אל תאמינו להייפ

- אלוהים, צ'מע, יש לי בעיה. ניסיתי להעביר את הכרטיס המגנטי שלי בדלת של ארץ ישראל והוא לא עובר.
- כן, אני יודע, משה. ביטלנו לך אותו.
- מה?! למה?
-תשמע, זה לא מסתדר לנו. עכשיו אתה יודע, נכנסים לארץ ישראל, עושים רילוקיישן לכל החברה, בדיוק מכרנו למשקיעים... לא מתאים יותר לנו שתמנכ"ל. הבורד רוצה הנהלה צעירה יותר, תחרותית. יהושע בן נון הזה נראה לנו בחור רציני.
- אבל עם ישראל זה הסטארט אפ שלי! 40 שנה השקעתי בזה! כל המצגות שעשיתי לפרעה! מה אני אעשה עכשיו?
- לא יודע. מי אתה חושב שאני? יוסי ורדי? שמעתי אבל שפוד טק זה חזק עכשיו. אתה יכול להגיד להם שהמן זה פיתוח שלך. תקבל מכתב המלצה ופיצויים, אל תדאג! מקסימום תשב קצת במדבר. 

אנחנו לא יודעים אם השיחה הזו באמת התקיימה אבל כמו משה, לכל חברה גדולה יש באמתחתה כמה מוצרים שעשו המון הייפ לפני שיצאו אל השוק, ואז בוטלו במפתיע או נכשלו טוטאלית. ראו את הארץ, אבל לא נכנסו. אבל לצערם, הרשת ואנחנו זוכרים הכל.

מיקרוסופט Zune

לצערנו, למיקרוסופט היו לא מעט כישלונות בשנותיה (החברה חגגה אך השבוע 42 שנים להיווסדה) אם היינו צריכים לנקוב בשמו של הכישלון המפואר ביותר שלה, זה כנראה היה Windows Vista ובוב. מישהו כאן זוכר את בוב? אבל הכישלון הכי מרהיב שלה היה Zune.

מלבד השם ההו-כה-דו-משמעי-וגס בעברית, הזיון היה אמור להיות התשובה של מיקרוסופט ל-iPod של אפל. הוא יצא לשוק ב-2006, קיבל עוד גירסה ב-2009, וכאן בערך תמו חייו. נקודת התורפה שלו הייתה ההורדות והעובדה שמיקרוסופט פשוט לא הצליחה להתחרות בספריית המוזיקה של אפל.

גוגל Wave

אפשר לדבר שעות על הכישלון של גוגל פלוס, אבל גוגל פלוס הוא כבר הניסיון השלישי של גוגל להסתער על עולם הרשתות החברתיות. קדמו לו שניים כושלים בפני עצמם: באזז ו-Wave. באזז היה מין ניסיון מהוסס ולא ברור של גוגל להיות טוויטר בתוך ג'ימייל, ולאפשר למשתמשים לפרסם סטטוסים ישירות מתיבת הצ'אט, אבל Wave הייתה ההסתערות הגדולה הראשונה של גוגל על עולם הרשתות החברתיות הצומח באותן שנים, ולהיות סוג של שיחה חיה, רציפה ומתמשכת. הבעיה העיקרית של Wave הייתה שהוא הכיל המון תכונות שגוגל חשבה שאנחנו רוצים, אבל כמעט אף תכונה שמישהו באמת רצה. Wave הוכרז במאי 2009, ושרד 15 חודשים שלמים עד שבאוגוסט 2010 הודיעה גוגל על הפסקת הפיתוח, וב-2012 השירות נסגר סופית.

אפל iPod Shuffle נטול כפתורים

אפל היא חברה שמאוהבת בתדמית הנוצצת שלה, ולכאורה נטולת הפגמים, אבל הו, גם לאפל היו את הכישלונות המפוארים שלה, כאלה שאם היה שירות שמוחק זיכרונות, ג'וני אייב היה עומד בתור. תיכף נגיע לניוטון, שהוא אחד הכישלונות המפורסמים, אבל קודם כישלון אקזוטי הרבה יותר – הדור השלישי של iPod Shuffle.

