בזמן שאצלנו לכל זאטוט זב-חוטם יש כבר סמארטפון, טאבלט, מחשב וטלוויזיה בחדר (ממש מעל העריסה, כדי שלא יצטרך לחפש אותה בין כל הצעצועים המפוזרים), יש אנשים שמקבלים את הטלפון הראשון שלהם כמתנת אירוסין או חתונה. קוריאה הצפונית, למשל.
העיתון הדרום-קוריאני DailyNK, המדווח על הנעשה בקוריאה הצפונית, מדווח השבוע כי אצל שכנתו המבודדת הפכו האחרונה טלפונים ניידים למתנה הפופולארית למיסוד קשרים, ובעיקר אירוסין וחתונות. הדבר הוביל לכך שטלפון סלולרי הפך לסימן היכר לנשים הנמצאות בקשר רציני.
"בערים קטנות ובינוניות, המתנה הפופולארית ביותר לקיבוע הקשר היא ללא ספק טלפון סלולרי. רק אחר כך נמצאות טבעות", דיווחה לעיתון אישה המתגוררת במחוז האמגיונג. היא ציינה כי באופן כללי, החלפת מתנות באירוסין או חתונה אינה מנהג מאוד נפוץ בקוריאה הצפונית, מה שאולי יכול להסביר את הקלות בה עקפו הטלפונים הסלולריים את הטבעות כמתנת מיסוד קשר מקובלת.
עוד ב-NEXTER:
האישה הסבירה כי בקוריאה הצפונית, טלפון סלולרי הוא מותרות, במיוחד לנשים: "חוץ מנשים ממשפחות עמידות, אם את ממשפחה ענייה או רווקה, קשה לך להשיג טלפון נייד", היא אמרה. "לנשים (גם כך) יש כל כך הרבה במה להשקיע - כמו טובין לבית, מוצרי קוסמטיקה ובגדים - שקשה להן לחשוב על רכישת מכשיר כזה".
העיתון הוסיף כי תחת השלטון הטוטליטארי של פיונגיאנג נמכרים רק מכשירים המיוצרים במדינה וכמו כל תוצר שלה מפגרים אחרי מקביליהם העולמיים. כך, דגמי הטלפונים הנפוצים הם צדפה וסליידר "טפשים" - שמחירם 200-300 דולר, ורק לאנשים עשירים יש סמארטפון המיוצר במדינה ועולה 400 דולר או סמארטפונים המוברחים ממדינות אחרות.
מחירים אלו אולי נראים סבירים במבט ראשון, אך במדינה ענייה, בה מחירו של קילוגרם אורז שווה לפחות מדולר בודד, מאות דולרים הם משכורת שנתית ואף יותר מכך. לכן, נכון לאמצע השנה שעברה היו במדינה בקושי 2 מיליון בעלי טלפונים סלולריים - כ-8% מהאוכלוסייה. כך נוצר המצב בו רק עם כניסה לקשר זוגי מתחילים אזרחים צפון-קוריאנים לחשוב ברצינות על רכישת טלפון נייד, שיאפשר להם לתקשר באופן רציף גם כשאינם נמצאים יחד.