כשויקאס ג'אין מניח על השולחן את הטלפון שלו, אף אחד לא שולח בו מבטי חמלה על כך שנאלץ להסתפק בחיקוי זול. להיפך: המכשיר שלו נראה בדיוק כמו המכשירים היקרים ביותר, ומהתנסות מהירה נראה שגם עובד בהתאם. רק הלוגו על גבו, המעוצב כאגרוף קפוץ היוצר את האותיות Mi, מסגיר שלא מדובר במוצר הדגל האחרון של סמסונג, LG או HTC.

אחד מהדגמים האחרונים של Micromax (צילום: Micromax)
אחד הסמארטפונים החדשים של Micromax | צילום: Micromax

"יש לו מסך 4.7 אינצ' עם מעבד 4 ליבות במהירות 1.3 גיגה-הרץ, גיגה-בייט זיכרון, אחסון בנפח 16 גיגה-בייט, מצלמת 13 מגה-פיקסל מאחור ומצלמת 5 מגה-פיקסל מלפנים", הוא מסביר ונותן לי לשחק עם המכשיר מבוסס האנדרואיד, הגדול במעט מאייפון מהדורות האחרונים אך שוקל כמה עשרות גרמים פחות. איך, אם כן, עולה הסמארטפון הזה רק 220 דולר, בעוד שמכשירים מקבילים של חברות אחרות עולים בעולם פי שניים ובישראל פי שלושה?

"כשלוקחים את הטכנולוגיה לקנה מידה המוני, המחיר יורד"

"זה מה שקורה כשלוקחים את הטכנולוגיה לקנה מידה המוני - המחיר יורד", מסביר ג'אין בראיון ל-NEXTER. "זה מה שאנחנו יכולים לעשות". וזה מה שהחברה שייסד, מיקרומקס, מתכוונת לעשות בקרוב בארץ. היום, ביומה האחרון של תערוכת הטכנולוגיה MIXiii המתקיימת בתל-אביב, צפויה החברה להכריז רשמית על כניסתה לשוק המקומי במאמץ לשלב בין הצמא של הישראלים לסמארטפונים ברי-השגה לבין הרצון של החברה ההודית להפוך את מכשיריה למתקדמים ומיוחדים יותר תוך ניצול של טכנולוגיות שפותחו בארץ.

עוד ב-NEXTER:

ויקאס ג'אין, מייסד ומנהל עסקי, Micromax (צילום: שלומי מזרחי)
ויקאס ג'אין, מייסד משותף, Micromax | צילום: שלומי מזרחי

השם מיקרומקס אולי לא היה מוכר לנו עד עתה, אך החברה ההודית היא היצרנית העשירית בגודלה בעולם, עם מכירות של שלושה מיליון מכשירים בחודש. היא הוקמה בשנת 2000 כחברת תוכנה והפכה בהדרגה ליצרנית טלפונים סלולריים, שתחילה יובאו מסין אך החל מהשנה מיוצרים על אדמת הודו. כחברה הפועלת באחת המדינות המתפתחות, היא מתמחה בשילוב מכשירים טובים במחירים זולים, וזוכה להצלחה רבה. נתח השוק שלה בהודו נע סביב 20% לפי דו"חות חברות המחקר המקומיות ב-2013 - מקום שני אחרי סמסונג הקוריאנית ובפער עצום מול המתחרות המקומיות Karbonn ו-Lava.

לא רק בישראל לא מכירים את מיקרומקס. מלבד סרי-לנקה, בנגלדש, נפאל ורוסיה, אליה נכנסה רק בתחילת השנה, היא טרם הספיקה להיכנס למדינות נוספות. אך עם אוכלוסייה של מיליארד ורבע בני אדם בשוק הביתי וקרוב למיליארד ורבע נוספים במדינות האחרות בהן היא פעילה, נראה שגם בלי אירופה וארה"ב - אליהן היא פוזלת בימים אלה - היא לא תתקשה להצליח.

התוכנה הישראלית תשדרג את הסמארטפונים ההודים

בשוק הישראלי בחרה החברה, לדברי ג'אין, בזכות ההיי-טק המקומי. "בעוד הפופולאריות של הסמארטפונים גדלה, הרבה יותר נעשה בצד התוכנה מאשר בצד החומרה", הוא מסביר. "החומרה הופכת להיות מאוד אחידה - מסכים גדולים, מעבדי ארבע ליבות, כמה גיגה-בייטים של זיכרון. מה שדוחף את האימוץ של המכשירים הוא חוויית השימוש. אנחנו רואים בישראל פוטנציאל ענק ומומחיות בתחום התוכנה, ומחפשים דרכים לשלב חדשנות ישראלית מוכחת בטלפונים שלנו", הוא אומר.

