@qassamhebrew: "גדודי #אלקסאם שלחה SMS לחצי מיליון ישראלי והנה טקסט "הטיפשות של ממשלתכם שנכנסה איתנו למערכה ללא יעדים מוגדרים גרמה למצב שבו כל ישראל נתונה.
@Elizrael: גדודים זה זכר, צריך היה לכתוב "גדודי אל-קסאם שלחו SMS”. כמו כן, צריך ליידע את המילה טקסט. "והנה הטקסט:"
@qassamhebrew: שלום... ותודה על ההערה... כתבנו גדודי אלקסאם שלחה... המילה שלחה חוזרת (מתייחסת – ד.ג) לזרוע הצבאית של חמאס ולא לגדודים. שוב תודה.
אלגנטיים החבר'ה שם, לא? מקפידים על שפה, מודים על תיקוני טעות. תמיד אמרו שבטוויטר יש יותר קלאסה מבפייסבוק. מי היה מאמין שבזמן שמוסא – שם מתאים לבחור שמפעיל את הטוויטר של חמאס, לא? - משלב ידיים כמו קד"צניק רמתשרוני בכיתה של אבשלום קור, האחים שלו מנסים לחסל ילדים ישראלים בחופש הגדול.
אז כן, אחרי "זעזע את בטחונה של ישראל", הלהיט החם של הקיץ הזה נמצא בטוויטר של גדודי אלקסאם. עזבו את כיפת ברזל – זה הפיתוח הטכנולוגי המפתיע של צוק איתן. את מוסא הקב"ן החמאסי כנראה הדיח מפעילות מבצעית בגלל בעיה נפשית (נניח, סעיף "חוסר מוטיבציה להרוג סתם אנשים"). אז במקום פאג'רים מוסא משגר ציוצים מעל הגדר. והישראלים עונים.
אם כל זה היה קורה בפייסבוק, היה נשלף כנראה ארסנל הטינופת המקובל. אבל משום מה בטוויטר דווקא מתגלים ניצני שיחות מסוג אחר לגמרי. חלקן סוריאליסטיות כמו זו, חלקן משעשעות, חלקן ענייניות. אבל בכולן יש תחושה של משהו מוזר, לא טבעי. יש לנו אינטרנט רק עשרים שנה, אבל לדבר עם השכן, על זה עוד לא חשבנו.
מכונת ההשתקה של פייסבוק
פעם אמרו שהאינטרנט יאפשר לאנשים בכל העולם להיפגש מעל גדרות וחומות. מה שקורה הוא הפוך לגמרי. אנשים מתבצרים בדעתם (אגב, זה מוכח מדעית – אנחנו לא משנים דעה כשהעובדות משתנות). אפילו גרוע מזה. פייסבוק מעודדת הקצנה, כי כולנו ג'אנקיז של תשומת לב. כדי להשיג עוד קצת, נשלוף את המילים הכי מצחינות בארסנל. פייסבוק גם פועלת נגד ריבוי דעות, כי היא מעלימה מהפיד דעות שקיבלו קצת פחות לייקים. על זה כתבתי לפני שבועיים.
כל אחד מדבר עם החבר'ה שלו, וכמעט רק איתם. הפיד של גולש ימני מלא בטקסטים של ימנים, שמאלנים מדברים בעיקר עם שמאלנים, ערבים עם ערבים. אם נופלים על מישהו שהוא לא מהצד שלי – מפרקים עליו עצבים מכל השבוע וממשיכים הלאה.
"לכל אלה ששואלים למה האנשים בעזה לא יוצאים נגד חמאס שמשגר טילים על אוכלוסייה אזרחית ואומרים לו די, תסתכלו על אלה שמנסים לעשות את זה כאן". הציוץ הזה של נעם ר', בעל הבלוגo 1 39 , אומר הכל. ראיתם פעם מישהו, לא חשוב מה דעתו, מתעניין בדעה של הצד השני? מנצל את התקשורת הבלתי מוגבלת כדי להבין משהו חדש? ולא, "באמת, תסביר לי, אני רוצה להבין למה אתם כאלה חארות", לא נחשב. (אגב, הנה ניסיון מעניין).
המקום שאמור להיות הכי פתוח בעולם, הוא המקום שבו מצליפים בשונים, מיישרים את השורות וממשטרים את הדעות. הכינוי העתיק "כיכר השוק המודרנית" צריך להתחלף ב"משטרת המחשבות הדיגיטלית". פתאום, להחליף הערות בעברית עם איזה חנון שיושב על הטוויטר בעזה - נראה כמו פשע של בית סוהר. אני לא מדבר על שיחות דיפלומטיות רשמיות, כן או לא. אבל בפייסבוק יש לנו תמיד הזדמנות לדבר עם האחר – האחר הפוליטי, החברתי, הלאומי או הדתי – הזדמנות שאנחנו אף פעם לא מנצלים. מכונת ההשתקה ניצחה אותנו מבפנים.