מישהו פה שינה פעם עמדה פוליטית בגלל פוסטים בפייסבוק? כאילו, ממש קרא פוסט פוליטי, נכנס לוויכוח בקומנטים - ובסוף אמר לעצמו, וואלה, טעיתי?
פייסבוק טובע מרוב פוסטים סטייל ביבי הקיסר הרמאי הנוכל ובוז'י האפס שלא יכול לנהל מכולת ושברק יוריד את הזקן לפני שהוא מדבר, אבל ההשפעה של כמויות המלל האלה על החיים שלנו כנראה קרובה לאפס. ככה עולה ממחקר שנעשה עכשיו בארה"ב: כ-90% מתוך 10,000 הנבדקים טוענים שמעולם לא הושפעו על ידי פוסט פוליטי. עם כל ההסתייגות מדיווח עצמי כזה – כי ממתי אנשים מודעים לעצמם באמת – מתברר שיש השפעה יש לכל הסושיאל-רעש, אבל לא ההשפעה שתכננו.
אנשים לא משנים את דעתם על פוליטיקה בגלל פוסטים פוליטיים. הם כן משנים את דעתם על החברים שכתבו אותם. יותר מ-50% מהנשאלים אמרו שהם שופטים חברים על בסיס הפוסטים הפוליטיים האלה, ויותר מ-10% אינפרנדו אנשים בגלל פוסטים פוליטיים שהם לא אהבו. אז חוץ מלקלקל יחסים וחברויות, הפוסטים הפוליטיים לא עושים שום דבר. מצד שני, זה חבר זה? קיבינימט.
בוטים עלינו
אני מודה שבהתחלה זה קצת שימח אותי. הטוויטר שלי התחיל לדלג קדימה במספרי העוקבים, איזה מאה ביום. כשהתעניינתי מי האנשים האלה, גיליתי שרובם פרסמו אפס פוסטים, מי שכן – סובל מעילגות קשה, ואף אחד לא עוקב אחריהם. בקיצור, גבי קייזר, קלודין רודס ורובם של 600 העוקבים החדשים שלי אינם בני אדם כי אם בוטים - חשבונות פיקטיביים שמישהו מפעיל מאיזו חוות שרתים במלזיה, שעוקבים אחריי ואחרי כמה עשרות אנשי תקשורת וכלי תקשורת ישראלים.
שווה סיפור או לא? ויכוח מפלג קרע את מערכת NEXTER. אהוד קינן טען שזו עלולה להיות מזימה שסופה ניסיון השתלטות האקרי על החשבון שלי ושל אחרים, אבל ממילא אין פה סיפור כי את מי מעניין מה קורה בטוויטר חוץ מ-130 עיתונאים שעסוקים בעצמם. אתה מדבר שטויות, זעמתי בחרון אף, יש שם אלפים רבים של ישראלים אינטליגנטיים שמייצרים דיון הרבה יותר מזוקק ואיכותי מאשר בפייסבוק ההמוני. בכלל, אם יש לי 60 שניות לבזבז, עדיף להעיף אותן בטוויטר מאשר בפייסבוק, כי התמורה להשקעת הזמן הרבה יותר משמעותית. וחוץ מזה, שלפתי את מלך הטוויטר הישראלי, לעמית סגל יש 200 אלף עוקבים שמתעניינים באקטואליה. זו ביצה קטנה ומסריחה של הברנז'ה? בתגובה, שלף הקינן איזה אתר שהראה שמתוך ה-200 אלף של סגל, שלושת רבעי הם בוטים, ולא רק אצלו.
חבריי לביצה, המצב הזה לא יכול להימשך. אנחנו, האנשים שמתפרנסים מיצירת עניין ותוכן, חייבים לעשות עם זה משהו. הגיע הזמן להתחיל להבין איך מתקנים את העיוות הזה שמעיק על הקהל שלנו, והופכים את הטוויטר הישראלי למקום הרבה יותר מעניין עבור כל הבוטים האלה.
לגילי מוסינזון אין מה להתלונן
אל תצטלמו בעירום. בכלל. אף פעם. בשום מצלמה ובשום סיטואציה. כלומר, אם אכפת לכם מי יראה את התמונות האלה. בפעם הקודמת שכתבתי את זה בפרשת ענת הראל, היו מי שחטפו עלי עצבים. אבל הסרטון של הכדורסלן המדובר הוכיח את זה שוב: בסוף הוא ידלוף, השאלה היא רק איזו תהודה יקבלו האיברים המוצנעים-לשעבר שלכם ומתי זה יקרה.
לא באמת כואב לי הלב על הפגיעה בפרטיות של כוכב הסרטון שצילם את עצמו, ושל עוד משתתפת אחת מתוך ארבעת המפמפמים שמככבים בו. היא ראתה שמצלמים אותה והמשיכה בשלה. אני גם מניח שאף אחד משני אלה לא חושב להתלונן שנעשה לו עוול, כי היום הסכמה לצילום היא, דה-פאקטו, הסכמה לפרסום. הסרטון היחיד שלא יכול לדלוף הוא הסרטון שלא צולם, ואנשים בני פחות מ-40 צריכים לדעת את זה.
אבל השניים האחרים אולי לא ידעו שמצלמים אותם נותנים עבודה. לצפות בהם ולפרוורד לכל אחת מ-600 קבוצות הוואטסאפ שלכם - זה מגעיל, ואפילו פלילי. עזבו, זה לא יעשה לכם טוב.