אנשים עם סלולרי (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
יש לכם פטנט? עכשיו רק נשאר להבין איך לרשום אותו | צילום: אימג'בנק / Thinkstock
פטנט הוא זכות קניינית אשר מוענקת על ידי מדינה לממציא אשר הגיש בקשה לרישום פטנט ועמד במבחנים המשפטיים הנדרשים לקבלת הפטנט וכן אישר (בעצם הגשת הבקשה) את חשיפת מלוא המידע שבבקשת הפטנט לציבור בתוך 18 חודשים ממועד הגשת הבקשה, בין אם בקשת הפטנט אושרה עד אז ובין אם לא.

בשונה מההגנה המשפטית הניתנת באמצעות זכויות יוצרים, פטנט יעניק הגנה על ההמצאה רק לאחר שהבקשה נבחנה ואושרה על ידי המדינה, כאשר כל מדינה בוחנת את בקשת הפטנט בנפרד.

זקוקים לייעוץ משפטי? היכנסו עכשיו והתייעצו עם עורך דין בחינם

החוק אינו מאפשר שום דרך עוקפת, האפשרות היחידה לקבל הגנה על המצאה היא באמצעות הגשת בקשה לרישום פטנט. במידה ואין ההמצאה כשירה לרישום כפטנט, לא ניתן יהיה להגן עליה ביעילות וברוב המכריע של המקרים – לא יהיה ניתן להגן על ההמצאה כלל.

בשונה מחלק מהאגדות האורבאניות המסתובבת ברשת האינטרנט, לשלוח את ההמצאה לעצמך באמצעות הדואר אינו מעניק הגנה כלשהי (poor man's patent), נהפוך הוא – שיטה זו עלולה לגרום בחלק מהמקרים דווקא לאובדן הזכויות. גם שמירה של מחברת שבה מפורטת ההמצאה והדרך שבה הגיע אליה הממציא לא תועיל.

אז מהן הדרכים להגיש בקשת פטנט ואילו סוגים של בקשות פטנט קיימות? באופן כללי ניתן לומר כי ישנם שלושה סוגים כלליים של בקשות פטנט בגין המצאה:


1. בקשות זמניות ובקשות "קטנות" (Provisional, Petty patent, utility model)

בטעות, וזוהי טעות חמורה, בקשה זמנית נחשבת בישראל כמין תרופת פלאים להליך הפטנטים הלא-זול. ראשית חשוב להבין מהו התרגום הנכון של המונח Provisional patent application, והוא "בקשה זמנית לפטנט". המילה זמנית במונח מתייחסת למילה בקשה, כלומר מדובר בבקשה שהיא זמנית ולא מדובר על "פטנט זמני" (אין דבר כזה).

לעיתים מתייחסים לבקשה זו בעברית גם כ"בקשה ארעית". ברובם המכריע של המקרים התייחסות לבקשה זמנית נעשית ביחס לבקשות זמניות בארה"ב, על אף שיש מדינות נוספות שבהן ישנם הליכים דומים או בעלי שם דומה. בארה"ב ניתן להגיש בקשה זמנית כאשר החובות הפורמאליות לגביה חופשיות מעט יותר והאגרה שיש לשלם בגין הגשתה נמוך משמעותית.  אולם מבחינה מהותית התיאור בבקשה הזמנית חייב להיות כולל ומלא כאילו מגישים בקשה מלאה. הבקשה הזמנית כלל אינה נבחנת, אינה מתפרסמת כשלעצמה והכי חשוב - אינה הופכת לפטנט רשום. עד תום שנה מיום הגשת הבקשה הזמנית יש להגיש בקשה מלאה המתבססת על הבקשה הזמנית ואינה מוסיפה לה חומר חדש (במידה ומעוניינים לשמר את תאריך הבכורה של הבקשה הזמנית).

