"היו ערניים למגיפה של חוטפי ילדים במדינה. הפושעים מעורבים בסחר באיברים. בימים האחרונים נעלמו ילדים בני ארבע, שמונה ו-14, וחלק מהילדים הללו נמצאו מתים, עם סימנים לכך שאיבריהם הוסרו. בטני הילדים נחתכו ורוקנו". השם ישמור.
השמועה הזו הופצה בעיר במקסיקו בוואטסאפ. מיד אחריה הופצה שמועה נוספת - "השניים נתפסו על ידי המשטרה". המון זועם התקבץ על יד תחנת המשטרה, ולא עזרו הסברי השוטרים. מה שהתחיל כשמועת וואטסאפ נגמר בכך שהשניים נשלפו מתוך התחנה והוצתו למוות.
בהודו זו ממש מכת מדינה. כ-30 אנשים נרצחו, בתקופה האחרונה, חלקם ממש בלינץ' המוני, לאחר שנחשדו בהשתייכות לכנופיות שחוטפות ילדים - כל זאת בעקבות שמועות שרצות בוואטסאפ.
ההבדל הגדול בין פייסבוק לוואטסאפ
בברזיל נבחר לנשיאות מנהיג חובב דיקטטורות, מיזוגן, שונא נשים והומואים, שהצהיר כי יטהר את המדינה ממתנגדיו. חלק מכלי העבודה שלו היו שמועות, שקרים ומניפולציות שטסו בוואטסאפ.
למה דווקא בוואטסאפ? הרי בוואטסאפ אי אפשר לשתף פוסט ולהפיץ לכל העולם כמו בפייסבוק. אבל האמת היא שלוואטסאפ יש בעיה אפילו יותר קשה - אין לה מושג מה אנחנו כותבים. אי אפשר לדווח ואי אפשר להסיר תכנים. בניגוד לפייסבוק, שיודעת בדיוק מה שאנחנו כותבים - וואטסאפ לא יודעת מה שלחנו אחד לשני, כי כל מה שאנחנו כותבים מוצפן גם בפניה.
ויש עוד סיבה. בעולם השלישי, למשל הודו או בברזיל, אין לאזרחים הרבה ניסיון עם האינטרנט. מבחינתם, וואטסאפ זה האינטרנט.
רק בישראל?
״מה שעורר את העניין שלי בקבוצות הוואטסאפ של העיתונאית טל שניידר היה איך החברים - מכל הקבוצות בישראל - מצליחים לדבר על פוליטיקה, בריבוי דעות ובצורה מכבדת ולאורך זמן. הם נהיים יותר פתוחים ממה שהיו בהתחלה״.
לא רק ד״ר נטע קליגלר-וילנצ׳יק מהאוניברסיטה העברית בירושלים התעניינה בקבוצות האלה. בעקבותיה, גם וואטסאפ העולמית פתחה עיניים. ד״ר קליגלר-וילנצ׳יק הגיעה בימים האחרונים למטה וואטסאפ, שבתוך פייסבוק. וואטסאפ נתנה לה מענק מיוחד עבור ״ניתוח מקיף של הגורמים שיכולים לאפשר לציבור רחב ומגוון לקיים שיח פוליטי תוך שמירה על שיח תרבותי, ולמנוע מידע שגוי בקבוצות של WhatsApp״. במלים אחרות, וואטסאפ מקווה שהחוקרת מירושלים והקבוצה הישראלית יעזרו לה להבין איך עוצרים טרגדיות בכל העולם.
מה קורה בקבוצות האלה, שאלתי אותה השבוע. ״המשתתפים מחוייבים להקשבה לדעות של אחרים.
נוצרו שם נורמות קבוצתיות וכללי התנהגות בלתי כתובים, גם בגלל האופן שטל שניידר כמנהלת אותן, וגם כי אם מישהו מפר את כללי ההתנהגות בקבוצה - מישהו אחר יעיר לו. היו שנפגעו ועזבו. זה קורה כשעוברים מרמת הפוליטיקה לרמה האישית. וזה שהקבוצות בכיס, הופך את ההפרדה לקשה במיוחד״.
מה וואטסאפ רוצה ללמוד מהקבוצות הישראליות?
״איזה פרקטיקות טובות אפשר ללמוד. יש שם הרבה אנשים עם עניין פוליטי. ונוצרו בה נורמות כמעט עיתונאיות. מחוייבות למסירת מידע שאתה יכול לעמוד מאחוריו. כל אחד שנותן מידע - יכול לתת מקור ולאמת אותו.
הם יהפכו את זה לכלי עבודה. ראינו כבר שוואטסאפ הכניסו את הודעת ה-forwarded, והגבילו ההפצה ל-20 קבוצות. ובהודו הוגבלה ההפצה ל-5 אנשים״
בהודו יהיו בחירות באביב, ובוואטסאפ רוצים להתכונן - ולהכניס כלים למניעת הפצה של שמועות שקריות. נשמע מוכר? האם גם ישראל תהיה בבעיה דומה בבחירות הקרובות?
״כל הסימנים מהדמוקרטיות האחרות מראות שכן. המודל של פייסבוק מעודד מעורבות. בשילוב עם תקשורת פוליטית ומסרים פוליטיים, ועלייה של תנועות פופוליסטיות - זה יוצר שילוב מאוד נפיץ. גופי תקשורת שיוצרים מסרים קיצוניים פופוליסטים, ומכוונים למכנה משותף רחב ולאמוציות- מקבלים תגובה חזקה ברשתות החברתיות ופרסום חינם.
מדיה יכולה להגביר תופעות בצורה לא מכוונת. פייסבוק לאת תכננו לשחק את התפקיד הזה ב-2016. וואטסאפ רוצה לא להגיע למקום הזה בבחירות 2019״.