הרובוט הזה מסתובב חופשי על שתי רגליים חופשי מכבלים בהמיית מפרקים חרישית. הוא מסתובב ביער מושלג וכמעט נופל - אבל מסתדר בסוף. במשרד הוא מסדר קופסאות ועורם אותן אחת על השנייה אפילו שמפריעים לו וכשהוא מותקף באלימות בצינור ברזל הוא נופל אבל קם מיד ולא משיב מלחמה למרבה המזל.
מכיוון שאנחנו כבר ב-2016 אז אין צורך לעשות את הקטע הרגיל של לומר -"לא, לא מדובר במדע בדיוני". כי באמת - לא מדובר במדע בדיוני. חברת בוסטון דיינמיקס של גוגל (או אלפבית) מפתחת האטלס שבסרטון למעלה, יוצרת כבר כמה שנים את דגם "ATLAS" הרובוט האנושי. הדגם הזה פשוט קצת יותר מדהים מקודמו.
השינויים בעיקר מקרבים את אטלס לאנושי: הוא נמוך יותר (1.75 סנטימטר מול 1.9) וקל יותר בכ-70 קילו (שוקל 82 ק"ג). "צוות ההנדסה שלנו השקיע המון עבודה כדי להפוך אותו לקל וקומפקטי", אמר מארק רייברט, נשיא החברה, שלא הסכים לחשוף יותר מדי על תהליך היצירה מלבד לספר על השימוש בהדפסת תלת מימד כדי להכניס את התמסורת והצינורות ההידראולים במבנה במקום ממרכיבים נפרדים ועל שסתומים חדשים קטנים וקלים. ביחס לאלו של הגרוטאה הוולגרית ההיא.
על הווידאו סיפר רייברט כי בהליכה בחוץ הרובוט נשלט מרחוק לאן ללכת באופן כללי אולם סורק את השטח באמצעות חיישנים עצמאית ומייצב את עצמו באופן אוטומטי. בסצנות שמתרחשות בתוך המבנה, אטלס מוצא לבד את הקופסאות ועורם אותן על פי פקודה כללית. אנחנו כמובן לא יודעים כמה זמן הרובוט יכול לעבוד רצוף, כמה נסיונות נדרשים לכל משימה - וכן הלאה.
עניין של הרגל
רייברט נחשב לאבי הרובוטים המהלכים. בשנות השמונים הוא ייסד את "מעבדת הרגל" באוניברסיטת קרנגי מלון שם התחיל עם הקפצן - רובוט בתנועה מתמדת עם "חושים" המאוזן על רגל אחת.
לאחר מכן עבר ל-MIT וכפרופסור הקים ב-1992 את בוסטון דיינמיקס שנרכשה ב-2013 על ידי גוגל יחד עם עוד 8 חברות לחטיבת הרובוטיקה שלה.
החברה לא מכרה מוצרים מסחריים, אבל יצרה פיתוחים עבור סוני והצבא האמריקאי. בין ההישגים שלה:
LG3 הוא רובוט שאמור ללוות חיילי מארינס ברגל. הוא יכול לשאת כ-180 ק"ג ודלק למשימה של 32 ק"מ שנמשכת עד 24 שעות. הפרד הזה אוטומטית עוקב אחרי האדם שלו באמצעות ראייה ממוחשבת ויכול גם להגיע לנ"צ מבוסס GPS.
PETMAN נועד לבדוק מיגון מפני סביבה כימית עוינת. לאחר שמלבישים אותו בחליפה ומסיכה שולחים אותו לתוך שטח מזוהם והחיישנים מעבירים מידע לאחור.
צ'יטה הוא אחד הפופולריים ביותר ברשת: החיה הזו רצה במהירות של 45.5 קמ"ש. הוא מסוגל גם לקפוץ מעל מכשולים.
יתוש החול אולי לא נראה מרשים כמו חבריו אבל הוא קופץ לגובה של כ-9 מטר להתמודדות עם מכשולים.
רקס מיועד לשטח קשה.
ספוט הוא רובוט חשמלי - הידראולי שהולך על ארבע שמסתדר בהליכה במשרד. הוא זכה להרבה התעניינות לאחר הסרטון שמראה את עובדי בוסטון דיינמיקס מתעללים בו.
כאן הוא מותקף על ידי קוסמו, כלבו של מארק רובין של מי שהיה מנהל חטיבת הרובוטיקה מטעם גוגל. אגב, כלב מסוג טרייר.
הרובוטים באים
אין ספר שמבין כל הרובוטים הללו, אטלס, דמוי האנוש הוא המרשים (או המטריד) ביותר. משהו שנראה כמונו אבל אינו כזה. המתח הזה בין דבר שנראה כמו בן אנוש אבל אינו כזה הוא נושא נפוץ ביצירות מדע בדיוני. בין השאר השאלה יכולה להיות האם הוא יכול לחיות בינינו? ( בשליחות קטלנית 2 הוא יכול ללמוד על רגשות אז כן, בבלייד ראנר לא כי הוא ישאף להחליף אותנו) לפעמים אנחנו תוהים אם הוא אנושי (בתקלה מופלאה כן - מכיוון הוא לא רוצה למות) נשאלת השאלה אם ניתן לסמוך עליו (אש בנוסע השמיני בוגד בבני האנוש). באקס מאכינה שיצא לאחרונה משלבים בין אינטליגנציה מלאכותית מלאה לגוף מושלם. אדם?
