנים שצמודים אלינו ומודדים, ומודדים, ומודדים.

הופכים לעכברי מעבדה מרצון

אבל פה הסיפור שלנו רק מתחיל. מתחת לכל הגרפים היפים המציגים כמה צעדים הלכנו היום והיסטוריית של מדידת הדופק שלנו, מסתתרות עוד ערימות. של כסף.

כל החברות רוצות למדוד לנו את הדופק ולספור לנו את הצעדים לא מאהבת יוסף. נכון, זה שירות נחמד שאפשר לתת ללקוח הבודד, ואולי למכור כמה שירותי פרימיום בשביל עוד כמה גרושים, אבל לא פה מתחבא הכסף הגדול - אלא במדידה של כולנו. באיסוף המידע ממאות אלפי ומיליוני משתמשים, מה שקרוי בעגה המקצועית ביג דאטה, או בתרגום חופשי – מידע רב. במילים אחרות, אנחנו נעשים עכברי מעבדה, ומרצון.

חשבו על זה שניה. מדידת הצעדים שלנו והדופק בכל רגע נתון ומדידת כמות שעות שינה, יכולים לתת לחברה שאוספת את המידע מידע יקר ערך על שגרת היומיום שלנו: מתי אנחנו קמים, מתי אנחנו הולכים לישון, מתי אנחנו פעילים ובתזוזה ומתי אנחנו סתם יושבים על הישבן במשרד במשך שעות.

המידע הזה, לאחר עיבוד, הוא יקר ערך למפרסמים. במיוחד, אם אלה חברות שמצויידות בעוד במידע על מה אנחנו עושים בכל רגע נתון, כמו גוגל או אפל. הצלבה וחיתוך של מידע הפעילות הגופנית עם מידע אחר, יכול לספק מידע על אוכלוסיות שלמות – מתי יפניות בנות 50 נוהגות ללכת לישון, או מתי בני נוער בגילאים שבין 13-17 בבולגריה יוצאים לעשות ספורט, וחתכים מדויקים אפילו עוד יותר מהדוגמאות האלה. למפרסמים ולאנשי שיווק מדובר במכרה זהב של ממש, ותהיו בטוחים שגוגל ודומותיה יגזרו קופון נאה על המידע הזה שהן אוספות עלינו.

אישה רצה בפארק (וידאו WMV: Maridav, Thinkstock)
מתי היא עושה ספורט, - ומתי היא מבלה בקניון | וידאו WMV: Maridav, Thinkstock

חברות התרופות ידחפו את ידן

הרובד הנוסף הוא הרובד של הרפואה. ראשית, איסוף של מידע מצטבר על הדופק ואורח החיים שלנו, וכמות הפעילות, הוא מידע יקר ערך גם לרופאים המטפלים שלנו, אבל גם לחברות שמוכרות ציוד רפואי או בדיקות.

תארו לעצמכם אדם שאורח החיים שלו מעיד על סיכוי גבוה יותר להתקף לב, או לחלות בלחץ דם גבוה. הרי שאדם כזה, הוא לקוח פוטנציאלי של מדי לחץ דם או תרופות מניעה מתאימות – וגם את זה יודעות חברות הטכנולוגיה. את המידע הזה אפשר לתת לארגוני רפואה פרטיים או לתעשיית התרופות, והם לא רק יגידו עליו תודה רבה – הם גם יהיו מוכנים לרשום המחאה יפה כל חודש.

אז, אתם מוכנים להשתתף בניסוי?