באמת שהתרגשתי קלות. סוף סוף רואים את הסוף של טלפון הסלולרי. את מות הסמארטפון. כי הנה מגיע משהו חדש באמת, לא שיפור ולא שיפצור. אלא טכנולוגיה שתיכנס לחיים של כולנו ותשנה אותם משמעותית. זה לא קרה הרבה זמן. היחסים שלנו עם בני זוג ומשפחה, העבודה שלנו, הבילויים שלנו - הכל עומד להשתנות. שוב. 

עם האוקולוס קווסט לא רק לתקשר עם כל אחד בכל מקום ובכל זמן - נוכל להרגיש שאנחנו ממש שם, איתו, לידו. נוכל לשבת בחדר או בסלון, להיות ממש נוכחים, אבל להוסיף סביבנו מסכים ומידע, התראות וכלי תקשורת מדומים, שירחפו להם באוויר. שלא לדבר על חוויות של בידור, משחקים, ספורט וקולנוע. מתוחכם מבפנים, פשוט מבחוץ. בלי חוטים, בלי מגבלות. זה יעלה 399 דולר באביב הקרוב. אה, וזה של חברת פייסבוק.

"פייסבוק זה חרא"

20 דקות של מונולוג קורע של ג'ון אוליבר ניסו להוכיח את הנקודה הזאת. ותכל'ס? קשה לעכל את ערימת הנזקים שהרשת תאבת הכוח והכסף הזאת זורעת בכל פינה בעולם. לקח לנו שנים כדי להבין מה בדיוק הבעיה עם פייסבוק. מה, התלות נפשית שלנו בה? הכוח הכלכלי והפוליטי חסר התקדים? מכירת הפרטים שלנו למפרסמים תוך הפרת הפרטיות שלנו וההבטחות של פייסבוק עצמה? הפצת הסתה, שנאה, קיצוניות וטרור? אולי הפייק ניוז והמניפולציות שמרקיבות את הדמוקרטיה מבפנים? שנים אנחנו אוכלים את ה*** הזה, ורק עכשיו אנחנו, בישראל ובעולם, מתחילים להגדיר את הבעיות האלה ולהתמודד איתן.

מארק צוקרברג עצמו הכחיש במשך תקופה ארוכה את כל הדברים האלה. פייק ניוז? "99% ממה שיש בפייסבוק הוא אותנטי", קבע צוקי - עד שבאו העובדות והמחקרים והוכיחו אחרת. צוקרברג גיחך לנוכח הטענה שפייסבוק סייעה להטות את הבחירות - עד שהעובדות סטרו על פניו. בסוף הוא נאלץ להודות שטעה, להתנצל, ולבקש את האמון שלנו חזרה. וכל זה, כרגיל, בדיליי קטלני של שנים ארוכות. שנים שבהן הרשת שלו מפיצה את השפעתה הארסית, כזאת שלא פעם גם עולה בחיי אדם. 

אני מוכן להאמין לצוקרברג שבזמן אמת - הוא לא שיקר. ייתכן שהוא באמת לא ידע מי מנצל את הרשת שלו כדי לדחוף שקרים למוח שלנו. ייתכן שהוא לא ידע שהרשת הזאת שותלת בתוכנו התמכרות דכאונית. אבל היום, כשאנחנו עוד לא הספקנו להתמודד - הוא כבר מסתכל קדימה, ומשיק את הדבר החדש.

נראה אתכם מתנתקים מזה

"קרה לכם", שאל צוקרברג בשבוע שעבר בחיוך שבע רצון, "שנתתם לבנאדם להתחבר בפעם הראשונה למציאות מדומה - ושמתם לב לחיוך המטופש שעולה לו על הפנים? שהוא לא רוצה להתנתק?"
כן. קרה לי. זה באמת מטורף. כל פעם שאני מרכיב מסכת מציאות מדומה - לא משנה כמה זמן אני כבר משחק - אני רק רוצה עוד. אני גם רוצה את האוקולוס שלכם אצלי, עכשיו.

אבל רגע, לא למדנו כלום ממה שקורה היום בעולם סמארטפונים? שימו לב: גם באנדרואיד וגם באייפון - העדכון האחרון כולל טיימר לשליטה בכמות הזמן שאנחנו מבזבזים שם. זה מגיע שנים אחרי שכבר איבדנו שליטה. אז מה יקרה כשירכיבו לנו משקפיים מטורפים של פייסבוק על הפרצוף? מורעבים, מיובשים, מותשים - אנשים ישחקו בלי מעצורים עד הקריסה.

כי זירת הקרב זזה עכשיו. עם האוקולוס, משיק צוקרברג זירת קרב חדשה לגמרי של יכולות, של קשרים, של אפליקציות ומשחקים, חוויות, מידע וכלי עבודה. אני לא חוזר בי - זה באמת עומד להיות מדהים.
אבל אם הבנו משהו מהזירה הנוכחית, של הסמארטפונים והאפליקציות - זה שאנחנו מפתחים תלות נפשית בכמות הדופמינים והאנדרופינים שהמכשירים האלה מזריקים לנו למוח. מה יקרה כשכל החיים שלנו יועברו לתוך עולם תלת מימד מטורף? כמה חזק נרגיש את החווייה הזו?

"זהירות: מכשיר זה ממכר"

אם כל כך הרבה מומחים משווים את תגובת הגוף שלנו לפייסבוק ולסמארטפון לתגובה לסמים, ניקוטין, הימורים או אלכוהול - מה יקרה כשבמקום בסמארטפון נקבל את זה באוקולוס? זה כבר לא מסך שאתה מחזיק ביד; עכשיו אתה עובר לחיות בתוך המסך הזה. אם אפליקציית פייסבוק בסמארטפון זה סמים - מציאות מדומה זה סמים קשים בטפטוף ישיר.

אולי צריך לבחון קודם את ההשלכות. אולי להעביר לחוות דעת של מומחים. אולי המדינה צריכה להתערב. בכל זאת, על סיגריות, סמים, אלכוהול והימורים יש רגולציה חריפה. אולי צריך להדפיס אזהרה על האריזה - "זהירות מכשיר ממכר. המשתמשים עלולים לסבול מהפרעות באישיות, בקשרים אישיים, משפחה ועבודה".
באירוע ההשקה חזרו אנשי פייסבוק על המנטרות המוכרות: "אנחנו מחברים אנשים. אנחנו פותרים בעיות של תקשורת אנושית". לא, לא. התבגרנו. היום זה אנחנו שעסוקים בלפתור את הבעיות שאתם יוצרים לנו.