בן בן אנוש
ובחזרה למציאות: האינטילגנציה המלאכותית היא עדיין שאלה קשה והצורך בהומונואידים נובע מצרכים ולא מנסיון לברוא אדם.
במקרה של אטלס הצורך ליצור הומונואידים נבע מאתגר דארפה: הסוכנות למחקרים מיוחדים של משרד ההגנה האמריקאי קיימה בין בין השנים 2012 ל-2015 תחרות בין 33 קבוצות מהנדסים מרחבי העולם. במסדרת התחרות, שמדמה מצבי אסון כמו רעידות אדמה כדי לקדם את המחקר, התמודדו הקבוצות במסלול מכשולים במסגרתו רובוט לנהוג, לצאת מהרכב, לפנות הריסות, לפתוח דלת, לעלות מדרגות, לשבור קיר ולסגור שסתום. אלו פעולות שהגיוני לעשותן בצורת אדם. (אטלס זכה במקום השני)
גם לנאסא היה רובוט אנושי: הרובוטנאוט שפותח יחד עם ג'נרל מוטורס היה חלק עליון של אדם ובהמשך הוספו לו מעין רגליים. הוא הגיע לתחנת החלל הבין לאומית כדי ללחוץ על כפתורים.
הונדה פיתחה את אסימו: בתהליך שהחל ב-1986 היא יצרה רובוט אוטונומי שבסופו של דבר (אולי) יהיה מוצר שיעזור במטלות למתקשים. הוא פחות מאיים.
ויש גם רובוטים המציגים פנים. האן מחקה שלל הבאות אנושיות.
הירושי אישגורו הוא אמן יפני שיוצר העתקים לשימושים מסחריים ואמנותיים.
הרובוטים באים?
ד"ר רועי צזנה מחבר הספר המדריך לעתיד, ועמית בסדנת יובל נאמן למדע טכנולוגיה בטחון באוניברסיטת ת"א, מתרשם גם הוא מאטלס של בוסטון דיינימיקס אולם זו עוד לא המהפכה. "הוא מוסיף כמה דברים לקודמיו. הוא יכול לתפקד עם סוללה ולא כבול לכבל חשמל. אנחנו רואים גם שיפור במחשוב. האם לכאורה זה הכל זה עוד צעד שיובלי בסופו של דבר לכך שרובוטים יהיו בכל מקום - כן.". צזנה, אגב, בעצמו נכנס לרובוט בישראל, כשהוא מרצה מארצות הברית.
ההומונואידים נראים פחות יעילים מאשר צורות אחרות. למה ליצור רגליים כשאפשר ליצור גלגלים למשל?
"בכל תחום טכנולוגיה אנחנו מתחילים מגושם. אם ניקח טרקטורים: בהתחלה הם היו בעצם עגלה עם מנוף ולאט זה השתפר עד שיש לך טרקטורים מושלמים. זה נכון שעכשיו מחפשים את הכיוון, ובמקביל לפעמים גם כדי לקסום לציבור; אבל זה גם ורסטילי לפעולות שונות ובעשורים הקרובים נראים איך הם מתייעלים והם יהיו גדולים קטנים, עם גלגלים ידיים ורגליים - בכל הצורות והגדלים.
"רובוט יכול להיות המונואידי כמו אטלס אבל זה יכול להיות גם הרכב האוטונומי של גוגל שסביר שנתחיל לראות בעוד חמש שנים לערך. שיש מהרגע שיש לנו רובוט יעיל וזול אחד, אנו יכולים לצפות לראות אלפים שנתיים לאחר מכן, ומיליונים תוך חמש עד עשר שנים".
אנחנו נכנסים לעולם רובוטי. מה זה אומר מבחינתנו?
"זה אומר שיהיו לנו גורמים מאוד משמעותיים בעולם שיקבלו החלטות על פי אלגוריתם. אם ניקח את בוסטון דיינמיקס לדוגמה, אז זה האלגוריתם של גוגל. אז חשוב מאוד שהשליט - הממשלה לצורך העניין יוכל להכתיב את כללי המוסר, ושגם הדיון הציבורי יהיה מאוד מעמיק ושיקיף את כל החברה."
אילו החלטות הרובוטים יעשו?
"לרובוט יהיו החלטות מוסריות שנראות לנו טבעיות אבל יהיה צריך לנסח אותן. האם אני יכול לדרוך על האדם שעומד מולי? לא. האם אני צריך לעשות את זה כדי להציל ילד? ניקח רובוט שנופל - בצד ימין הוא יפגע באדם מבוגר אם הוא יפול לצד שמאל הוא יפגע בשני ילדים. מה הוא עושה?".