חשוב להבהיר פעם נוספת בעניין זה, בקשה זמנית שהוגשה מבלי שנערכה כראוי כבקשת פטנט לא רק שלא תביא תועלת אמיתית, אלא שעלולה לפגוע בממציא בהמשך הדרך בצורה קריטית, לעיתים עד כדי אובדן זכויותיו בפטנט! העובדה הפשוטה היא שבדיני פטנטים אין פתרונות קסומים, הדרך הארוכה, הלא-פשוטה והלא-זולה היא הדרך היחידה לקבלת הגנה אמיתית.

בנוסף, במדינות לא מעטות ישנו הליך דומה-שונה הנקרא בדרך כלל Petty patent או  utility mode. ניתן לתרגם מונחים אלו כ"פטנט קטן" או "חלופה לפטנט". הדרישות לרישומה של בקשה כזו משמעותית קלים יותר מאשר בקשת פטנט ומשתנים בצורה משמעותית בין מדינה למדינה (בישראל כלי משפטי זה אינו קיים). בחלק מהמדינות כל שנדרש הוא שההמצאה תהיה חדשה גם אם אין בה התקדמות המצאתית כלשהי ובחלק מהמדינות בקשות אלו כלל אינן עוברות בחינה מהותית, היינו נרשמות באופן אוטומטי. במדינות רבות ישנן הגבלות ביחס לסוגי הטכנולוגיה אשר בגינן ניתן לקבל פטנט קטן.

יעילותם של פטנטים קטנים אלו משתנים משמעותית בין מדינה למדינה, כאשר בחלק מהמקרים יידרש בעל הפטנט הקטן להוכיח בבית משפט את זכאותו, עניין שיהפוך את ההליך המשפטי ליקר ביותר ובחלק מהמקרים יוכל בעל הפטנט הקטן למנוע בצורה חלקית מאוד את הפרת זכויותיו.

בשונה מפטנט אשר מעניק הגנה למשך 20 שנים, פטנט קטן יעניק הגנה קצרה משמעותית, בד"כ בין 6 ל- 10 שנים בלבד.

 2. בקשות פטנט (Utility patent application)

הדרך היחידה לקבלת פטנט רשום היא באמצעות הגשת בקשה לרישום פטנט (מלא, לא זמני או קטן). בקשת הפטנט מכילה כמה חלקים נפרדים כאשר לכל חלק תפקיד משלו.

ראשית, תופיע בבקשת הפטנט פסקה או פסקאות המתייחסות למצב הידע הנוכחי בתחום ההמצאה, בעבר היה נהוג להרחיב מאוד בחלק זה אולם בשנים האחרונות חלק זה הופך לקצר יותר ויותר לאור מסקנות מפסקי דין שונים.

לאחר מכן יחל תיאור מפורט של ההמצאה בשפה משפטית, חלק זה נקרא בעגה המקצועית Specification. בתיאור יש לפרט ככל הניתן אודות ההמצאה, חלקיה, האופן בו הם מתחברים וקשורים זה לזה וכיוצא בזה.

בתום התיאור יופיעו התביעות. אכן, המונח תביעות נשמע מוזר בהקשר זה, אולם זהו התרגום הנהוג למונח הלועזי "Claims" והכוונה היא שבחלק זה מתואר בשפה מאוד משפטית ומדויקת על מה בדיוק דורש הממציא לקבל את זכויותיו. חלק זה הוא משפטי לחלוטין ונכתב בצורה מיוחדת.

בסוף הבקשה אפשר למצוא את השרטוטים. למרות שהם עלולים להיראות כחלק מאוד חשוב בבקשת הפטנט, הרי שבתחומי מדע רבים השרטוטים הם למעשה חלק שאינו עיקרי בבקשה שכן הם מתארים התגלמות אחת או מספר מצומצם של התגלמויות של ההמצאה, כלומר איך ההמצאה באה לידי ביטוי, בעוד החלק המילולי (התיאור) והתביעות מפרטים התגלמויות רבות יותר של ההמצאה.

בקשה שכזו, הערוכה בצורה מלאה, מוגשת לרשות הפטנטים של המדינה או המדינות בהם רוצים לקבל הגנה. ברשות הפטנטים יבחנו את הבקשה הן מבחינה פרוצדוראלית והן מבחינה מהותית ובתקווה בסופו של הליך ירשם הפטנט ויעניק לבעליו את הזכויות הנכספות ופיצוי כספי הולם לדרך החתחתים אותה עבר.