תחומים בהם צופה החברה למצוא בישראל כר פורה במיוחד הם אבטחה מבוססת תוכנה וחומרה וממשק משתמש טבעי (זיהוי תנועה). "אבטחה הולכת להיות נושא מרכזי בעולם הנייד - קניות במובייל, גישה למידע מרחוק. זה תחום שבו ישראל ידועה ויש מספיק דברים שחברות פה עשו בתחום הזה. שנית, הרבה טכנולוגיות זיהוי מחוות וביומטריקה מפותחות בישראל, ואלה טכנולוגיות עם הבטחה גדולה, שלרוע המזל עד כה לא הצליחו להפוך לנפוצות", הוא אומר. "אנחנו יכולים להבטיח שכל טכנולוגיה מוכחת אנחנו נוביל את האימוץ שלה". הוא מבהיר כי מיקרומקס לא מתכוונת לשלב את הטכנולוגיות המתקדמות שתמצא כאן במכשירים יקרים בלבד, ברמיזה עבה לכיוון אפל וסמסונג, אלא ברוב מכשיריה, על שלל רמות המחיר שלהם. כך, הוא מבטיח, יגיעו הטכנולוגיות הישראליות למשתמשים רבים הרבה יותר.

לצורך כך, מצפים ההודים מהישראלים למחירים נמוכים. "לארגונים גדולים יותר יש נטייה לגרוף את הטכנולוגיה, לקנות את החברה", אומר ג'אין בחיוך, כאשר הוא נשאל על רכישת ווייז על ידי גוגל בכמיליארד דולר. "אנחנו לא מחפשים לרכוש חברות, אלא לשתף איתן פעולה. אנחנו מאוד פתוחים לגבי הפרטים". הוא מצהיר כי לדעתו, לחברות המקומיות יהיה שווה לעבוד עם חברתו ולהציע לה מחירים נמוכים עבור כל מכשיר בו תשולב הטכנולוגיה שלהן, מאחר וגודל קהל היעד של מיקרומקס מבטיח להן שבשורה התחתונה הרווחים יהיו אדירים. "זה צריך להיות יחסי ווין-ווין", הוא מדגיש. "אנחנו הולכים לקנות מישראל טכנולוגיה ולמכור לה מכשירים טובים וזולים".

"נהיה מרוצים אם הישראלים יאהבו את המותג כמו ההודים"

את הטכנולוגיות שתמצא החברה בישראל היא תשלב במכשירים, אותם היא מתכוונת כאמור לשווק בישראל באמצעות מפיץ מקומי. "קיבלנו מספר הצעות ואנחנו בודקים את אפשרויות ההפצה המקומיות למכשירים שלנו", מספר ג'אין. "תוך שנה אנחנו מצפים להתחיל למכור בישראל. הייתי אומר שנהיה מרוצים אם 10% מהישראלים יוכלו לאהוב את המותג כמו שהוא אהוב בהודו". על טווח מחירים הוא לא יכול להתחייב, אבל לפי מחירי המכשירים במדינות בהם הם נמכרים ניתן להעריך כי המכשירים היקרים ביותר יעלו בין 1,000 ל-2,000 שקל והפשוטים יותר פחות מ-1,000 שקל.

החברה רואה במדינה הקטנה בעלת קצב האימוץ הגבוה של טכנולוגיות חדשות גם הזדמנות לנסות את החידושים שתתעניין בהם. "זה נותן לנו הזדמנות לבחון את הטכנולוגיות הישראליות לפני שאנחנו משכפלים אותן לשוק הבינלאומי", הוא אומר, ומתכוון לכך שבישראל הקטנה ניתן לבדוק האם טכנולוגיה מסוימת מצליחה להתחבב על צרכנים, בטרם משלבים אותה במיליוני מכשירים.

מיקרומקס מקווה להשתלב ביחסי המסחר בין ישראל להודו, הגדלים בהתמדה וב-2013 הגיעו להיקף של 4.4 מיליארד דולר. כחלק מהמגמה ההודית לשתף פעולה עם תעשיית ההיי-טק הישראלית הגיעו לארץ נציגים מכ-30 חברות בשבוע האחרון להציג בביתן ההודי בתערוכת MIXiii ולהכיר את החברות המקומיות. "השנה הביתן ההודי בתערוכה הוא מהגדולים שראינו", אומר אבי רוזנר, יושב ראש חברת "כנס תערוכות" שארגנה את האירוע יחד עם האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI). "מהניסיון שלנו לאורך השנים, חברות זרות רבות בוחרות בנו ובפלטפורמה שייצרנו כאירוע החדשנות של ישראל וכהזדמנות הטובה ביותר עבורן להיחשף לתעשייה הישראלית כמובילה בחדשנות, לחפש הזדמנויות עסקיות ויצירת שייתופי פעולה בתחומים אלו".