אז אם מישהו קורא בפייסבוק לפרק אתכם לחתיכות ולחסל את המשפחה שלכם - איך באמת מורידים את הפוסט? אתם יכולים לדווח. אם זה לא יעבוד, הסיכוי שלכם שהפוסט יוסר הוא רק אם מדינת ישראל הגדולה תבקש טובה מפייסבוק העולמית, וזו תסכים. שמעתם טוב: ככה זה עובד.
תכף נרחיב. אבל זו הסיבה ש"חוק הפייסבוק" עולה שוב ושוב. לסדר את העניין הזה – מתי ואיך מסירים תוכן ברשת. רק מה? היה קשה להתעלם מהצעקות של נתניהו ותומכיו סביב החוק שהם עצמם קידמו לפני שלוש שנים. "פשיסטי", "סתימת פיות", כל זה. אז נברתי פנימה.
ביקשתי בטוויטר שיראו לי על נוסח החוק איפה הוא פגע בהם. מטח התגובות שקיבלתי היה כל כך נרגש ובוטה, עד שלא הבנתי אם הוא מפורר את החוק - או דווקא מדגים עד כמה צריך אותו. על כל פנים, צלצלתי לד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון לדמוקרטיה. את בעד החוק או נגדו?
על הצורך כולם מסכימים – אנשים נפגעים בכמויות מטורפות ואין מה לעשות. תראו את זרם התלונות שמגיע לקמפיין "מנקים את הרשת" של נקסט ו"גלית ויואב". אלטשולר מסכימה: צריך חוק חדש שיאפשר דרך חוקית ומהירה להסיר פוסט פוגע או מסית, אבל בלי להשאיר שום פתח לצנזורה פוליטית.
בקיצור, היא בעד חוק שיטפל בבעיה - אבל לא החוק הזה.
צריך טובות
עכשיו מהתחלה. איך מסירים היום פוסט פוגעני? הנפגע פונה למשטרה, אם התלונה מוצדקת בעיניה - היא הולכת לפרקליטות, ואם מדובר במקרה קיצוני, הפרקליטות פונה לפייסבוק (או יוטיוב או טיקטוק, הכל אותו דבר) ומבקשת שהפוסט יוסר כי הוא מפר. לא מפר את חוקי מדינת ישראל – אלא את כללי הקהילה שהרשת החברתית עצמה קבעה. הבנתם? החוק הישראלי בכלל לא משחק פה תפקיד, כי הרשתות אינן פועלות מישראל. כך שאת הקריטריון להסרת פוסטים מזעזעים, מסיתים וכו' - קובעות בכלל הרשתות עצמן.
אנחנו, המשתמשים הישראלים, פחות מלכלוך על המפה העולמית של פייסבוק. היא משקיעה 87% ממשאבי סינון התוכן שלה בארה"ב. שאר ה-13% מתחלקים בין כל אומות העולם האחרות. קל להבין איך כל כך הרבה תוכן מזעזע ממשיך ליהנות מחשיפות, לייקים ושיירים. ובכל זאת, למדינת ישראל לא נותר אלא להצביע על הכללים שפייסבוק עצמה קבעה, ולבקש ממנה בנחמדות לעמוד בהם. דחילק, עשו טובה. קאם-און ג'נט, מתנחמד איש הפרקליטות לגברת שיושבת במטה פייסבוק או טיקטוק, דו מי א פייבור היר. הבנט דה ג'ואיש פיפל סאפרד אינאף?
זה לא חוק, לא ריבונות ולא משילות. חוק הפייסבוק, שקודם לפני שלוש שנים על ידי ממשלת נתניהו עד שנבלם, וכיום מקודם על ידי סגן שרת החינוך יצחק הלוי, מציע מסלול חדש להסרת פוסטים פוגעים: מי שנפגע פונה למשטרה, שפונה ליועץ המשפטי לממשלה, שמפעיל תובע משטרתי, שמציג בפני השופט עובדות – חלקן אולי חסויות לציבור. ואם השופט משתכנע שהפוסט מפר את החוק הפלילי הישראלי או "פוגע בשלומו הנפשי של אדם", הוא חייב להימחק תוך 24 שעות.
מקצה שיפורים
יותר טוב, אבל לא מספיק טוב. כי מצד אחד קשה מדי לאזרחים כמוני וכמוכם להגיש תלונה, הטיפול יהיה מסורבל ואיטי מדי. מאידך היד על כפתור המחיקה קלה מדי. פוסטים יכולים להימחק כמעט מכל סיבה.
המסלול להסרת פוסט צריך להיות מצדו האחד הרבה יותר רחב ומהיר: לאפשר לכל אדם לפנות ישר לשופט, בלי תובע משטרתי ובלי אישור המדינה והיועמ"ש, ולבקש צו מחיקה מידי. מצדו השני, המסלול צריך להיות הרבה יותר צר: להסיר אך ורק פוסטים שעומדים בקריטריונים צרים מאוד, למשל, פגיעה קשה בפרטיות או פגיעה מינית חמורה, וקריאה מפורשת לטרור או לאלימות. וזהו.
את העולם הפוליטי – מה טוב לבנט, מה טוב לביבי – עדיף להשאיר מחוץ לדיון. החוק לא נועד לשום תכלית פוליטית, ואסור שישרת כזו. אך ורק לעזור לאזרחי ישראל לנצל את הרשתות החברתיות בלי להיות מנוצלים על ידן.
בינתיים, היוזמה שלנו לחייב את הרשתות החברתיות לטפל בתלונות של משתמשים ישראלים במהירות – יוזמה שהתגלגלה להצעת חוק "עזרה ראשונה דיגיטלית" שכתבה ד"ר אלטשולר והוגשה על ידי ח"כ אלינה ברדץ'-יאלוב – היוזמה הזו כבר זכתה לגיבוי של כ-20 ח"כים, וקיבלה היום את אישור הלשכה המשפטית של הכנסת. אנחנו על זה, עד קריאה שלישית.