 3. בקשה בינלאומית (PCT)

PCT או בשמה המלא PATENT COOPERATION TREATY, הינה אמנה הקיימת משנת 1970, בה חברות מדינות רבות, וליתר דיוק, נכון לתחילת פברואר 2013, 146 מדינות. האמנה מנוהלת ע"י ארגון הקניין הרוחני העולמי WIPO.

בקשת ה- PCT עצמה אינה באמת בקשת פטנט, אלא מהווה מעין "בקשת ארכה" משוכללת, ולכן לעולם לא תרשם כפטנט (בדומה לבקשה זמנית לפטנט בארה"ב). בקשת PCT לעולם לא תהפוך, כשלעצמה, לפטנט רשום ואין דבר כזה "פטנט בינלאומי", ישנה רק בקשה בינלאומית. למרות זאת, בקשה זו תהווה את הבסיס לכניסה לשלב הלאומי בכל מדינה ומדינה ועל כן היא חייבת להיות ערוכה בצורה מלאה כאילו מדובר בבקשת פטנט מלאה.

הבקשה מאפשרת את דחיית המועד להגשת בקשות פטנט במדינות השונות לשלב מאוחר יותר הנקרא השלב הלאומי. בקשת PCT מאריכה הלכה למעשה את הזמן בו רשאי מבקש בקשת הפטנט להגיש בקשות המשך בכל מדינה ומדינה בה הוא מעוניין לקבל הגנה. הארכה הניתנת על ידי הגשת בקשת PCT להגשת בקשות ספציפיות בכל מדינה היא בדרך כלל 30 חודשים מתאריך הבכורה. חלק מהמדינות הרחיבו את ארכת הזמן לכדי 31 חודשים ואף יותר.

במסגרת הגשת בקשת PCT מקבל המבקש דו"ח בחינה על ידי רשות חיפוש מוסמכת המודיע על ידע קודם באותו תחום של האמצאה שמהווים ציטוטים כנגד הבקשה. יש לזכור כי דו"ח הבחינה אשר מופק בשלב ה- PCT, הינו המלצה בלבד ואינו מחייב את הבוחנים במדינות השונות. עם זאת, מספר מדינות מאשרות הגשת בקשה להליך קיבול פטנט מקומי על סמך דוח בחינה חיובי.

אלו כאמור הן שלושת הדרכים העיקריות להגיש בקשת פטנט. לעיתים ממציא יעבור רק דרך אחת מהן – לדוגמא אם יבחר להגיש בקשת פטנט בארה"ב בלבד ויוותר על זכויותיו בשאר העולם, ולעיתים יעבור דרך שלושתן – לדוגמא, יגיש בקשה זמנית בארה"ב, לאחר שנה יגיש בקשת PCT ושלושים חודשים מהבקשה הזמנית יגיש בקשות לאומיות במדינות רבות.  

מאחר ותחום זה הינו אחד התחומים המשפטיים הסבוכים ביותר, הדורשים שילוב הן של ידע מקצועי-טכנולוגי והן ידע משפטי ניכר, מומלץ להיעזר באנשי המקצוע המתאימים אותם אפשר למצוא במשרדי עורכי הדין ועורכי הפטנטים החיים את עולם הפטנטים יום-יום.

הרשימה לעיל אינה כוללת מדגמים, על אף שבחלק מהמדינות (וארה"ב בראשן, בקשה לרישום מדגם הינה סוג של בקשת פטנט) וכן אינה כוללת פטנטים על צמחים (Plant patent). שני סוגים אלו של פטנטים דורשים התייחסות נפרדת שלא ניתן היה להגיע אליה במאמר זה.

עו"ד עמית צוקרשטיין, ממשרד שילון צוקרשטיין ושות' המתמחים בפטנטים, סימני מסחר, מדגמים, זכויות יוצרים, זכויות מטפחים, דיני מחשבים ואינטרנט וכדומה, מייעץ גם במתחם פרקליטי IL