יאנדקס, ענקית אינטרנט רוסית, פרצה לישראל די בסערה. החברה לא הייתה ממש מוכרת בארץ עד חודש ספטמבר, אבל היא נוסדה כבר ב-1997, קצת לפני גוגל. היא חזקה מאוד ברוסיה, וחולשת על מגוון תחומים דיגיטליים - מחיפוש, דרך חדשות, מיפוי, קניות, מוזיקה רכב אוטונומי ובערך מה שגוגל עושה.

בפחות משלושה חודשים היא השיקה בישראל שירות מוניות שיתחרה בגט החזקה (ועדיין סובל מחבלי לידה), ניסוי לרכב שנוסע ללא נהג שיתחרה באינטל-מוביליי הענקית, ושירות מוזיקה שיתחרה בספוטיפיי, אפל מיוזיק, דיזר ויוטיוב - שהם ספקי המוזיקה העיקריים שלנו. 

בתחום המוזיקה, יאנדקס פתחה את שירותיה בישראל אחרי רוסיה, בלרוס, אוזבקיסטן, קזחסטן וארמניה. "יש בישראל יותר ממיליון דוברי רוסית ובשבילנו זה יתרון להתחיל בשוק כזה", אומר אמיר ביקיטימירוב, ראש הפיתוח ביאנדקס-מיוזיק, בצורה הכי ישירה בראיון ל-NEXTER.

בדומה למתחרות שלה, יאנדקס מיוזיק לא סתם מאפשרת לכם לחפש שיר ולשמוע אותו, אלא לומדת את הטעם שלכם ומציעה לכם שירים שאתם עשויים לאהוב, ומגלה לכם מוזיקה חדשה. עוד בדומה למתחרות שלה, יאנדקס טוענת שמנגנון ההמלצות שלה, שמבוסס על הבאזוורדז בינה מלאכותית ולמידת מכונה, הוא הטוב ביותר ויתן לכם לשקוע לתוך המוזיקה ופשוט לגלות עולמות חדשים וטעם חדש - בין אם המוזיקה עברית, רוסית, אנגלית או כל שפה אחרת.

למי שייך המידע שלכם?

מידע על מה אותם אוהבים לשמוע, ביחד עם לאן אתם נוסעים ואיפה אתם נמצאים, ועוד מודיעין שנאסף עליכם, יכול להיות יקר ערך עבור כל חברה. זה נכון לגוגל, יאנדקס, פייסבוק, Tiktok או כל חברה גדולה. לרוב אנחנו מודעים לכך שזו הדרך שבה החברות הללו מתפרנסות, אבל לפעמים מתעצבנים שנאסף קצת יותר ממה שחשבנו, והמידע הזה גם הגיע לידיים שלא בהכרח הסכמנו או ידענו שזה יגיע אליהן. ממש לאחרונה נחשף בתחקיר של הניו יורק טיימס, שמידע מפייסבוק הגיע ליאנדקס.

אם למדנו להתרגל לאיסוף של גוגל ופייסבוק, הרי שבמקרה של יאנדקס, יש חשש גם למעורבות ממשלתית של רוסיה - בין השאר כי החקיקה במדינה שונה מארצות הברית ואירופה. על פי פרסום של פורבס מ-2016, ל-FSB (ארגון ביון רוסי) יש גישה למידע של חברות שפועלות מרוסיה. ב-2017 אף דווח כי יאנדקס נאלצה לסגור את פעילותה באוקראינה, לאחר שהואשמה על ידי הממשלה האוקראינית בהעברת מידע פרטי לשלטנות רוסיה.

יאנדקס מכחישה ומצהירה בפנינו: "במשך יותר מ-20 שנה, שירתנו מיליוני משתמשים ועבדנו למען בניית אמון של הקהל (...) המחויבות שלנו היא לשמור על פרטיות. המידע עוזר לנו להתאים אישית את השירות. אנחנו לוקחים את נושא הגנת המידע ברצינות ופועלים לפי חוקים נוקשים".

מה קורה בגיל 30?

נכון לעכשיו, ליאנדקס אין מידע בהיקף שיש למתחרות שלה על הטעם הישראלי, כי השירות נמצא עדיין בחיתוליו. אבל החברה כן שלחה את מה שאספה עד עכשיו: בראש הטבלאות אפשר למצוא את חביב גלבי, עופר נסים ונטע ברזילי. מי לא מופיע בטופ? עדיין לא תמצאו את אייל גולן, עומר אדם, דודו פארוק, עידן רייכל או סטטיק ובן אל. עם זאת, יאנדקס כן מציעה רשימות השמעה שונות לקהל הישראלי. בתחילת דרכה פירסמה רשימה לחובבי מוזיקה מזרחית, ועוד אחת לכבוד יום הולדתו של אריק איינשטיין שחל השבוע.

