השיפור המשמעותי ביותר במצלמת האקסטרים הירו 8 על פני כל הדגמים הקודמים, היא לא בהכרח באיכות המצלמה או באפשרויות הנוספות. אלא במשהו הרבה יותר בסיסי מזה. משהו שגורם לך לדפוק את כף היד בראש ואשכרה לתהות איך זה לא היה ככה עד עכשיו.

המשהו הזה, הוא בעצם שני משהו-אים, ואלה שתי הכנפיים (אצבעות, כפי שמכנים אותן בגופרו) שבעזרתן מעגנים את המצלמה לתופסן על הקסדה, לגלשן, לגוף בזמן שצונחים, או למשהו שיותר רלוונטי לרוב בני התמותה - מקל סלפי. שתי הכנפיים, שדרכן מעבירים בורג פשוט מתקפלות לגוף המצלמה. בכל הדגמים הקודמים היה צריך לחבר למצלמה מעיין מסגרת או קופסה שרק דרכה היה אפשר לעגן את המצלמה.

ומצד שני, במסגרת חשבו על זה קודם אבל החליטו שלא - אין מסך קדמי. וזה מבאס. באוזמו אקשן של DJI שהיא מצלמת אקסטרים די דומה (או "כמופרו") יש מסך קדמי זעיר. לא הייתי רץ לראות עליו את סטאר וורס החדש, אבל הוא מספיק סבבה בשביל להעמיד פריים ולכוון את המצלמה כך שיראו לא יותר מדי מצח. בגו פרו אפשר להתחבר לאפליקציה של הטלפון כדי לצפות בפריים דרכו, ובעצם לתפוס את היד, או לרכוש מסגרת עגינה חיצונית ואליה לצרף מסך (ומיקרופון ותאורה, אם רוצים), אבל אז יש מכשיר מגושם ויקר יותר ומה עשינו.

ומצד שלישי, גו פרו היא עדיין היא מצלמת אקשן טובה מאוד. יש את הטיימלאפס והטיימוורפ - שהם פשוט הילוך מהיר ואיטי שהפכו לחלקים ואיכותיים יותר, לעומת הדגם הקודם. החלק המגניב בטיימוורפ, הוא האפשרות לעבור בנגיעה על המסך, באמצע הצילום, למהירויות רגילה.

אם נניח אתם רוצים לצלם סרטון של דקה של גלישה בים שנמשכה דקות ארוכות, אבל פתאום קפץ כריש ענק מתוך המים ואתם רוצים להתעכב על זה בסרטון - זה אפשרי לגמרי, מתוך המצלמה, בזמן אמת. זה טוב גם לתרחישים מציאותיים יותר כמו סתם קפיצה עם סקייטבורד במדרון. בנוסף לזה, המצלמה מתאימה את המהירות הרלוונטית להילוך המהיר על פי מה שקורה סביבה, ועושה את זה יחסית טוב.

את איכות ההליך האיטי (240 פריימים לשניה ברזולוציה של 1080) אפשר לראות בוידאו המצורף כאן, ואפשר גם לחפש פשוט ביוטיוב דוגמאות צילום של ההירו8. אם תרצו לצלם ב-4K אז יהיה אפשר מקסימום ב-60 פריימים לשניה (שזה פשוט לא ההילוך האיטי המגניב, ולא שיפור משמעותי מהדגם הקודם).

ייצוב התמונה גם שופר. כן, גם בהירו 7 גו פרו הבטיחה שלא יהיו רעידות והראתה וידאו מרשים שנראה כאילו מישהו טס באוויר מעל החצץ ולא רוכב עליו. אבל ה-8, איך לומר, מתמודדת פשוט עם יותר חצץ מתחת לגלגלים, וביותר רזולוציות ומהירויות צילום. יש רמות שונות של החלקת התמונה, כאשר אם בוחרים ברמה הגבוהה ביתר, זה פשוט חותך קצת מהתמונה (Crop) ומתקן את הצילום באופן דיגיטלי.

יש גם הרבה מצבי צילום מוגדרים מראש, למי שמעדיף לא לבחור כל פרמטר ידנית, וקיצורי דרך על המסך לאפשרויות שונות בצילום. כך או כך - הרבה יותר קל לתפעל אותה, גם למי שאינו מומחה בצילום, אבל עדיין צריך להקדיש איזה חצי שעה-שעה בשביל ללמוד מה אומרים כל המספרים. הסוללה עצמה עדיין מחזיקה סביב שעה, פלוס מינוס ובהתאם לכמה עוברים בין מצבי צילום ומתעסקים במסך.

למי היא מתאימה?

המצלמה עולה 1,799 שקלים, ובחו"ל 400 דולר + המס שתשלמו במדינה שבה תקנו + מכסים משלוחים וכל היוצא בכך.

השיפור באיכות הצילום לא דרמטי לעומת ה-7, אבל כן יש יותר גמישות ויותר אפשרויות צילום, שקל יותר לתפעל. גופרו לא מושלמת - והיו פה ושם פספוסים באיכות התמונה, במיוחד כאשר עוברים מאור לצל. אבל גופרו, גם בהירו8 , עדיין מובילה את בהחלט בקטגוריה שלה, למי שאשכרה מזיז את ישבנו ועושה פעילות ספורט ששווה לתעד אותה.

למי שמחפש סתם לדחוף מצלמה בקצהו של מקל סלפי, ולצלם טיולים או סרטונים יום יומיים לסטורי, הירו 8 מצלמה טובה אבל יקרה מדי. אבל אם אתם מחפשים מצלמה קטנה ונפרדת מהטלפון למטרות הללו, יש פה יתרון בהירו 8. היא פשוט מורידה את המחירים של הדגמים הקודמים, והופכת אותם לאופציה ריאלית יותר למטרות הללו.