כשהוא יצא ב-2009, מישהו באפל החליט שכפתורים ומסך זה לחלשים, ובכלל, זה פוגם להם במארז האלומיניום היפהפה שלהם. אז בואו פשוט נעיף את המטרדים האלה, לא צריך מסך, מי צריך כפתורים. לשאפל דאז היה כפתור הפעלה אחד(!) כאשר שאר התפעול נעשה מכפתורי השליטה שקבועים באוזניות, וכתחליף למסך, הייתה לו תכונה שהקריאה לכם בקול את רשימת ההשמעה שלכם. נוח, נכון? הנה לכם מוצר קלאסי שראוי לכינוי "הקדים את זמנו". והתגובה בשוק ואצל המבקרים הייתה בהתאם.

HP Touchpad

הטאצ'פאד של HP הוא אולי הסיפור הכי טראגי מכל מה שהצגנו עד כה, ואחד שיש לי אליו סימפטיה אישית, כי נכחתי בהשקה שלו בסן פרנסיסקו, ב-2011. ה-Touchpad היה התשובה של HP ל-iPad, ולמעשה הוא לא היה מוצר רע בכלל, עם חומרה מעולה לזמנו וכמה תכונות שגם היום עדיין נחשבות חדשניות, כמו טעינה אלחוטית. אבל נקודת התורפה שלו הייתה מערכת ההפעלה. ה-Touchpad הסתמך על WebOS מערכת ההפעלה ש-HP רכשה לא הרבה זמן לפני כן ביחד עם פאלם. ו-HP מהר מאוד קיבלה רגליים קרות, הפסיקה את הפיתוח של WebOS (שכיום אפשר למצוא אותה בטלוויזיות של LG), מה שהרג גם את הטאצ'פאד, כי אף אחד לא רוצה להמר על סוס מת. את החומרה HP מכרה בכמה מכירות בזק, שאנשים הסתערו עליהן, קנו את החומרה המצוינת בזול, ו... התקינו עליו אנדרואיד.

אפל ניוטון

לא הרבה זוכרים זאת, אבל גם לאפל היה מחשב כף יד. קראו לו ניוטון. הוא יצא לשוק ב-1993, והיה אמור לעשות לשוק מחשבי כף היד את מה שנכדו האייפון עשה שנים אחר כך לשוק הסלולר. אבל הסבא לא היה כזה מוצלח. הוא היה כמובן מעוצב למשעי, אבל תכונה מרכזית אחת שהפכה את פאלם להצלחה המסחררת של אותן שנים לא עבדה בו כמו שצריך: זיהוי כתב יד באמצעות עט החרט. זה, לצד מחיר גבוה, הפכו אותו למוצר שצרכנים העדיפו לברוח ממנו.

אירידיום

פרויקט אירידיום כנראה היה צריך להיקרא דדלוס בשל השאפתנות העצומה שלו. הפרויקט, שהושק עוד ב-1998, דיבר על לשגר 66 לווייני תקשורת לחלל, שיהיו מחוברים ביניהם בטכנולוגיית MESH ויאפשרו לבצע שיחות ותקשורת מכל נקודה לכל נקודה על כדור הארץ. הבעיה שהפרויקט נתקל בקשיים בגלל העלויות העצומות שלו (הוא שרף לאורך השנים למעלה ממיליארד דולר), ובגלל שאף אחד לא רצה לשלם בכליה לדקת שיחה ולהסתובב עם טלפון שיותר גדול מלבנה. עכשיו אילון מאסק, ההוא מטסלה והרקטות הרב פעמיות, מדבר על להחיות את המפלצת. אולי הפעם זה יקרה לה.

מיקרוסופט KIN

והתחלנו עם מיקרוסופט, ולכן נסיים עם מיקרוסופט. עם אחד הכישלונות אולי הכי מביכים, אבל גם הכי חינניים של החברה, הלוא הוא Kin. קין היה חלק מהמאמץ המתמשך של באלמר להיכנס גם לשוק הניידים, והיה תקשורתן קטן עם מקלדת שהיה מיועד בעיקר לדור הצעיר, ולשימוש כמכשיר תקשורת ייעודי לרשתות חברתיות. מיקרוסופט השקיעה קרוב למיליארד דולר בפיתוח שלו, אבל מכירות נחותות וממשק מאכזב ומסורבל גרמו לספקית הסלולר האמריקאית ורייזון להפסיק למכור אותו אחרי... חודשיים.