 

כרגע עדיין חסרים אלבומים ושירים בעברית בשירות עצמו, והממשק עדיין באנגלית. "חסר לנו לייבל אחד, והוא יתווסף בחודש הקרוב. אנחנו עובדים על ממשק בעברית וזה יהיה בתחילת השנה. אני מקווה שבמהירות האפשרית" מבטיח ביקיטימירוב.

ביאנדקס מאמינים שהחלוקה בטעם שלכם מאוד בגדול, היא שצעירים אוהבים לשמוע את מה שעדכני ולשמוע סינגלים ולא אלבומים שונים, בעוד מבוגרים מעדיפים את מה שהם מכירים. במילים אחרות, בשלב מסויים, סביב גיל 30, הטעם המוזיקלי שלכם אולי ייעצר, ושם שירותי המוזיקה אמורים לעזור לכם - לתת משהו חדש אבל שעדיין קרוב למוכר.

"זה אחד האתגרים שלנו - לשים המלצות לדברים חדשים אבל גם מוכרים. אנחנו משתמשים בלמידת מכונה בשביל להגיע לאיזון הזה. בשביל שלא יהיה משעמם, אבל גם לא לתת יותר מדי דברים לגלות. כדי שאנשים יוכלו לשמוע מוזיקה ולא רק לצרוך אותה", אומר אנדריי מיכייב, ראש תחום למידת מכונה ביאנדקס מיוזיק.

מיכייב מאמין שהשירות שלהם יעזור לשנות את התעשייה והריכוזיות של אמנים שהם מוכרים ומוציאים להיטים. " 5-10 אחוזים מהאמנים מקבלים את הכי הרבה האזנות", הוא אומר, "ההמלצות יעזרו לגלות אמנים פחות מוכרים - ושירותי סטרימינג עם למידת מכונה יתנו צ׳אנס לזנב האורך של האמנים".

למי שייכת המוזיקה שלכם?

עולם הסטרימינג מאפשר לנו, בגדול, לצרוך כמעט כל יצירה שיצאה אי פעם. מקישים שם של שיר, סדרה או תוכנית, והם בכף ידנו באיכות מקסימלית. המדיה לא נשחקת, ואפשר לנגן את זה מהמחשב, הסמארטפון או הטלוויזיה. אבל לא בדיוק ככה. קחו לדוגמה את נטפליקס - שם לא יתאפשר לכם לראות את כתום זה השחור החדש בלי לתחמן ולגלוש מחו"ל. מעריצי ריק ומורטי מכל העולם גילו שהסדרה תרד בגלל הסכמים בין המפיקים שלה לבין נטפליקס. מי שקנה DVD מיושן - יכול לצפות בזה מתי שהוא רוצה בלי להיות תלוי באיש.

עולם המוזיקה אמנם פחות סובל מההגבלות הללו - כי כמעט אין הסכמי בלעדיות. רוב שירי המיינסטרים שם (אם כי יש חוסרים ויש הבדלים בין השירותים שזמינים בארץ). גם אם השיר שאתם אוהבים שם, הוא יכול יום אחד פשוט להעלם בגלל בעיות בחוזים, תביעות על העתקות וכדומה (שערו מה היה קורה אילו היו מחליטים ש'טוי' הועתק מ-Seven Nation Army - הוא פשוט היה יכול להעלם. אילו היה לכם תקליט או דיסק שלו (ופטפון או נגן דיסקים תקינים) - לא הייתם תלויים ביאנדקס, לא בספוטיפיי ולא באף שירות.

איך מתגברים על זה? "כל שירות מוזיקה, כולל שלנו רוצה שתהיה לו את כל המוזיקה האפשרית", מבהיר ביקיטימירוב, "המטרה שלנו היא לאסוף את הכל, לא משנה מה השפה או המדינה. לפעמים יש חודש או חודשיים שהאמנים משנים את החוזה, ואנחנו מחכים לחוזה החדש, אבל זה נכון לכל התעשייה".

"זה לא מדויק", נזף בי מיכייב, והסביר "יש לי קופסת נעליים עם קלטות והיא בבעלותי וגם קופסה עם דיסקים. אבל אין לי איך לנגן אותן, כי אין לי טייפ או דיסקמן. דמיין שאתה בדרך ואתה רוצה לשמוע את השיר שלך, אבל הוא בבית, אפילו על המחשב, אבל לא על הטלפון", הוא אומר. אם כי גם לכך יש פתרונות די נוחים, של שירות סטרימינג פרטי שמאפשר לגשת למחשב האישי שלכם מכל מקום.

"העניין השני הוא המלצות - לא תמיד השיר זמין, אבל אנחנו מכירים את הטעם שלך טוב - נוכל להציע לך משהו שמתאים למצב הרוח או הפעילות שאתה עושה ומתאים לה".